לאלתר מערך שיעור – מחקר נרטיבי של התפתחות והתבססות הידע המקצועי אצל מורים
מטרת המחקר הייתה לבדוק את תהליך רכישת הידע הפרופסיונלי על ידי פרחי הוראה במשך כל חייהם, עם דגש מיוחד על שלב הכשרתם להוראה.
שיטת המחקר
מחקר זה נעשה בשיטת מחקר נרטיבית. בשיטה זו כלי המחקר העיקרי הוא הריאיון הפתוח, ונוסף על כך נעשה שימוש בתצפיות ומסמכים שונים. השתתפו במחקר שתי מורות לאנגלית בבית ספר תיכון, בוגרות מכללה להכשרת מורים בישראל. שלושה ריאיונות פתוחים נערכו עם כל משתתפת, וריאיון אחד משותף. כמו כן נערכו מספר תצפיות בעבודתן של המורות ונקראו מספר גדול של מסמכים הקשורים לעבודתן, לבית הספר שהן מלמדות בו ולמוסד להכשרת מורים. כהשלמה לגוף המחקר העיקרי נערכו ריאיונות טלפוניים או פנים-אל-פנים עם אנשים העובדים בבית הספר ובמכללה שבהם מדובר.
שאלת המחקר
כיצד משפיעה הכשרת המורים על חיי המורה ועבודתה בשנים הראשונות לקריירה שלה?
תוצאות ומסקנות
ממצאי המחקר מוצגים בשני חלקים עיקריים. החלק הראשון של המחקר מציג שלושה נושאים (מערכות יחסים, המורה כמחנך, חשיבה על ההוראה) השזורים כחוט השני בסיפוריהן של המורות, ומראה כיצד כל נושא, המהווה חלק מהידע הפרופסיונלי של המורה, התפתח לאורך חייה ואיזו השפעה הייתה להכשרת המורים על ידע זה כפי שהוא קיים היום. החלק השני בודק את ה-discourses הקיימים ואלו שהיו קיימים בתקופות השונות של חיי המורות (בבית שבו גדלו, בבית הספר שלמדו בו, במוסד להכשרת מורים, בבית הספר שהן מלמדות בו היום וכו'), ובודק כיצד כל אלו השפיעו על המורה ויצרו את ה-discourses הדומיננטים אצלה כיום.
סיכום
בתשובה לשאלת המחקר הנשענת על הרציונל כפי שתואר למעלה, ניתן לומר כי אכן להכשרת מורים יש תרומה חשובה לתהליך בניית הידע של מורים, גם אם מורים מתחילים אינם מכירים תמיד בתרומה זו. עם זאת, לצדדים אחרים בחייה של המורה יש תרומה לא פחות חשובה לתהליך זה.
השלכות להכשרת מורים
על מורי-מורים להבין את הדרך שבה נבנה ידע אצל פרחי הוראה, ולחזק תהליך זה הכולל רפלקציה מעמיקה על חייהם וה-discourses השונים שהם קשובים להם, כדי להיות מודעים לתהליך וכך לחזקו. נראה כי היום אנו מעודדים את פרחי ההוראה להחזיק באמונותיהם הקודמות במקום לבחון אותן באופן ביקורתי. עלינו להעלות על פני השטח את המשמעויות של discourses אלו, ולעזור למורים המתחילים לעשות בחירות נכונות לגביהם. כמו כן על מורי המורים לחזק את האופי הדיאלוגי של הכשרת המורים במקום את האופי הפרונטלי שלה הדומיננטי היום, ובדרך זו לחזק את התהליך שעוברים פרחי ההוראה ולתמוך בהם כאשר הם בונים לעצמם discourses של אנשים בוגרים ושל מורים.