מאפייני בית ספר ההופך את שותפות ה- PDS להצלחה
מאת: ענת אוסטר-לוינץ , אביבה קליגר
מקור: "לשטח את הפירמידה – מאפייני בית ספר ההופך את שותפות ה- PDS להצלחה".
סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים – "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת.
בארצות הברית, כשהופיעו לראשונה בתי הספר לפיתוח מקצועי (PDS) סברו שלא כל בית ספר מתאים לשותפות (זילברשטיין, בק, ואריאב, 2001). הסיבות להצטרפות בית ספר ל- PDS יכולות להיות אידיאולוגיות או מעשיות. התממשות השותפות צריכה להתחשב באינטרסים המשותפים של בית הספר והמכללה.
"מודל הפירמידה" של טייטל (Teitel, 2003) משלב סטנדרטים מרכזיים של שותפות עם השלבים הרצויים להתפתחות ה- PDS. השותפות נשענת על שני סטנדרטים: יצירת השיתופיות ופיתוחה.
"מודל הפירמידה" של טייטל (Teitel, 2003) משלב סטנדרטים מרכזיים של שותפות עם השלבים הרצויים להתפתחות ה- PDS. השותפות נשענת על שני סטנדרטים: יצירת השיתופיות ופיתוחה.
עיבדנו את הדגם של טייטל ליעדים אופרטיביים שבו מתרחשים שני תהליכים: העמקה והתבססות של היעד הקודם והתחלת היעד החדש. יעד ראשון: יצירת אקלים: פתיחות, אמון, שקיפות, נכונות, מחויבות, אחריות. פיתוח דיאלוג. יעד שני: קביעת בעלי תפקידים, הערכות בית ספרית. יעד שלישי: הקמת קהילה לומדת, שיתוף בידע הפדגוגי והדיסציפלינארי, רפלקציה, גישור בין פרקטיקה לתיאוריה, ובניית פעילויות. יעד רביעי: קידום הישגי התלמידים.
הגעה לארבעת היעדים הנ"ל יגרום לשיפור מהותי בהכשרת הסטודנטים, יתרום תרומה משמעותית לפיתוח המקצועי של המורים החונכים ויקדם את הישגי התלמידים. בנוסף יתאפשר דיאלוג בין כל השותפים למערך ה-.PDS עד כה התהליך כולו ארך מספר שנים.
מתודולוגיה
המחקר נערך בבית ספר תיכון עיוני שהצטרף למערך ה-PDS.
שאלון הועבר לארבעה מורים חונכים ולארבעה סטודנטים. לפני המענה על השאלון הוצגו למורים החונכים ולסטודנטים היעדים. הם התבקשו לציין עבור כל אחד מארבעת היעדים האם לדעתם מערך ה- PDS בבית הספר הגיע ליעדים ובאיזו מידה.
ממצאים
הממצאים מראים שבסיום השנה הראשונה כל היעדים כולל יעדים שמצופה להגיע אליהם רק בשלבים מתקדמים יותר, הושגו ברמות שונות.
כל המורים ענו שהיעד הראשון הושג במלואו: "נערכו ישיבות צוות בשיתוף המורים החונכים ולאט לאט נוצרה פתיחות ונכונות לשיתוף פעולה. הסטודנטים שהו בחדר מורים ונכנסו לשיעורים על פי המערכת שניתנה להם: "בנינו שיעורים יחד עם הסטודנטים, המערכת הבית ספרית כולה נבנתה על פי צרכי ה – PDS".
הסטודנטים ענו שהיעד הראשון הושג במלואו. "אני מרגישה שהשיתופיות בבית הספר הייתה מעל ומעבר לכל ציפיותיי. היה מקום לכל דעה, לכל רעיון, היה רצון מצד המורים שסטודנטים יהיו שותפים בתהליכים שהוגדרו כתהליכים בהם לוקחים הסטודנטים חלק. המורים היו פתוחים לשמוע, להשמיע, לקבל ולתת".
כל המורים החונכים ענו שהיעד השני הושג, אם כי מורה אחת טענה כי ההערכות למערך השותפות הייתה מהירה למדי ויתכן שאם ההיערכות הייתה לאורך זמן התוצאות היו טובות יותר. הסטודנטים אף הם ענו שהיעד השני הושג במלואו.
שני מורים חונכים ענו כי היעד השלישי הושג במלואו ושניים ענו כי היעד הושג באופן חלקי.
סטודנט אחד טען כי היעד השלישי הושג במלואו ושלושה סטודנטים ענו כי היעד הושג באופן חלקי. הסטודנטים רואים את היעד הזה כחשוב מאוד והיו שמחים אם היו מגיעים ליעד הזה ומפיקים ממנו את האפשרויות הגלומות בו בהעצמתם כמורים לעתיד.
שלושה מורים ענו כי היעד הרביעי הושג באופן חלקי ומורה אחד ענה שמוקדם מידי לדעת אם היעד הושג. המורים שענו כי היעד הושג באופן חלקי הסבירו שהישגיהם הלימודיים של התלמידים השתפרו אחרי שהסטודנטים עזרו להם בעבודות חקר וחונכות אישית.
שניים מהסטודנטים ענו כי היעד הרביעי הושג במלואו ושניים ענו שהיעד הושג באופן חלקי. גם הסטודנטים ענו שהחניכה האישית והעזרה בעבודות החקר שיפרו את הישגי התלמידים.
מאפייני בית ספר המתאים לפיתוח מקצועי
עקב התלבטויות בתי ספר בכלל ובית ספר זה בפרט בכניסה לשותפות, קיימת חשיבות רבה בהצלחת מערך השותפות כבר בשנה הראשונה, דהיינו הגעה מהירה להצלחה (שיטוח הפירמידה של טייטל) וזאת על מנת שכל הגורמים הקשורים למערך ה PDS יהיו מעוניינים להמשיך בתהליך. אבחנו את המאפיינים של בית הספר ואת גורמי ההצלחה ההופכים את מערך הPDS להצלחה כבר בשנה הראשונה לתהליך.
מאפייני בית הספר:
1. נכונות ומוטיבציה של הצוות הניהולי לקבלת השותפות ותנאי השותפות.
2. תמיכת הצוות המוביל בבית הספר והעמדת השותפות בסדר עדיפות גבוה.
3. הצבת האינטרסים הייחודיים הפרקטיים של בית הספר תוך ראייה רחבה של התרומה לשאר השותפים.
4. מתן עדיפות במובן הארגוני. אחד הגורמים לאי הצלחה של מערך PDS הינו בעיות לוגיסטיות (Ariav & Kfir, 2002).
5. ראייה מערכתית של שילוב הסטודנטים בבית הספר.
6. אקלים בית ספרי. עבודת צוות טובה בבית הספר ויחסי חברות וכבוד, משמעותיים מאוד להצלחת ה-PDS.
7. מודל לחיקוי של צוות ההנהלה והמורים. ציינה אחת הסטודנטיות: "זכינו בבית ספר מאורגן עם גישה ערכית ותפיסה חינוכית מגובשת, עם מורים מאומנים, מקצועיים ואכפתיים וזו הדרך הטובה ביותר והיעילה להכשיר להוראה".
8. מקצוענות של המורים החונכים. המקצוענות מאפשרת שני דברים חשובים והכרחיים: פתיחות וגמישות המורים החונכים לשינויים וביטחון עצמי. מורה מקצועי שאינו חושש מכניסה מרצון למצבים שיש בהם סיכון ונכונות למעורבות בפעולות הוראתיות כדי למצות הזדמנויות ללמידה על הוראה מהווה תנאי חשוב בקשר בין מורים חונכים לסטודנטים (Stanulis & Russel, 2000) ומהווה אחד הגורמים החשובים להצלחת מערך הכשרת הסטודנטים.
גורמים שתרמו להצלחה:
חשוב שהמורים החונכים ירגישו שהם נתרמים מהשותפות ולא רק משקיעים בו את זמנם ומרצם.
תרומת הסטודנטים צריכה להיות משמעותית ותורמת לבית הספר. אחת הסיבות לתחושת ההתרמות של המורים החונכים ושביעות הרצון הייתה הדגש שהושם בישיבות הצוות על הצד הפרקטי: הבנייה משותפת של חומרי למידה, מבחנים ופעילויות שונות. הייתה התייחסות לצרכי בית הספר בעדיפות גבוהה ובהתאם תוכננו הנושאים לישיבות הצוות.
על פי ממצאי מחקרי ההערכה שליוו את מערך ה PDS נמצא שביסוס הסטנדרט הראשון על פי טייטל (שיתופיות) אורך מספר שנים. תהליך בניית האמון והשותפות דורש פרק זמן של כארבע שנים ומראה שיפור מדי שנה. בבית הספר בו נערך המחקר ביסוס הסטנדרט הראשון הסתיים כבר בשנה הראשונה.
ביסוס הסטנדרט השני: מבנים, משאבים ותפקידים – דרכי הארגון והפעלת השותפות. בתי ספר התחילו בהפעלתם המסודרת החל מהשנה השנייה לכניסת בית הספר למערך ה- PDS. (אריאב ועמנואל, 2003; אריאב ועמנואל 2004). בבית הספר עליו נערך המחקר ביסוס הסטנדרט השני הסתיים בשנה הראשונה. בשנה זו התחילו להיווצר קהילות לומדים בעוד שעל פי המחקר נוצרו קהילות לומדים בבתי ספר אחרים במערך בשנה השלישית ועצם היווצרותם היווה הישג.
ביסוס השלב הראשון: פיתוח מקצועיות וקהילת לומדים מתבצע בבתי הספר רק באופן חלקי בשנים הראשונות להשתתפות בתי הספר במערך. בשנה השלישית להפעלת המערך נוצרו קהילות לומדים ועצם היווצרותם היווה הישג (אריאב ועמנואל, 2003; אריאב ועמנואל 2004). בבית הספר האמור ביסוס השלב הראשון החל כבר בשנה הראשונה.
ביסוס השלב השני: קידום הלמידה. על פי המחקר המלווה את מערך הPDS ניכר שיפור בהישגי הלומדים רק בשנים מתקדמות וקשה לקבל מידע ישיר על הישגי הלומדים. בבית הספר עליו נערך מחקר זה ניכר השיפור באופן חלקי כבר בשנה הראשונה להשתתפות בית הספר במערך.
לדעתנו יש לשים דגש רב למימוש האינטרסים הייחודיים של בית הספר, ובקידום הישגי הלומדים כבר בשנה הראשונה לשותפות ולהקדיש להם את מירב המשאבים האנושיים.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya