לימודי התואר השני במכללות להכשרת מורים – מנוף לשינוי מערכתי במערכת החינוך

סיכום
תגובות

מילות מפתח: הכשרת מורים: תפיסות לימודי חינוך לימודי תואר שני מגמות וכיוונים מכללות אקדמיות מכללות להכשרת עובדי הוראה

ד"ר רוקסנה רייכמן, מכללת גורדון , חיפה

ירחון מכון מופ"ת , יולי 2008 , גליון מס' 34 לינק להורדת הגיליון

הענקת האישור לפתוח תכניות לתואר שני במכללות להוראה היה שינוי משמעותי בגישת מל"ג בנושא, מכיוון שבעבר המכללות להכשרת מורים לא נחשבו כלל מוסדות מחקר, אלא הדגש היה בהוראה בלבד. עם ההחדרה וההעמקה של תהליך האקדמיזציה במכללות, היה זה רק עניין של זמן עד שתגיע דרישה ללימודי תואר שני במכללות להוראה. כל התכניות שהמכללות השונות הציעו למל"ג נבדקו בקפדנות ובדייקנות ואושרו רק אחרי שכל השינויים הנדרשים בוצעו.
קיימים הבדלים אחדים, חלקם מהותיים יותר וחלקם מהותיים פחות, בין לימודי התואר השני באוניברסיטאות ובמכללות:

1. הלימודים לתואר שני באוניברסיטאות נועדו לכאורה למחקר בלבד. מבחינה היסטורית, אכן זה היה המצב. אולם אין להתעלם מהעובדה שגם באוניברסיטאות היום ניתן ללמוד לתואר שני במסלול עם תיזה או במסלול בלי תיזה או עבודת גמר. חשוב לציין שכיום ברירת המחדל היא המסלול ללא תיזה, וזאת משתי סיבות עיקריות. מצד אחד רוב הסטודנטים מעוניינים להעמיק את ידיעותיהם בתחום מסוים, אולם הם אינם מעוניינים לעסוק במחקר. מצד אחר, אין מספיק מרצים שינחו את הסטודנטים בתהליך כתיבת התיזה ולכן החוגים השונים מעודדים למעשה את הסטודנטים לבחור במסלול ללא תיזה.

2. כל התכניות לתואר שני במכללות, שקיבלו את אישור המל"ג, כוללות עבודת גמר או פרויקט גמר שנעשה למעשה ברמה גבוהה כמו זו של תיזה. אולם המל"ג הקפיד על אי שימוש במושג זה על מנת להבטיח שזו תיעשה אך ורק באוניברסיטאות. שינוי סמנטי זה נועד לאותת על מגמת המל"ג לשמור על ההגמוניה של האוניברסיטאות בנושא זה.

לעבודת הגמר או לפרויקט הגמר המבוצע במכללות להוראה יש בדרך כלל היבט יישומי שניתן לחקור ולבצע בשטח, ועל כן השפעתו על המערכת היא מידית ומשמעותית ביותר.

3. ברוב התכניות לתואר שני במכללות לומדים מורים בפועל, הפועלים בשטח ומעוניינים להעמיק את לימודיהם בתחום על מנת להבטיח את התפתחותם המקצועית ואת הקידום המקצועי שלהם במערכת החינוך. עובדה זו מעשירה ומגוונת את החוויה הלימודית, מכיוון שבאותה כיתה יכולים לשבת יחד גננות, מורים צעירים וותיקים המלמדים מקצועות שונים, מורים בבית הספר היסודי, בחט"ב ובתיכון, מנהלים ועוד -
מהחינוך הממלכתי, הממלכתי דתי, מהחינוך הלא פורמלי ומכל המגזרים. עם זאת, אין להתעלם מכך שהרכב זה מציב גם אתגרים בכל הקשור לעבודה אקדמית של מורים, שחלקם היו מנותקים מהחיים האקדמיים במשך שנים רבות.

בגורדון, המכללה האקדמית לחינוך , נפתחה לפני שנתיים תכנית לתואר שני בהוראה ובלמידה עם דגש על פיתוח סגל לתפקידי הדרכה. מטרתה העיקרית של התכנית היא להכשיר סגל בכיר שיוכל להדריך מורים להוביל שינויים ולשפר את ההוראה של המורה כפרט ושל צוותי מורים. בראש התכנית עומד פרופ' יוסף שימרון, והסגל מורכב ממרצים המלמדים במכללה, כשרובם מלמדים או לימדו בעבר גם באוניברסיטאות. הקורסים הנלמדים הם ברמה גבוהה מאוד ומשלבים חלק עיוני וחלק מעשי. עם זאת, נשמר היחס האישי המאפיין לימודים במכללה. יחס זה תורם להתפתחותם האישית והמקצועית של הלומדים ומשמש דוגמה (modeling) להתנהגות רצויה.

חשוב לציין שלעצם קיומה של תכנית לתואר שני במכללה יש השפעה ברוכה ביותר גם על הלימודים לתואר ראשון . במכללת גורדון מבוצע זה חודשים מספר תהליך מקיף לשיפור איכות הכתיבה האקדמית. בראש התכנית עומדת ד"ר יהודית לפידות, סגנית ראש המכללה, המלווה את הניסיון המעניין הזה במחקר, ומשקיעה מאמצים רבים על מנת לוודא שנושא הכתיבה האקדמית זוכה לטיפול החל מהשנה הראשונה לתואר ראשון.

עדיין אין תגובות לפריט זה

yyya