"לא מדובר בתיאוריות, מדינה שלמה חיה את זה" – כללי עשה ולא תעשה בחינוך הדני

שביט, ש' ולימונה, נ' (2020). "לא מדובר בתיאוריות, מדינה שלמה חיה את זה". מוסף הארץ, 6 במרץ 2020, עמ' 33-28

לכתבה המלאה

לקריאה נוספת

"החינוך הדני – הסודות לגידול ילדים מאושרים" - עמוד הפייסבוק של שני שביט

אפקט ה"וואו" בהכשרת מורים למדעים

חינוך חומל מגן הילדים ועד לתארים המתקדמים: להכניס תרבות של חמלה לכיתות הלימוד

שני שביט חקרה את מערכת החינוך בדנמרק, המדינה המובילה בסקרי האושר העולמיים, וחזרה עם מסקנות באשר לדרכים שמומלץ לנקוט ולאמצעים שמוטב להימנע מהם בחינוך ילדים בגיל הרך. מסקנות אלה מפורטות בראיון שערכה איתה נועה לימונה במוסף הארץ. לפניכם סיכום של הריאיון שמזקק את השיחה בין השתיים לכללי עשה ולא תעשה.

 

הכללים

  1. נסו ללמד את הילדים להיות אמפתיים. להבין את נקודת המבט של האחר, גם אם אלה ילדים אחרים שפגעו בהם. כך ילדיכם דווקא ייפגעו מהם פחות. אמפתיה מעניקה חוסן נפשי עצום.
  2. בססו את העקרונות החינוכיים שלכם על ערכים ולא על התנהגויות.
  3. אל תתנו פרסים על התנהגות טובה ואל תגיבו בעונשים או בצעקות על התנהגות לא טובה.
  4. אל תתמקדו בהצבת גבולות, אלא התייחסו לתפיסות, מחשבות ורגשות לפני התייחסות לפעולות.
  5. הקדישו את עיקר תשומת הלב שלכם למערכת היחסים עם הילד, לבניית אמון ולתקשורת טובה.
  6. העדיפו את הפן הרגשי והפסיכולוגי על פני הפן הקוגניטיבי.
  7. עצבו את הסביבה – חדר הכיתה, הריהוט בבית, הספריות, החצרות וגני המשחקים – באופן שיביא בחשבון את נקודת המבט, את הגובה ואת הצרכים של הילדים.
  8. פזרו בספריות פינות חמד עם צעצועים, משחקי קופסה, חנות מכולת ושוק מדומים.
  9. ערכו בספריות פעילויות וסדנאות מגוונות.
  10. הקצו בספריות מקום לשולחן ארוך שלצדו הורים וילדים יכולים לאכול.
  11. הרשו לילדים לדבר בספריות – הפכו אותן למקום לבילוי עבורם.
  12. עצבו את השולחנות בבתי הספר כך שהילדים יוכלו גם לעמוד וגם לשבת לצדם, לפי בחירתם.
  13. בגני הילדים בחרו בכיסאות שהפעוטות יוכלו לעלות ולרדת מהם בכוחות עצמם.
  14. הימנעו משיטות כוחניות של ביטוי כעס, צעקות, איומים ועונשים. הילדים ישתפו פעולה רק אם יסמכו עליכם וידעו שאתם פועלים לטובתם, מתוך כבוד והבנה.
  15. אל תראו בהתנהגות בעייתית הפרעה מכוונת, אלא הבינו שהילד חווה קושי. תפקידכם הוא להבין מה הקושי שנמצא בשורש ההתנהגות ולנסות להתאים לו פתרון.
  16. התאימו את הציפיות שלכם לשלב ההתפתחותי של הילד, ליכולות של הילד הספציפי שעומד לפניכם ולסיטואציה שבה הוא נמצא. כך לדוגמה, אם ילד מסוים מפרק משחקים של ילדים אחרים, ייתכן שזה מפני שהוא רוצה להשתתף במשחק אך אינו יודע כיצד לעשות זאת. במקום לכעוס עליו, תווכו בינו לבין הילדים וסייעו לו להצטרף אליהם במשחקם.
  17. דווקא כאשר מתעוררים קונפליקט או בעיה, הקשיבו לילד באמת; העניקו לו תשומת לב וביטחון. מאחורי התנהגויות מפריעות אין כוונה רעה ולכן גם לא צריך להעניש, לכעוס או לצעוק בתגובה אליהן.
  18. כשילד מכה ילד אחר, גשו קודם לילד המוכה והרגיעו אותו; אבל אחר כך חבקו גם את הילד המכה. נסו להבין מה גרם לו לעשות זאת. תנו לגיטימציה לרגשות, אך לא להתנהגות האלימה שלו. לאחר מכן, הפנו את תשומת לבו אל הילד שנפגע, ובאמצעות שאילת שאלות עוררו אצלו את המחשבה על הרגשות של אותו ילד. לבסוף, עודדו את שניהם לחשוב כיצד אפשר להתנהג בפעם הבאה שייתקלו בעימות דומה.
  19. העבירו לילד מסר שאתם אוהבים אותו גם כאשר הוא עושה טעויות. למדו אותו שזה בסדר לטעות. כך תהפכו אותו לילד שמנסה ומעז.
  20. העניקו תוקף לרגשות שליליים של ילדים. כשילד בוכה, אל תגידו לו "לא קרה כלום", "בלי בכי, זה לא כזה נורא" ואל תנסו להסיח את תשומת לבו ממה שמעיק עליו.
  21. דברו עם ילדים בשאלות, אל תתנו להם הוראות. עם זאת, הימנעו מהשאלה "למה עשית את זה?" כי זו שאלה שיפוטית ומאשימה. במקום זאת, שאלו "מה היתה הכוונה שלך?" או "מה רצית להשיג?"
  22. העניקו לילדים תחושת ודאות באמצעות סדר יום קבוע והכנה מראש לגבי מה שעומד לקרות בהמשך היום.
  23. תנו לילדים עצמאות וכך העניקו להם תחושת שליטה. כך למשל, בגני ילדים בדנמרק פעוטות בני 15 חודשים מורחים לעצמם דבש על הלחם, מעבירים זה לזה את המנות במהלך הארוחה, מוזגים לעצמם מים, מפנים את הכלים אחרי האוכל ומטאטאים את הרצפה.
  24. הימנעו מכניסה למודוס של מלחמה ומשחקי כוח, כי זה גם הלך הרוח שהילד ייכנס אליו.
  25. אל תיכנסו לדינמיקה של גבולות, כי אם נציב גבול והילד יחצה אותו – נכעס עליו וכתוצאה מכך נצעק ונעניש. במקום זאת, העבירו את תשומת הלב שלכם מגבולות לערכים וכך תחוו הרבה פחות התנגשויות עם הילדים.

    לפריט זה התפרסמו 1 תגובות

    נשמע נהדר מעורר קינאה ומחשבה!
    כנראה יש משהו בממלכת דנמרק שגורם או מאפשר להורים להתנהל בדרך שונה לחלוטין מזו המוכרת לנו בישראל. אולי שם ההורים פנויים יותר לחוצים פחות, אינם שבויים בידיי ילדיהם כמו ילדי ישראל שלקחו בשנים האחרונות את הסמכות לידיהם ושולטים במקרים רבים בהוריהם שמוכנים לוותר על העיקר רק כדי להשיג שקט בבית וכדי שילדיהם יאהבו אותם. החינוך בישראל נמצא לדעתי במקרים רבים בנקודת משבר ושפל, ההורים מתנהלים כמו "נבוט או סמרטוט", נכנעים ומרצים את ילידיהם או מנסים לפרמט ולתכנת אותם כראות עיניהם, לשלוט בהם, לסלול להם דרך שלא בחרו בה ולא באמת רוצים בה, ולהפוך אתם למה שפעמים רבות הם אינם באמת הם. אין ספק שמה שחשוב בהורות הוא החינוך לערכים ומתן מודל לחיקוי עבור ערכים אלה בחיי היום יום במשפחה. הורים רבים מדברים מרצים ומטיפים הרבה יותר מידיי, וידוע שדיבורים אינם עוזרים במקרים רבים. זהו לא חינוך יעיל ואפקטיבי, זה מתיש את הילדים ובעיקר את ההורים עצמם. ללא ספק נדרשת בימינו הורות אחרת, לא כמו זו של הורינו וגם לא זו ההפוכה מדרכם. האתגר ההורי היום הינו להגדיר ולבנות הורות חדשה ושונה, המתבססת על כבוד הדדי, הקשבה ופיתוח רגשות, אחריות ועצמאות רבה בקרב הילדים. בהצלחה רבה!

    פורסמה ב 10/12/2020 ע״י גדי רוזן
    מה דעתך?
yyya