"כשיהיה להם פה טוב הם ילמדו": שיח מורות על מוטיבציה של תלמידים

יעקובוב, ח' וודר-וייס, ד' (2021). "כשיהיה להם פה טוב הם ילמדו": שיח מורות על מוטיבציה של תלמידים. דפים 75, 150-127

טיפוח המוטיבציה של תלמידים הוא מרכיב חשוב בעבודת המורה, הדורש למידה מקצועית. למידה זו יכולה לשפר את יכולתן של המורות לזהות, לנתח ולשקול דרכים שונות לטיפוח המוטיבציה ובכך לשפר את ההוראה והלמידה בכיתות. חלק ניכר מהלמידה המקצועית של מורות, ובעיקר זו המשפיעה על עיצוב הפרקטיקה, מתרחשת בבית הספר תוך כדי עבודת ההוראה ומתוך האינטראקציה והשיח של המורה עם עמיתותיה. שיח יום-יומי נחשב קרוב ורלוונטי יותר לעבודת המורות מההשתלמויות המקצועיות למיניהן, ויש הטוענים שיש לו השפעה ישירה יותר על העשייה הפדגוגית שלהן. ואולם, השיח בין מורות לא תמיד תורם ללמידה המקצועית שלהן.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקדם את ההבנה על שיח מורות בנושא המוטיבציה בקהילות למידה מקצועיות. המחקר בחן כיצד מורות מדברות ספונטנית על מוטיבציה במהלך מפגשי מורות בקהילות למידה מקצועיות, כלומר, במפגשים שלא נועדו לעסוק באופן ממוקד בנושא המוטיבציה.

שיטה

המחקר נערך כחלק ממחקר התערבות על תוכנית 'השקפה', שמטרתה הייתה לקדם למידה של מורות בתוך קהילות מקצועיות בבית הספר באמצעות שיח מקצועי פורה.

המחקר כלל 17 בתי ספר יסודיים ממלכתיים ומממלכתיים-דתיים שהשתתפו בתוכנית 'השקפה' בשנות הלימודים תשע"ו-תשע"ז.

כלי המחקר היו תצפית שיטתית בשיח המורות ב-66 מפגשים של הקהילות.

ממצאים ודיון

נושא המוטיבציה בשיח. המורות הרבו להעלות את נושא המוטיבציה והקדישו לו כ-10% מזמן המפגשים. עם זאת, במחצית המקרים הוא הופיע כאזכור קצר ולא התפתח לדיון ממושך. ממצא זה מלמד על כך שנושא המוטיבציה של התלמידים מצוי בשיח המקצועי היום-יומי של המורות בקהילות הלמידה ובמפגשים שלא נועדו מראש לעסוק בנושא זה. ואולם, אף על פי שמפגשי הקהילות יכלו להיות זירה חשובה ללמידת עמיתות בנושא זה, השיח לא התפתח לדיון ממוקד, מעמיק וממושך.

זיהוי מוטיבציה. המורות זיהו מוטיבציה בעיקר על פי מעורבות התנהגותית של התלמיד בלמידה ופחות לפי מעורבות רגשית. הסבר אפשרי לממצא זה הוא הקלות שבה ניתן לזהות מעורבות התנהגותית שכן היא זו הנראית לעין. בהבחנה במעורבות רגשית יש מידה רבה יותר של פרשנות, וייתכן שחסרים למורות כלים לזיהוי והערכה של מעורבות רגשית. זיהוי המוטיבציה של התלמידים המתמקד בעיקר בהיבטים התנהגותיים ואינו מביא בחשבון גם היבטים רגשיים, עלול להציג תמונה חלקית ואף מוטעית של מוטיבציה זו. למשל, תלמידים יכולים לבצע את המטלות הלימודיות אך לסבול משעמום או מחרדה, ותחושות אלו עלולות לפגוע באיכות הלמידה שלהם. חשוב שהמורה תדע לזהות זאת ולמצוא דרכים לעורר עניין בלמידה או להפחית חרדה.

ניתוח המוטיבציה וטיפוחה. המורות נטו לראות בגורמים חיצוניים את הגורמים המשפיעים על המוטיבציה של התלמידים, ובפרט בפרקטיקות ההוראה שלהן (למשל, הערכה חלופית). הן מיעטו לדון בגורמים פנימיים שיכולים להשפיע על המוטיבציה של התלמידים, כגון מטרות הלמידה. גם במקרה זה ייתכן שהעיסוק בגורמים החיצוניים נובע מהקלות היחסית שבה ניתן  לזהותם. הממצא יכול להעיד על ההיכרות המוגבלת של המורות עם היבטים מוטיבציוניים הקשורים לעולמו הפנימי של התלמיד או על היעדר שפה מקצועית המאפשרת לתאר אותם.

ספציפיות ההתייחסות למוטיבציה. המורות נטו לדבר על מוטיבציה באופן קונקרטי ומעשי ומיעטו לדבר על הנושא בכללותו. לשיח הפרקטי של מורות בנושא יש חשיבות שכן הוא עשוי להשפיע על פעולותיהן בכיתה. עם זאת, שיח קונקרטי שאינו מוביל להכללה מפורשת עלול להגביל את היכולת של המורות לקשר מקרים ספציפיים לתהליכים כלליים באופן שיסייע להן להתמודד גם עם מקרים אחרים. הנטייה לפתח דיון ספציפי בנושא המוטיבציה של תלמידים יכולה אף להצביע על היעדר ידע תאורטי ושפה מקצועית הנחוצים לדיון בנושא.

אין להמעיט בחשיבות הלמידה המקצועית של מורות בנושא המוטיבציה של תלמידים. מחקר זה מציג את הפוטנציאל ללמידה כזאת משיח מורות בקהילות הלמידה בתוך בית הספר וכן את מגבלותיה של הלמידה משיח כזה. לפיכך, תשומת לב רבה יותר לשיח זה הן במחקר והן במעשה החינוכי עשויה לתרום לשיפור היכולת של מורות לטפח את המוטיבציה של התלמידים.

ניתן להשביח את שיח המורות כך שבאמצעותו יתאפשר להן ללמוד על מוטיבציה. למשל, רצוי לבחון דרכים לפתח אזכורים ספונטניים בנושא המוטיבציה של תלמידים לכדי דיונים ממושכים הממוקדים בנושא. כמו כן, חשוב לשקול דרכים שונות לעודד שיח על מעורבות רגשית ועל גורמים מוטיבציוניים פנימיים של התלמידים. היות ששיח כזה אינו מתקיים ספונטנית, נראה שכדי לפתחו יש להכשיר מנחות מתוך הקהילות הלומדות או מחוץ להן.

למאמר המלא

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא קהילות מקצועיות