להוראת פרקי המבוא לאיוב

אדוה הכהן, רביבים מחזור ט

"בהוראת ספר איוב לא הייתי מתחילה בקישור החומר לתלמידים ובהדגשת המהות האוניברסאלית שבו. לא משום שאי-אפשר לקשרו אלא משום שהסיפור עושה זאת בזכות עצמו וטוב מאיתנו. ניתן לחשוב על פתיחות שונות להוראת איוב, אך לדעתי על הטובה מביניהן חשב כבר בעל ספר איוב עצמו. אתחיל. ללא אקדמות והקדמות בקריאת הסיפור. לאט, פשוט, איש היה בארץ עוץ איוב שמו‘. מה קרה לאותו איש, כיצד הימרו בשמיים על חייו וכח סבלו, ללא שידע על כך לעולם? נקרא איך מכונת העינויים הגבירה את עוצמת פעולתה בהדרגה, וכיצד הגיב איוב כשהכאב גאה בו והתפרץ".

"לאחר קריאת הסיפור התלמידים יחלקו (על דפים עם צילום פרקים א-ב) את הסיפור על ראשיתו של איוב לחמישה חלקים ויגדירו את מרחב ההתרחשות של כל אחד מהם. נראה בסיכום על הלוח כי הגדרת מרחב ההתרחשות יוצרת חילוף מדויק בין שמיים לארץ כמקום ההתרחשות. המתח בין מרחבי ההתרחשות נוגע בסוגיות רעיוניות רבות שהזכרתי לעיל: יחסי אדם ואלוהיו, שאלת הגמול, ועוד."

למאמר של אדוה הכהן באתר של ד"ר לאה מזור : על מקרא , הוראה וחינוך