למידה סטודנטיאלית בעזרת טלפונים ניידים

Nguyen, H., & Nguyen, T. (2019). Extend learning space with the smartphone for students at Hung Yen University of Technology and Education. E-learning & Software for Education, 2, 257-266

מחקר זה מוכיח כי השימוש בטלפונים חכמים ככלי פדגוגי במערכת ההשכלה הגבוהה הינו אפשרי ואף מומלץ. עם זאת, מדובר בכלי פדגוגי מורכב ביותר ועל כן מוכרחים מנהלי מוסדות הלימוד וההכשרה לפקח על הפעולות הבאות:

1) רעננו והגדירו את הנהלים לגבי שימוש בטלפון חכם בכיתה;

2) אפשרו לסטודנטים להשתמש במחשבים ניידים, טלפונים חכמים וטאבלטים בשיעור;

3) הציעו למרצים תמיכה טכנית לאורך הסמסטר;

4) פתחו או הכירו מודלים חדשניים של הוראה באמצעות מכשירים סלולאריים;

5) השקיעו בתשתיות טכנולוגיות, תקשורתיות ואינטרנטיות;

6) ארגנו סמינרים מחלקתיים והזמינו דוברים ומומחים טכנולוגיים להרצות בפני חברי הסגל;

7) הסבירו למרצים שהשימוש בטלפונים החכמים חייב להתאים למטרות השיעור, לאווירה הלימודית ולאקלים המוסדי;

8) הבהירו לסטודנטים שמשחקי מחשב, שיטוט ברשתות חברתיות, התכתבויות באפליקציות צ'אט והאזנה למוזיקה בזמן השיעור אינם מותרים;

הוראה ותקשורת סלולארית

על אף, ואולי דווקא בגלל, מיקומו המרכזי של הטלפון החכם, ברוב האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות, הסטודנטים אינם מורשים להשתמש בטלפונים בכיתה. לא רק שהטלפונים החכמים אינם נחשבים לכלי פדגוגי, הם נתפסים כמכשירים מסיחי דעת שנועדו לניהול וצריכה של מידע אישי ובידורי ותו לא.

אבל, חשוב להבהיר כי לאפליקציות סלולאריות יש פוטנציאל עצום לתרום לתהליכי למידה והוראה. זאת, אם רק יוקנו ויוקצו למרצים ולסטודנטים הכלים, המיומנויות והתנאים ליישם פדגוגיה סלולארית. הרי, ישנם יישומים עדכניים בהם ניתן להיעזר בקורסים אקדמיים. למשל, Coursera, Duolingo, Solo-Learn ו-Udacity. למרות הנתונים המבטיחים הללו, השימוש באפליקציות האלו במסגרות אקדמיות כיתתיות נעשה, לרוב, על בסיס ספונטני ובלתי רשמי ובמוסדות אקדמיים רבים אין נהלים ברורים בנושא שימוש בטלפונים סלולאריים בכיתה.

מתודולוגיה

80 סטודנטים מאוניברסיטת האנג יאן לטכנולוגיה וחינוך בווייטנאם השתתפו בתצפית ובניסוי והשיבו לשאלון. החוקרים צפו בשלושה שיעורים שונים בהם התבקשו מרצים להשתמש באפליקציית Kahoot כדי להעביר חומרים לימודיים. כפועל יוצא מכך, הסטודנטים החזיקו בידיהם מכשירים ניידים פועלים לאורך השיעור. לבסוף, הסטודנטים והמרצים התבקשו לתאר את חוויותיהם מבחינה אישית, מקצועית ופדגוגית.

למידה סלולארית: מעלות וחששות

השימוש בטלפונים חכמים השפיע על הסטודנטים לחיוב ולשלילה. במישור החיובי, הסטודנטים נהנו מהאופי הדינאמי והמפתיע של השיעור, הפגינו גמישות מחשבתית והשתמשו בטלפונים החכמים לצורך תמיכת עמיתים, החלפת מידע שוטף, חיפוש מקורות, איתור מאגרי מידע ועוד. במישור השלילי, המכשירים האלו כינסו את הסטודנטים בתוך עצמם, פגמו באיכות הדיונים הכיתתיים, הוציאו סטודנטים מריכוז והקשו על המרצים לנהל את השיעור כסדרו.

סיכום

באמצעות טכנולוגיות מתקדמות כמו איכון, מצלמות, רישות חברתי, מנועי חיפוש ומציאות מדומה, כמעט מתבקש להתחיל לשלב מכשירים ניידים במערכת ההשכלה הגבוהה, בזמן השיעור ואחריו. שכן, הלמידה הסלולארית מאפשרת לסטודנטים ולמרצים לגשת, להציג, לשתף, ליצור ולהפיץ מידע בנוחות, במהירות ובאופן אינטראקטיבי. זאת ועוד, המגוון הרב של האפליקציות הקיימות יכולות לסייע לקדם למידה אוטונומית, אקטיבית, קולגיאלית, שיתופית וחוץ-כיתתית. עם זאת, בטרם יהפכו המכשירים הסלולאריים לכלים פדגוגיים נפוצים, ישנם קשיים אתיים, חוקיים, טכנולוגיים, חברתיים ואקדמיים מהותיים עליהם יש לנסות לגשר.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא טלפונים ניידים