למה לא להיות דוקטור? – אנשים עם לקויות למידה מספרים על הצלחתם באקדמיה

פרופר, י' ומירסקי, י' (2013). "למה לא להיות דוקטור?" – אנשים עם לקויות למידה מספרים על הצלחתם באקדמיה. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, כא (37), 117-89.

מילות מפתח: לקויות למידה, הצלחה אקדמית, מדיניות כלפי סטודנטים עם לקויות למידה

סיכום המאמר נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

במוסדות להשכלה הגבוהה יש לומדים עם לקויות למידה. על סטודנטים אלה להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניהם בתהליך הלמידה. מתן מענה ראוי עשוי לאפשר להם להגיע להישגים שידרגו אותם בסטטוס חברתי, כלכלי ותעסוקתי גבוה ולהשתלב כשווים בחברה. המחקר הנוכחי ביקש להרחיב את ההבנה באשר לשאלה, מהם הגורמים העשויים לסייע לאנשים עם לקויות למידה להצליח בלימודים האקדמיים.

הנתונים נאספו מראיונות עומק מובנים למחצה עם עשרה מרואיינים (שבעה גברים ושלוש נשים), שאובחנו ונמצא שיש להם לקויות למידה שבאו לידי ביטוי כבר בכיתות הנמוכות של בית הספר. המרואיינים היו בטווח הגילאים שבין 25 ל-47 שנים. תקופת האבחונים התפרשה על טווח גילים רחב, מגיל הגן ועד לאבחון מאוחר בגיל 35 שנים. הושם דגש על איתור מרואיינים שאובחנו עם דיסלקציה ודיסגרפיה, אולם מרבית המרואיינים (שבעה) אובחנו עם קשיי קשב וריכוז, ואחד מהם אף עם היפראקטיביות.

בעת ביצוע המחקר, מרואיין אחד היה במהלך לימודיו לתואר שלישי (וסיים בינתיים את לימודיו), מרואיינת אחת הייתה במהלך לימודיה לתואר השני (כיום היא נמצאת בשלבים מתקדמים ללימודי התואר השלישי), ארבעה מרואיינים סיימו בעת המחקר את התואר השני, שני מרואיינים סיימו תואר ראשון, ועוד שניים היו בשלבים שונים של לימודיהם לתואר הראשון (בהמשך הם סיימו אותו בהצלחה). כל המרואיינים עובדים כיום בתחומים שאותם למדו באקדמיה.

ניתוח הנתונים העלה שמונה תמות המתייחסות לגורמים שאפשרו למרואיינים עם לקויות הלמידה להגיע להישגים אקדמיים: (א) השלמה עם לקות הלמידה; (ב) תכונות שהתפתחו בעקבות לקות הלמידה; (ג) אסטרטגיות למידה; (ד) משפחה; (ה) נכונות להיעזר; (ו) פיתוח איכויות לימודיות וחוץ-לימודיות התורמות למערכת יחסי גומלין של עזרה הדדית; (ז) מוטיבציות פנימיות וחיצוניות; (ח) מערכות החינוך והאקדמיה. בתשובה לשאלה ישירה: "למה אתם מייחסים את הצלחתכם האקדמית?" רוב המרואיינים ייחסו את ההצלחה האקדמית שלהם בעיקר לעצמם. כמו כן הם ציינו את התמיכה מהסביבה ופחות מכך, את המדיניות הפורמלית הממסדית.

מהתבוננות מעמיקה בתמות אלה נחשפים שלושה גורמים עיקריים המצטיירים כמעצבים את דרכם האקדמית של סטודנטים מצליחים עם ליקויי למידה: גורמים פנימיים, יחסי גומלין עם הסביבה ומדיניות מערכת החינוך בכלל והאקדמיה בפרט. בסוף המאמר מוצגים המלצות וכיווני התערבות העשויים לסייע בהתמודדות יעילה בכל אחד מהגורמים הללו. מודגש כי לאחר סיום גיבושו של חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות העל-תיכוניים, חשוב שיישומו ינבע מתוך תפיסת עולם רחבה, ערכית והומניסטית, החותרת לאפשר שוויון הזדמנויות לכולם.