לקראת הוראה ביקורתית של ספרות: עיון השוואתי בתורות הספרות ובגישות להוראת בבתי הספר התיכוניים

חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית ירושלים

המחקר עוסק בהוראת הספרות בבתי הספר התיכוניים הממלכתיים בארץ ודן בכך בשתי מסגרות התייחסות: חינוך וספרות. העבודה מציבה בסיס תאורטי לנושא, מתארת את המצב הקיים בישראל על בסיס הרקע התאורטי ומציעה דרך חדשה ושונה להוראת הספרות.

העבודה בחנה כיצד ניתן ללמד ספרות בדרכים נאותות ורלוונטיות לכלל התלמידים, כך שלא רק שהספרות תלווה את רובם במהלך חייהם, תעשיר ותפתח אותם אלא שהיא תהווה גורם המעורר בהם מודעות לשאלות של צדק ושוויון חברתי, ותניע אותם לחיות חיים של מעורבות, אכפתיות ודאגה לזולת.

העבודה מצביעה על כך שהדגש הפדגוגי עבר במהלך השנים מהוראת ספרות בתפיסת עולם מסורתית, להוראה ברוח הפדגוגיה הליבראלית. מבחינת התאוריות הספרותיות ניתן לראות כי זה שנים רבות שולטת אסכולת הניו-קריטיסיזם, וכי בתכנית האחרונה משנת 2000 ניכרת גם היפתחות לאסכולת תגובת הקורא.

החוקרת מציעה במחקרה לפתח את הוראת הספרות ברוח הפדגוגיה הביקורתית הנותנת לדעתה מענה לשאלות של שוויון וצדק חברתי במערכת החינוך. התכנית שהיא מציעה אינה זונחת לחלוטין את התשתית התאורטית שהציבה אסכולת הניו-קריטיסיזם, אך היא מאוד ביקורתית  כלפיה ומושפעת בעיקר מהתפתחויות שחלו בתאוריה הספרותית במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20.

בדיון בהוראת הספרות מציגה החוקרת בפירוט דרכים חדשות ושונות להוראת הספרות תוך הצבעה על  כיוונים של פריצת גבולות, בהם בחינת הגבול בין הוראת הכתיבה הוראת הקריאה, בחינת הדילמה שבין פריצה של גבולות הדיסציפלינה לבין שמירה עליהם ושינוי גבולות הקאנון המקובל היום בבתי הספר התיכוניים.

עבודת הדוקטורט נמצאת בחדר העיון של מרכז המידע הבין-מכללתי במכון מופ"ת. מידע נוסף עליה ניתן למצוא במאגר חומרי למידה, הוראה ומחקר.