למידה מחומרים קוריקולריים: פיגומים למורים חדשים?
מאת: Pamela Grossman , C. Thompson
מקור וקרדיט :
Grossman,P., & Thompson,C. (2008). Learning from curriculum materials: scaffolds for new teachers? Teaching and Teacher Education, 24, 2014-2026.
מילות מפתח: מורים מתחילים, חומרי למידה קוריקולריים, הכשרת מורים.
המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
אחד הקשיים שבפניהם עומדים מורים מתחילים הוא מציאת מקורות/חומרי למידה לתמיכה בהוראה, שכן הם עדיין לא פיתחו ידע תוכן פדגוגי ולא למדו אילו טיפוסים של חומרי למידה קיימים ויכולים לסייע להם בפיתוח הידע ההוראתי. המאמר מתאר תגובות, אופני שימוש והשפעות של חומרי למידה בשנות ההוראה הראשונות של שלושה מורים מתחילים להוראת שפה (language arts ) בבית הספר התיכון.
המחקר מתבסס על תיאוריה סוציו-תרבותית (Cole,1996) ומתמקד במסגרות הפעילות השונות שבהן מורים מתחילים לומדים ללמד ורוכשים כלים קונצפטואליים ומעשיים להוראת שפה. לדעת החוקרות חומרי הלמידה הם כלים חשובים המשמשים כמתווכים של תהליך הלמידה, רעיון שהוא בבסיס התיאוריה הנ"ל (tool- mediated action ). החוקרות פיתחו מסגרת לחשיבה על המאפיינים של סוגים שונים של תוכניות לימודים שמרכיביה מהווים בסיס לשאלות הניתוח:
1) היקף חומרי הלמידה– מספר ההיבטים של התחום הרחב של הוראה שפה שבהם מטפלים חומרי הלמידה.
השאלות: אילו היבטים נכללים בחומרים? האם החומרים מתמקדים בחלק צר של התחום(למשל, רק בכתיבה)? האם החומרים מתמודדים עם תחומים נוספים (למשל, ספרות, דיבור והאזנה)?
2) הכוללנות(comprehensiveness) של חומרי הלמידה– מספר היבטי הוראה המטופלים בחומרי הלמידה והמשאבים הנכללים בהם.
השאלות האם החומרים מתמקדים רק ב"מה" ללמד? האם החומרים כוללים גם מידע על ה"איך"? על הערכת הלמידה? האם הם כוללים הזדמנויות להתפתחות מקצועית?
3) גמישות בחומרי הלמידה – כיצד מתוכננים החומרים לשימוש המורים?
השאלות: האם החומרים דורשים מן המורים להשתמש בהם בדיוק כפי שהם ניתנים? האם המורים יכולים לסגל ולשנות על פי צרכיהם ועל פי ההקשר?
4)התמיכה בלמידת המורה שבחומרי הלמידה – עד כמה ובאילו דרכים מערבים החומרים את המורים במטלות התורמות להתפתחות ולידע על הוראה ועל תחום הדעת המסוים? האם החומרים פונים למורים ולתלמידים?
השאלות: האם החומרים כוללים שאלות שבהן מתבקשים המורים לפרש דברים בעצמם? האם יש בחומרים הזדמנויות לקבל החלטות עצמאיות על השימוש? האם הם מספקים למורים נושאים מסוימים ותוכן כללי? האם החומרים כוללים גם מערכי שיעור, פעילויות ודפי עבודה?
מה נלמד מהמחקר?
- המורים המתחילים נמצאו כצרכנים להוטים של חומרי הלמידה. הם חיפשו חומרים אצל עמיתים, בספריות ובאינטרנט. הם אף חיפשו הדרכה ממשית לשימוש בחומרי הלמידה בכיתה.
- נמצא שלחומרי הלמידה יש השפעה עמוקה על דרך החשיבה וההוראה של מורים מתחילים בשנתם הראשונה. המורים השקיעו זמן רב בחיפוש אחר חומרים לכיתותיהם, ואימצו במהירות מה שנראה להם מתאים. ככל שחומרי הלמידה היו כוללנים יותר הם נתפשו כנותני פתרונות לבעיות של "מה" ו"איך" ללמד.
- חומרי הלמידה היוו גם מקורות ללמידה של המורים. הם השתמשו בהם לפיתוח רעיונות על דרכי ארגון והוראה של ספרות וכתיבה, ולליקוט אסטרטגיות ייחודיות להוראה אנגלית. בשלושה המקרים המורים החדשים "התקשרו" לחומרי הלמידה ונטו ללמד בצמידות אליהם. שלושתם ראו בחומרים הזדמנויות לנסות רעיונות חדשים וללמוד אסטרטגיות פדגוגיות חדשות.
- עם זאת הלמידה נשאר בגבולות החותם של החומרים המקוריים, בבחינת הליכה בעקבות הנתיב שכבש אדם אחר תוך מתן צביון אישי לעקבות אלה. לאחר שימוש במערכת של חומרי למידה המורים החלו לסגל את החומרים כך שיתאימו להקשרים שלהם ויצרו דרך אישית להוראת תחום הדעת. חומרי הלמידה שימשו להם כפיגומים להישען ולבנות עליהם.
- יש לחומרי הלמידה חשיבות בעבודתם של מורים מתחילים, אבל מה שהם למדו היה תלוי במידה רבה באופי של החומרים ובהזדמנויות שהם סיפקו. המורים לא בחנו את החומרים בחינה ביקורתית מראש כדי להתאימם לצרכים הייחודיים של כיתותיהם, דבר שגרם להם להחמיץ כמה הזדמנויות הוראה מעניינות.
השתמעויות
מורים מתחילים מעוניינים מאוד בחומרי למידה שידריכו אותם כיצד ומה ללמד. חומרים איכותיים יכולים לשמש כמקור רב ערב בהקשר זה. הם פותרים בעיה מידית של מה למד ומספקים פעילויות הוראתיות התומכות בלמידה. בתחומי הוראה רחבים כמו לשון, חומרים איכותיים עשויים גם לעזור למתחילים להבין כיצד מרכיבים שונים בתחום הרחב של מקצוע הוראת השפה והלשון קשורים ביניהם והופכים חזון למערכי שיעור נגישים.חומרי הלמידה עשויים לכוון את המורה לערב את התלמידים בלמידה ואת המורה - לשאול שאלות פתוחות על התהליךLampert & Ball, 1998 )). המפגש הראשוני עם חומרי למידה עשוי להותיר חותם בולט בהוראת הכיתה של מורים חדשים. בחלקו בגלל צרכיהם המיידיים ובחלקו בגלל שאלות ה"מה" וה"איך" ללמד שהם מעלים, וגם לאור העובדה שבהוראה בתיכון המורים המתחלים מקדישים זמן מועט יחסים לניתוח ולסיגול חמ"ל קיימים.
מיעוט הטיפול בנושא חמ"ל במסגרת תוכניות ההכשרה מקשה על המורים לנקוט גישה ביקורתית יותר כלפיהם בשנתם הראשונה, גישה חיונית בכל שימוש בחומרים ובתכניות. ראוי שמורים מתחילים יעשו זאת במשותף עם מורים מנוסים, בשיחות שמזמנות העמקת ההבנה של תחום דעת, ובחינה של המעלות והמגבלות של החומרים. לכן ראוי לבנות את ההתפתחות המקצועית הראשונית סביב חומרים קוריקולריים, כבר החל מתקופת ההכשרה. חשוב שמורי המורים יאפשרו לסטודנטים הזדמנויות ללמוד על אותם חומרים בהם יעשו שימוש בראשית תקופת ההוראה עצמה, ולשמש פיגומים תומכים למורים המתחילים.
ביבליוגרפיה
Cole, M. (1996). Cultural psychology: the once and future discipline, Cambridge, MA: Harvard University Press.
Lampert, M. & Ball, D. (1998). Teaching, multimedia and mathematics: investigations of real practice, New York: Teachers College Press.
עדיין אין תגובות לפריט זה
ביבליוגרפיה
Cole, M. (1996). Cultural psychology: the once and future discipline, Cambridge, MA: Harvard University Press.
Lampert, M. & Ball, D. (1998). Teaching, multimedia and mathematics: investigations of real practice, New York: Teachers College Press.
yyya