כנס- מקום לחשיפה והפצת ידע מקצועי (אמצעי לפיתוח קהילת ידע)
מאת: דבורה גסר , ציפי זלקוביץ
מילות מפתח:
ועידה ככלי חינוכי
כנסים
מכללות להכשרת עובדי הוראה
סטודנטים להוראה
קהילה לומדת
קהילת לומדים
שיטות הוראה
מקור: סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים – "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת.
הרקע למחקר
מחקר זה מציג את סיפור התפתחותו של "כנס- מחקרי פעולה", תכנונו, ארגונו והפעלתו ומתמקד בחשיפת ה"ידע המקצועי" אותו רכשו סטודנטיות להוראה בעקבות ההשתתפות בכנס החל משנת 2001 ועד 2005 (חמש שנים) השיתוף בידע שנרכש מתרחש בכנס בן יומיים המתקיים במסלול היסודי מזה שש שנים. כנס זה חותם תהליך ארוך של ביצוע "מחקר פעולה" ומוצגים בו המחקרים בפני עמיתים, מדריכות פדגוגיות ואורחים. יום אחד בכנס מיועד לסטודנטים/יות שנה ג' והשני לסטודנטים/יות שנה ב'.
מטרות הכנס לשנה ג': ראיית החינוך כתהליך של חשיפת ידע, שיפור תחושת המסוגלות המקצועית של הסטודנטיות להוראה, שיפור הדימוי המקצועי, היכולת לראות בעצמן מקור ידע ויוצרות ידע המעבירות אותו לאחרים, הכרות עם הרעיון של כנס מקצועי ושימוש במיומנויות של הצגת מאמר בכנס, היכולת להשתמש במולטימדיה, טיפוח תרבות למידה משותפת של סטודנטיות והכרות עם עבודת העמיתות וזימון אפשרות להצגת העבודה האישית.
מטרות הכנס לשנה ב': הכנה לקראת התנסות ב"מחקר פעולה", שיתוף בידע שנרכש על ידי סטודנטיות שנה ג', יצירת רצף תוכני בין שנה ב' לשנה ג', ראיית החינוך כתהליך של חשיפת ידע והכרות עם הרעיון של כנס מקצועי.
מסגרת תיאורטית
מחקר זה מציג את סיפור התפתחותו של "כנס- מחקרי פעולה", תכנונו, ארגונו והפעלתו ומתמקד בחשיפת ה"ידע המקצועי" אותו רכשו סטודנטיות להוראה בעקבות ההשתתפות בכנס החל משנת 2001 ועד 2005 (חמש שנים) השיתוף בידע שנרכש מתרחש בכנס בן יומיים המתקיים במסלול היסודי מזה שש שנים. כנס זה חותם תהליך ארוך של ביצוע "מחקר פעולה" ומוצגים בו המחקרים בפני עמיתים, מדריכות פדגוגיות ואורחים. יום אחד בכנס מיועד לסטודנטים/יות שנה ג' והשני לסטודנטים/יות שנה ב'.
מטרות הכנס לשנה ג': ראיית החינוך כתהליך של חשיפת ידע, שיפור תחושת המסוגלות המקצועית של הסטודנטיות להוראה, שיפור הדימוי המקצועי, היכולת לראות בעצמן מקור ידע ויוצרות ידע המעבירות אותו לאחרים, הכרות עם הרעיון של כנס מקצועי ושימוש במיומנויות של הצגת מאמר בכנס, היכולת להשתמש במולטימדיה, טיפוח תרבות למידה משותפת של סטודנטיות והכרות עם עבודת העמיתות וזימון אפשרות להצגת העבודה האישית.
מטרות הכנס לשנה ב': הכנה לקראת התנסות ב"מחקר פעולה", שיתוף בידע שנרכש על ידי סטודנטיות שנה ג', יצירת רצף תוכני בין שנה ב' לשנה ג', ראיית החינוך כתהליך של חשיפת ידע והכרות עם הרעיון של כנס מקצועי.
מסגרת תיאורטית
כנס מקצועי מוגדר כמדיום חינוכי והוא מתואר כאירוע המדגים תהליך של קידום ידע, מיומנויות, קישורים והבנות ומסייע למשתתפים לבטא בצורה ברורה את תפיסתם ורעיונותיהם בנושאים שונים. (Hughes 1995). כנס מתבסס על הרעיון של יצירת קהיליית ידע. קהילייה היא קבוצה, ציבור או חברה של אנשים אשר לחבריה מכנה או אינטרס משותף. "קהילת ידע" הוא מקום בו סיפורו של כל יחיד נעשה מוכר ומתפתח, בהציגו את סיפורו, היחיד נוטה לפרש לעצמו את משמעות הסיטואציה בה פעל, ולהבהיר לעצמו ולאחרים את מהות פעולותיו (Olson and Craig, 2001). Altrichter,(2005) מגדירה באופן ספציפי יותר קהילת ידע מקצועי של מורים כקבוצה המתחנכת במקצוע ומתנסה בו, במסגרות ארגוניות שונות כשאחת ממטרותיה היא לגרות ולעורר את הידע המקצועי שהצטבר אצל חבריה. התקשורת הקולגיאלית בקבוצה יכולה להיתפס כצעד ראשון להטמעת הידע, בניית בטחון בדבור על הממצאים ושיתוף כאמצעי לבקורת. מאחר וקהילות ידע הן בעלות חשיבות ללמידה והתפתחות מקצועית במיוחד כדי ליצור ולהשתמש בידע פרקטי (Altrichter,2005), חשוב לזהות קהילות ידע אלו ולעודד את התפתחותן. כנסי מורים, לדעת החוקרת, הינם מסגרת יעילה לזהות ולבנות רשתות אלו של ידע.
מטרות המחקר
מטרות המחקר
1. לזהות את תרומת הכנס ל"ידע המקצועי" של מציגות ומשתתפות הכנס כפי שבא לידי ביטוי בתפיסות הסטודנטיות בשנים ב' ו-ג' והמדריכות הפדגוגיות..
2. שימוש בידע שמופק בכנס לצרכי שיפורו מבחינת הארגון והתכנון.
מתודולוגיה
2. שימוש בידע שמופק בכנס לצרכי שיפורו מבחינת הארגון והתכנון.
מתודולוגיה
מחקר זה נעשה בגישה איכותית.
אוכלוסיית המחקר (במהלך 5 שנים): שלוש אוכלוסיות. סטודנטיות שנה ג' (160), סטודנטיות שנה ב' (100) ומדריכות פדגוגיות (13).
כלי המחקר: שאלונים סגורים למחצה לסטודנטיות שנה ג' ושנה ב', שניתנו עם סיום הכנס בכל שנה, למעט שנת 2001, בה ניתן לשנה ב' שאלון ל"פני " הכנס ולאחריו.
רפלקציות שנאספו בסיום הכנס מהסטודנטיות ומהמדריכות הפדגוגיות.
ראיונות שנערכו למדריכות הפדגוגיות בסיום הכנס כל שנה.
הממצאים
אוכלוסיית המחקר (במהלך 5 שנים): שלוש אוכלוסיות. סטודנטיות שנה ג' (160), סטודנטיות שנה ב' (100) ומדריכות פדגוגיות (13).
כלי המחקר: שאלונים סגורים למחצה לסטודנטיות שנה ג' ושנה ב', שניתנו עם סיום הכנס בכל שנה, למעט שנת 2001, בה ניתן לשנה ב' שאלון ל"פני " הכנס ולאחריו.
רפלקציות שנאספו בסיום הכנס מהסטודנטיות ומהמדריכות הפדגוגיות.
ראיונות שנערכו למדריכות הפדגוגיות בסיום הכנס כל שנה.
הממצאים
לסטודנטיות כמאזינות - הכנס הווה אירוע של חשיפת ידע חדש, הרחבת ידע קיים וביסוסו, הפיכת ידע סמוי לגלוי. הכנס אפשר להן לקחת מרחק מהמחקר ובכך להטמיע את התובנות שלהן ממחקר פעולה ולהפכן לנחלתן.
לסטודנטיות כמציגות - ניתן היה להצביע על תהליכי למידה אקטיביים של הרחבת ידע קיים וחיזוקו, כולל אמונות ועמדות חינוכיות, השוואה והנגדה עם מה שהתרחש בכיתותיהן.
תרומה נוספת לידע המקצועי שלהן הפיקו הסטודנטיות מהעבודה הצוותית כהכנה להצגה בכנס. חלקן התייחסו לשיפור עבודת הצוות שלהן, הכרות עם אחרות מבחינת השיתופיות, חשיפה לדעות אחרות, התמודדות עם דילמות, הזדמנות להכיר מחקרי פעולה של אחרות ולהציג את מחקרן
תרומה מרכזית של הכנס להתפתחותן האישית והמקצועית באה לידי ביטוי בתחושת מסוגלות עצמית, תחושת העצמה ובקורת עצמית. הן התייחסו אל עצמן כאל מקור ידע ומפיצות ידע ומגלות סיפוק מיכולת זו. ממצא נוסף העלה כי בכל שנות המחקר מ-2001-2005 לא היו הבדלים בדיווחים של סטודנטיות שנה ג' באשר לתרומתו של הכנס לידע האישי מקצועי שלהן, לפיתוח מיומנויות ההצגה למסוגלות שלהם ולביטויי ההעצמה.
סטודנטיות שנה ב' דווחו שיום הכנס הווה עבורן מקור לקבלת רקע על מחקר פעולה, הכנס עבור רובן הווה גורם מרגיע, מפיג לחץ וחששות. נראה שהן הצליחו לקלוט את חשיבות המטלה של שנה ג', מורכבותה, היותה מאתגרת ומסקרנת לצד היותה מפחידה ומלחיצה.
לדבריהן של סטודנטיות שנה ב' נמצאת תמיכה בדברי סטודנטיות שנה ג'. לדעתן הכנס נותן לסטודנטיות שנה ב' הכנה, ידע כללי, פותח עולם מושגים סולל את הדרך לשנה ג'.
המדריכות – התייחסותן לכנס הייתה שונה זו מזו, מאחר והן שונות בוותק בהוראה במכללה, בהתנסות בהדרכת שנה ג' ובתפיסת האחריות על ההכנות לכנס. המדריכות נחלקות בין אלו שתהו כמה אנרגיה צריך להקדיש להכנה לבין אלו שציינו כי יש צורך להקדיש לכך זמן רב יותר. יש החושבות שההשקעה בהכנה הוא חלק מתהליך הלמידה והווצרות קהילת ידע.
המדריכות רואות חשיבות רבה בהשתתפות סטודנטיות שנה ב' בכנס, וציינו שסטודנטיות אלו מגיעות עם עמימות, סקרנות, תחושת לחץ ותפיסה פרקטית לקראת שנת הלימודים הבאה.
מסקנות
התמונה הכוללת העולה מהדיון בממצאים מקפלת בתוכה תשובות לשתי סוגיות מרכזיות העומדת במוקד מחקר זה: הכנס כתורם לידע ולהתפתחות המקצועית של הסטודנטיות המשתתפות בו; הכנס כמזמן אפשרות לבניית קהילת ידע.
ניתן להניח על פי מידת החשיבות שהן ייחסו לכנס כי הוא אינו רק אירוע של פרזנטציה חד פעמית ומסכמת פרויקט, אלא הוא ראשיתו של תהליך של בניית ידע, הפצת ידע ובניית קהלייה מקצועית.
יש להמשיך ולשלב את הכנס של מחקרי הפעולה כחלק מתכנית הכשרת המורים למסלול היסודי
ולראות את תקופת ההכנה (חודש ימים) לכנס כחלק אינטגראלי של הכנס.
יתכן ויש מקום להרחיב את צורות ההצגה והדיווח, לקיים שולחנות עגולים בהם ניתן יהיה לקיים דיונים סביב המחקר ולשתף אורחים בדיונים הללו. ולעודד לחלק מהסטודנטיות להציג פוסטר אקדמי.
לסיכום
מפגש ראשון זה עם כנס אקדמי יוצר אצל המיתכשר להוראה חוויה חיובית, חוויה פרופסיונאלית וגאווה מקצועית. חשיבות הכנס בהכשרת מורים היא לשמש אבן דרך בהתפתחות המקצועית של המורים לעתיד וראייתו כחלק מההכשרה וכאמצעי לפיתוח קהילת ידע.
ביבליוגרפיה
ניתן להניח על פי מידת החשיבות שהן ייחסו לכנס כי הוא אינו רק אירוע של פרזנטציה חד פעמית ומסכמת פרויקט, אלא הוא ראשיתו של תהליך של בניית ידע, הפצת ידע ובניית קהלייה מקצועית.
יש להמשיך ולשלב את הכנס של מחקרי הפעולה כחלק מתכנית הכשרת המורים למסלול היסודי
ולראות את תקופת ההכנה (חודש ימים) לכנס כחלק אינטגראלי של הכנס.
יתכן ויש מקום להרחיב את צורות ההצגה והדיווח, לקיים שולחנות עגולים בהם ניתן יהיה לקיים דיונים סביב המחקר ולשתף אורחים בדיונים הללו. ולעודד לחלק מהסטודנטיות להציג פוסטר אקדמי.
לסיכום
מפגש ראשון זה עם כנס אקדמי יוצר אצל המיתכשר להוראה חוויה חיובית, חוויה פרופסיונאלית וגאווה מקצועית. חשיבות הכנס בהכשרת מורים היא לשמש אבן דרך בהתפתחות המקצועית של המורים לעתיד וראייתו כחלק מההכשרה וכאמצעי לפיתוח קהילת ידע.
ביבליוגרפיה
Altrichter,H. (2005). The Role of the'Professional Community in Action Research. Educational Action Research, Vol.13, No. 1.
Bengtsson, J. (1993). Theory and practice: Two fundamental categoriesin the philosophy of teacher education. Educational Review, Vol. 45 (3).pp205-211.
Hughes, K (1995).Conference for beginners. Adults Learning. pp. 85-89.
Olson,M.R.and Craig,C.J. (2001). Opportunities and challenges inthe development of teachers' knowledge: the development of narrative authoritythrough knowledge communities. Teaching and Teacher Education 17, 667-684.
http://www.narralizer.com
עדיין אין תגובות לפריט זה
ביבליוגרפיה
Altrichter,H. (2005). The Role of the’Professional Community in Action Research. Educational Action Research, Vol.13, No. 1. Bengtsson, J. (1993). Theory and practice: Two fundamental categoriesin the philosophy of teacher education. Educational Review, Vol. 45 (3).pp205-211.Hughes, K (1995).Conference for beginners. Adults Learning. pp. 85-89.Olson,M.R.and Craig,C.J. (2001). Opportunities and challenges inthe development of teachers’ knowledge: the development of narrative authoritythrough knowledge communities. Teaching and Teacher Education 17, 667-684. http://www.narralizer.com
yyya