כיצד הייצוג שמורים בוחרים בו מסביר את האופן שבו נטייתם כלפי הוראת המדעים באה לידי ביטוי בפרקטיקה שלהם

Boesdorfer, Sarah B. (2015). Using teachers’ choice of representations to understand the translation of their orientation toward science teaching to their practice. Electronic Journal of Science Education, 19(1), 1-20.

המאמר סוכם מאנגלית ע"י ד"ר גילה אולשר ממכון מופ"ת

ייצוגים הם כלי יעיל בידי מורים לכימיה, והם בוחרים להשתמש בו בכיתותיהם כדי לעזור לסטודנטים להבין תפיסות מופשטות. ייצוגים יכולים להיות מודלים, גרפים, אנלוגיות, דיאגרמות, סימולציות, משוואות או כל שיטה אחרת להצגת מידע. היות שמגוון הייצוגים הוא רחב, על המורים לבחור באילו מהם להשתמש.

הסיבות שהביאו את המורים להחליט באילו ייצוגים להשתמש לא תועדו כראוי בספרות המחקרית, במיוחד בכל האמור לידע של המורה בהוראת המדעים ובתוכני ההוראה. בהתאם למודל של ידע תוכן פדגוגי (Pedagogical Content Knowledge = PCK) הידע הייצוגי של מורה מעוצב בעיקר על ידי האוריינטציה שלו כלפי הוראת המדעים. PCK זוכה לביקורת על כך שהוא מתמקד בידע של המורה ולא בדרך שבה ידע זה מתורגם לעבודה המעשית.

מחקר זה משווה בין שתי מורות לכימיה בבית ספר תיכון כדי לגלות את היחס בין בחירתן בייצוגים שהשתמשו בהם בפרקטיקה שלהן לבין תפיסתן את הוראת המדעים. המחקר התמקד בשימוש בייצוגים ביחידת לימוד העוסקת במבנה האלקטרוני של אטום ובטבלה המחזורית – שני נושאים מופשטים עבור התלמידים.

הנתונים נאספו בשלוש דרכים:

1. ראיונות - נמשכו ארבעים-תשעים דקות והתמקדו ברקע של המורה ובהיערכותו ללימוד הנושא;
2. תצפיות בכיתה – על המורה המלמד;
3. מסמכים ותיעוד בכיתה – מכל מורה נאספו מסמכים הקשורים ליחידת הלימוד, בדפי נייר ובאמצעים אלקטרוניים.

אחת המורות ראתה את עצמה כמרכז הכיתה, והפעילות הכיתתית הייתה רוב הזמן ממוקדת מורה. לעומת זאת, בכיתתה של המורה השנייה כל הפעילות הייתה ממוקדת תלמיד.

במחקר לא נבחנו הישגי התלמידים, ולכן קשה לקבוע איזו מורה הייתה יותר אפקטיבית. בכל מקרה, הנטייה כלפי הוראת מדעים וה- PCK אינם משקפים שימוש יעיל באסטרטגיות או באמונות כלפי הוראה, אלא את מה שהמורה יודע ומאמין בו.

בחינת הייצוגים שהמורה משתמש בהם, במיוחד בנושאים מופשטים, יכולה לאפשר לחוקרים ואולי גם למורים לזהות את האוריינטציה של המורים כלפי הוראת מדעים, ומכאן לסייע בגיבוש תכנית של התפתחות מקצועית והתנסויות למורים. ביסוס ההתנסויות על אמונות או אוריינטציות של המורים כלפי הוראת מדעים עשוי להגביר את המוטיבציה והעניין של המורים ללמוד ולהתפתח מקצועית.

תוצאות המחקר מצביעות על כך שבחירתם של המורים בייצוגים שיקפו את האוריינטציה שלהם כלפי הוראת המדעים. ממצא זה מצביע על החשיבות שיש בתשאול המורה על הייצוג שהוא בוחר בו כדי להבין כיצד ה-PCK שלו מתורגם הלכה למעשה.

קישור למאמר המלא באנגלית