להיות הסופר של חייך: שיח נרטיבים – האישי והספרותי
מאת: אדיר כהן
סקירת ביקורת על הספר , מאת: ד"ר אריה קיזל
ספרו החדש של פרופ' אדיר כהן להיות הסופר של חייך: שיח נרטיבים – האישי והספרותי (הוצאת אמציה, 2010) המחזיק בתוכו 541 עמודים מסכם מפעל ארוך שנים של טיפול בעזרת סיפורים המסייע לאדם לנתח את עמדותיו ואת התנהגותו במטרה להביאו להבנה טובה יותר של תגובותיו האמוציונאליות, הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות, להגברת מודעותו לעצמו ולאחרים.
הטיפול בעזרת סיפורים הוא פרק מרכזי בביבליותרפיה שבדרכה מוליך כהן את הספר כתהליך של יחסי גומלין דינמיים בין אישיות הקורא ובין הספרות בה הוא מעיין, יחסי גומלין אשר ניתן להגיע בעזרתם לפורקן, לשחרור ממתח, להארה חדשה של בעיות, לטיפוח המודעות לבעיות ה"אני", לפתיחת מחסומים ריגושיים, לפריצת איסורים, להזדהות, להגברת התובנה, למציאת דרכי התמודדות ולסיוע בגדילה העצמית.
הטיפול בעזרת סיפורים הוא פרק מרכזי בביבליותרפיה שבדרכה מוליך כהן את הספר כתהליך של יחסי גומלין דינמיים בין אישיות הקורא ובין הספרות בה הוא מעיין, יחסי גומלין אשר ניתן להגיע בעזרתם לפורקן, לשחרור ממתח, להארה חדשה של בעיות, לטיפוח המודעות לבעיות ה"אני", לפתיחת מחסומים ריגושיים, לפריצת איסורים, להזדהות, להגברת התובנה, למציאת דרכי התמודדות ולסיוע בגדילה העצמית.
ספרו החדש של כהן שהוא המשך למפעל הרחב והמקורי שלו בנושא ביבליותרפיה ממחיש בצורה המקיפה ביותר את העובדה שהעיסוק הביבליותרפי בספרות הוא קודם כל עיסוק בגילוי הוויה, בשיבה אל האדם המחפש ולא אל האדם הבורח, באדם המעז להיות הוא עצמו ואינו נגרף לקונפורמיזם. לדבריו, בטיפול בעזרת סיפורים ניצב הקורא מול גילויי האדם בספרות, אל מול גילויי עצמו ביוצאו מהרגשת הריקות שלו ובחתירתו להתמלא בדרך הפגישה עם הספרות.
כהן קובע כי "הספרות מעצימה את תחושת החירות, שעיקרה עשייה בתוך חירות, אף כי היא יודעת את מחירה הכבד של החירות. לא סיגול של סוגי אישיות הנכפים מבחוץ על ידי המוסכמות, אלא פגישה עם ריבוי הפנים של האדם, הפעלתה של זכות ההכרעה. לא קבלה חיצונית אלא התמודדות והתלבטות, פגישה אינטימית ומרווח אסתטי לבחינה ולהערכה. לא ויתור על עצמיות והיעשות לאוטומט, אחד מרבים, אלא אחד על אף הרבים; שמירה על העצמיות תוך תהייה עליה; השוואה לדמויות הספרותיות, ניסיון להבינה דרך הפגישה עם היצירות הספרותיות, פגישה המוליכה מעצמו אל היצירה על מנת לשוב לעצמו" (עמ' 15 – 16).
כהן קובע כי "הספרות מעצימה את תחושת החירות, שעיקרה עשייה בתוך חירות, אף כי היא יודעת את מחירה הכבד של החירות. לא סיגול של סוגי אישיות הנכפים מבחוץ על ידי המוסכמות, אלא פגישה עם ריבוי הפנים של האדם, הפעלתה של זכות ההכרעה. לא קבלה חיצונית אלא התמודדות והתלבטות, פגישה אינטימית ומרווח אסתטי לבחינה ולהערכה. לא ויתור על עצמיות והיעשות לאוטומט, אחד מרבים, אלא אחד על אף הרבים; שמירה על העצמיות תוך תהייה עליה; השוואה לדמויות הספרותיות, ניסיון להבינה דרך הפגישה עם היצירות הספרותיות, פגישה המוליכה מעצמו אל היצירה על מנת לשוב לעצמו" (עמ' 15 – 16).
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya