למידת מורים: זוויות ראייה בינלאומיות

Kooy, M., & Van Veen, K. (Eds.),(2011), Teachers learning that matters: International perspectives, NY: Routledge  Book Review (by Douglas Larkin ), Teachers College Record

הסיכום נכתב ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

עורכי הספר מציינים במבוא כי הספר הוא פרזנטציה של היבטים של התפתחות ידע המאתגרים את מה שידוע על סביבת ההתפתחות והלמידה של מורים. הספר כולו מציע מגוון רחב של תפישות על למידת מורים המאתגרות רעיונות מקובלים של התפתחות מקצועית. בחלק הראשון של הספר שני פרקים: הראשון עוסק בסקירת ספרות המהווה אוריינטציה לספר כולו, ללא כוונה להיות מקיף וכולל. הכותבים מבחינים בין צורות שונות של התפתחות מקצועית בעזרת המונחים מסורתי וחדשני, ומתארים מרכיבים מרכזיים של התפתחות מקצועית יעילה. בין המרכיבים: רלבנטיות ושימושיות, קוהרנטיות, למידה פעילה ומבוססת-חקר, השתתפות קולקטיבית, איכות התוכן, אפשרות תמיכה והתמדה, מיקוד תכנים ותיאוריה של שיפור.

 התפתחות מקצועית חדשנית היא היבט חשוב ביותר של עבודת המורים. הטענה המרכזית בפרק השני היא שהסיכוי שבית ספר יהיה אפקטיבי יותר במתן אפשרות ללמידה ברמה גבוהה של תלמידיו ובתחושת הרווחה שלהם גדול יותר כאשר יש לו (לבית הספר) תפקיד משמעותי חזק, דליברטיבי וחשוב בלמידת מורים.

בחלק השני ארבעה פרקים שכל אחד מהם נשען ע תובנות מעבודות אמפיריות איכותיות קודמות תוך דגש על פנים שונית של ידע מורים. הפרק השלישי עוסק בהשתמעויות של טיפוסים של למידת מורים שחושפות ידע מקצועי סמוי , הפרק הרביעי מציג בחינה של מטפורות שונות המתייחסות לידע מורים, כדי להסביר גישות שונות לכך. בין היתר מתואר ידע המורה כבסיס נתונים ממוחשב, כמורכבות או כשינוי. הפרק החמישי עוסק בפוטנציאל הטרנספורמטיבי של קול התלמיד וקול המורה על בסיס מחקר שנערך על מועדון קריאה של בנות תיכון. בפרק השישי מדובר ביצירת קהיליות של ידע כצורה חשובה של למידה. בסיסו הפרק קורא למורים ליטול אחריות על הלמידה שלהם ולא לתתה בידי אחרים.

ארבעה פרקי החלק השלישי העוסק בבסיסי לפיתוח האני(Self) של המורה מתארים היבטים של למידת מורים מן האישי ועד הגלובלי. ראוי לציין את הניתוח של סיפורים הנותנים תובנות חשובות לגבי הדרך שבה ניתן למנף כתיבה אוטוביוגרפית לכלל למידה משמעותית. פרק אחר מייצג רצועה (strand) של למידת מורה החסרה לעיתים בפרסומים באנגלית, ומציג דעה חושבה תוך מתן מבט על האתגרים העומדים בפני למידת מורים בהקשר הסיני.

החלק הרביעי בספר עוסק בלמידה מקצועית של מורים כולל שני פרקים: פרק 11 מציג כיצד תיאוריה ומעשה מעוצבים ע"י ההקשר. הפרק סוקר , כדוגמה לסוג של למידה מקצועית של מורים, תוכנית חדשנית ללימודי תואר שני באנגליה המאזנת בין הדרישות הממשלתיות האחרונות לבין הצרכים של המורים בכיתות. בגישה ממוקדת-בית הספר שבה, בקריאה ל"קהיליות מעשה" וברעיונות "המרחב השלישי", התוכנית דומה מאוד לתוכניות הקיימות בארה"ב. פרקים 12 ו-13 מתארים שני דוחות מחקרים שונים העוסקים במורי בית ספר יסודי המשתתפים בפעילו של התפתחות מקצועית שמטרתן לשפר את הבנתם במדעים: מורים המבצעים מחקר פתוח במסגרת בלתי-פורמלית במטרה שהם יעבירו התנסות זו להוראת מדעים בכיתותיהם, ומחקר שנועד לחזק ידע תוכן במדעים ע"י שילוב תובנות ויצירת הדדיות בין הוראת המורים לבין ידע של "מומחי תוכן".

כבכל ספר מסוג זה הפרקים אינם זהים באיכותם, למרות שהתערבות העורכים , כהצהרתם, הייתה מינימלית, כדי לשמר את הגורמים ההקשריים החשובים הקיימים בכל פרק. הבאת התנסויות מדרום אפריקה, סין, הולנד, אנגליה ואוסטרליה מאפשרת הצצה על נושאים בהיבט גלובלי יחד עם היבט הקשרי.