כאשר "אכפת לי" זה לא מספיק: ניתוח האינטראקציות בין ערכי מורים, התאמה ערכית ורווחה פסיכולוגית

Wang, H. and Hall, N.C. (2019). When “I care” is not enough: An interactional analysis of teacher values, value congruence, and well-being. Teaching and Teacher Education, 86

עיקרי הדברים

  • הערכים האישיים של מורים, תפיסתם את מנהלי בית הספר כתומכים בערכים השונים, ותפיסתם את התאמה הערכית ביניהם קשורים לרווחתם הפסיכולוגית ולמחויבותם לבית הספר ולמקצוע ההוראה
  • יש חשיבות להגברת המודעות של מורים לתפקיד שיש לערכים בחייהם המקצועיים
  • חשוב להיות מודעים להשלכות השליליות של אי התאמה ערכית (אי התאמה בין ערכי המורים לערכים שהם מאמינים שמנהלי בתי הספר תומכים בהם) על הבריאות הפסיכולוגית של המורים ועל מחויבותם לתפקיד
  • יש לפתח מדיניות בית ספרית אשר מכירה בתפקיד של תרבות ארגונית בית ספרית התומכת בערכים החשובים למורים

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא שחיקה בקרב מורים

 

אחד האתגרים העיקריים של מקצוע ההוראה הוא תופעת השחיקה בקרב מורים. שחיקה משפיעה לרעה על איכות ההוראה של מורים ועל הישגי תלמידיהם. בקנדה 30%-40% מהמורים עוזבים את מקצוע ההוראה בחמש השנים הראשונות לאחר כניסתם למקצוע. נתונים דומים נמצאו גם במדינות מפותחות אחרות, למשל, ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה (Clandinin et al., 2015; DeAngelis & Presley, 2011; Karsenti & Collin, 2013; Lindqvist et al., 2014; Mason & Matas, 2015)

מגוון גורמים משפיעים על הרווחה הפסיכולוגית של מורים, ביניהם גורמים סביבתיים הקשורים לבית הספר (למשל, עומס עבודה, גודל כיתות, תרבות בית ספר) וגורמים אישיים-פנימיים לאדם (גורמים מוטיבציוניים-רגשיים, נטיות אישיותיות וניסיון בהוראה). כיום יש עניין גובר באשר להשפעה המשולבת של גורמים סביבתיים וגורמים אישיותיים, כמו מידת ההתאמה בין ערכיו האישיים של הפרט לבין הערכים של הארגון שבו הוא עובד (Skaalvik & Skaalvik, 2011a; 2011b).

ערכים אישיים הם הבסיס להתנהגויותיו של האדם, למניעיו ולבחירות שהוא עושה בחייו (Schwartz, 1992). מידת ההתאמה בין ערכיו של האדם לבין ערכי הארגון שבו הוא עובד, כפי שהם נתפסים בעיניו, משפיעה על רווחתו התעסוקתית ועל התמדתו במקום העבודה (Cable & Edwards, 2004).

ההתאמה הנתפסת בין ערכים אישיים לבין ערכים ארגוניים קרויה 'התאמה ערכית' (value congruence), והיא נמצאה כמדד המנבא רווחה פסיכולוגית בהקשרים תעסוקתיים (Edwards & Cable, 2009). ספציפית, ככל שהפרט תופס את ההתאמה בין ערכיו לבין ערכי הארגון כגבוהה יותר, כך הוא מדווח על רמות גבוהות של רווחה פסיכולוגית ומחויבות לארגון (Cable & DeRue, 2002; Edwards & Cable, 2009).

בהקשר של מקצוע ההוראה, התאמה גבוהה בין הערכים של המורים לבין אלה של הקהילה הבית ספרית קשורה לשביעות רצון גבוהה בעבודה (Erdoga et al., 2004), למעורבות (Li et al., 2015) ולפחות שחיקה (Siegall & McDonald, 2004).

המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין ערכים אישיים של מורים, ערכים שהם תופסים כערכים החשובים למנהל בית הספר וההתאמה הערכית ביניהם (כפי שהיא נתפסת בעיני המורים) לבין רווחתם הפסיכולוגית ומחויבותם לתפקידם בבית הספר ולמקצוע ההוראה.

 

אוריינטציה ערכית של מורים והתאמה ערכית

ערכים מתייחסים למטרות-על רצויות המשמשות כעקרונות מנחים לפעולות של פרטים ושל ארגונים. כמו כן, הם משמשים כסטנדרטים לפיהם אנשים מעריכים התנהגויות כראויות או כלא ראויות. אצל כל אדם (או ארגון) מאורגנים הערכים לפי חשיבותם היחסית, גם אם באופן סמוי ולא מודע (Schwartz, 1992).

שוורץ (Schwartz, 1992, 2017) הציע מודל קונספטואלי אשר ממיין את הערכים לפי ארבעה ממדים:

  1. התעלות עצמית (למשל, אלטרואיזם, חסד).
  2. העצמה עצמית (למשל, הישגים אישיים, יוקרה).
  3. שימור (למשל, ביטחון תעסוקתי, סמכות).
  4. פתיחות לשינוי (למשל, אוטונומיה, גיוון).

במחקר שנערך בארה"ב נמצא כי מורים נותנים חשיבות לסוגים שונים של ערכים אישיים כמו מיקוד במשפחה, שגרות בחיים, דמויות לחיקוי ודת (Collinson, 2012). מחקר אחר בקרב מורים חדשים בנורבגיה (Roness, 2011) הראה שאלה מונעים יותר על ידי ערכים פנימיים (למשל, הנאה בהוראה), עניין בתחום הדעת ואלטרואיזם (למשל, מתן עזרה לילדים) ונותנים פחות חשיבות לערכים חיצוניים (למשל, שעות עבודה, ביטחון תעסוקתי).

התאמה ערכית של מורים מתייחסת לתחושתם של מורים שהם חולקים עם בית ספרם אותם נורמות וערכים הרווחים בו (Skaalvik & Skaalvik, 2015). התאמה ערכית גבוהה אצל מורים קשורה לשביעות רצון (Erdogan et al., 2004; Skaalvik & Skaalvik, 2011a, 2011b) ולמעורבות בעבודה (Li et al., 2015).

כמו כן, מורים התופסים את בית ספרם כתומך במטרות מומחיות (mastery goal structure), כגון התמקדות בלמידה ושיתוף פעולה בין לומדים (לעומת מטרות ביצוע ותחרותיות), דיווחו על יותר התאמה ערכית. התאמה ערכית זו נמצאה כתורמת לרמות גבוהות יותר של שייכות ושביעות רצון מהתפקיד כמו גם לפחות כוונות לפרוש ממקצוע ההוראה (Skaalvik & Skaalvik, 2011a).

 

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את הקשר בין ערכים אישיים של מורים (אלטרואיזם, יחסים עם תלמידים, ביטחון תעסוקתי ואוטונומיה), התפיסה שלהם את הערכים של מנהל בית הספר ומידת ההתאמה הערכית לבין הרווחה הפסיכולוגית של המורים (שביעות רצון מהעבודה, תחושת שחיקה) וכוונתם לפרוש מבית הספר או מהמקצוע.

המחקר נערך בקנדה והשתתפו בו 1,086 מורים ומורות. משתתפי המחקר מילאו שאלון כמותי מקוון, שכלל מדדי דיווח עצמי אודות הערכים האישיים שלהם כמורים, תפיסתם את הערכים של מנהל בית הספר שבו הם מלמדים, שביעות רצונם מהעבודה, תחושת שחיקה וכוונות לעזוב את בית הספר או את מקצוע ההוראה.

 

ממצאים

הערכים האישיים של המורים והערכים של מנהל בית הספר

  • מורים שראו ביחסים עם תלמידים ערך חשוב דיווחו על רמות גבוהות יותר של סיפוק מהעבודה ועל כוונה פחותה לפרוש ממקצוע ההוראה.
  • לעומת זאת, מורים שביטחון תעסוקתי היה חשוב להם נטו לדווח על רמות נמוכות יותר של שביעות רצון מהעבודה ועל שחיקה גבוהה יותר.
  • באופן דומה, מורים שהערך החשוב להם היה אוטונומיה דיווחו על רמות נמוכות יותר שביעות רצון מהעבודה, על שחיקה גבוהה ועל כוונות לעזוב את המקצוע.
  • לא נמצא קשר בין אלטרואיזם כערך החשוב למורים לבין רווחתם הפסיכולוגית וכוונות הפרישה שלהם.
  • מורים שהאמינו שהנהלת בית הספר שלהם תומכת בכל אחד מארבעת הערכים (יחסים עם תלמידים, ביטחון תעסוקתי, אוטונומיה ואלטרואיזם) דיווחו על רמות גבוהות של שביעות רצון מהעבודה, רמות נמוכות של שחיקה וכוונה פחותה לעזוב את בית הספר.

התאמה ערכית

התאמה ערכית בין מורים למנהלי בתי הספר נמצאה קשורה לרווחה פסיכולוגית ולפחות כוונות פרישה, באופן הבא:

  • ככל שיש יותר התאמה בין מורים למנהלי בתי הספר שלהם בערך האלטרואיזם, המורים מראים פחות כוונות לעזוב את תפקידם, ולהפך.
  • ככל שיש יותר התאמה ביניהם בנוגע לערך היחסים עם תלמידים, המורים יותר שבעי רצון מעבודתם, ולהפך.
  • ככל שיש התאמה גדולה יותר ביחס לערך האוטונומיה, המורים מדווחים על פחות שחיקה, ולהפך.
  • ככל שיש התאמה גבוהה יותר באשר לערך ביטחון תעסוקתי, המורים יותר שבעי רצון מעבודתם, יש להם פחות כוונות לעזוב את המקצוע והם חשים פחות שחיקה, ולהפך.

 

מגבלות המחקר

מכיוון שהמחקר הוא מחקר מתאמי אי אפשר להסיק מסקנות באשר לקשר סיבתי בין משתני המחקר.

כמו כן, מדד ההתאמה הערכית הכולל את התפיסה הסובייקטיבית של המורים באשר לערכי המנהלים בבית ספרם. במחקרים עתידיים ניתן לעשות שימוש במדד הבודק את ההתאמה בין ערכי המורים לבין ערכי המנהלים כפי שהמנהלים עצמם מדווחים עליהם.

 

סיכום

ממצאי המחקר מראים שערכים אישיים של מורים, תפיסתם את המנהלים כתומכים בערכים השונים, ותפיסתם את התאמה הערכית ביניהם קשורים לרווחתם הפסיכולוגית ולמחויבותם לתפקידם בבית הספר ולמקצוע ההוראה.

ממצאים אלה מדגישים את הצורך להעלות את המודעות למקומם של ערכים בחיים המקצועיים של מורים כמו גם להשלכות השליליות של אי התאמה ערכית. מתוך כך, עולה הצורך בפיתוח מדיניות בית ספרית אשר מכירה בתפקידה של תרבות ארגונית התומכת בערכים החשובים למורים בבית הספר.

 

ביבליוגרפיה

Cable, D. M., & DeRue, D. S. (2002). The convergent and discriminant validity of subjective fit perceptions. Journal of Applied Psychology, 87, 875-884

Cable, D. M., & Edwards, J. R. (2004). Complementary and supplementary fit: A theoretical and empirical integration. Journal of Applied Psychology, 89, 822-834

Clandinin, D. J., Long, J., Schaefer, L., Downey, C. A., Steeves, P., Pinnegar, E., et al. (2015). Early career teacher attrition: Intentions of teachers beginning. Teaching Education, 26, 1-16

Collinson, V. (2012). Sources of teachers' values and attitudes. Teacher Development, 16, 321-344

DeAngelis, K. J., & Presley, J. B. (2011). Toward a more nuanced understanding of new teacher attrition. Education and Urban Society, 43, 598-626

Edwards, J. R., & Cable, D. M. (2009). The value of value congruence. Journal of Applied Psychology, 94, 654-677

Erdogan, B., Kraimer, M. L., & Liden, R. C. (2004). Work value congruence and intrinsic career success: The compensatory roles of leader-member exchange and perceived organizational support. Personnel Psychology, 57, 305-332

Karsenti, T., & Collin, S. (2013). Why are new teachers leaving the profession? Results of a Canada-wide survey. Education, 3, 141-149

Li, M., Wang, Z., You, X., & Gao, J. (2015). Value congruence and teachers' work engagement: The mediating role of autonomous and controlled motivation. Personality and Individual Differences, 80, 113-118

Lindqvist, P., Nordanger, U. K., & Carlsson, R. (2014). Teacher attrition the first five years: A multifaceted image. Teaching and Teacher Education, 40, 94-103

Mason, S., & Matas, C. P. (2015). Teacher attrition and retention research in Australia: Towards a new theoretical framework. Australian Journal of Teacher Education, 40(11), 45-66

Roness, D. (2011). Still motivated? The motivation for teaching during the second year in the profession. Teaching and Teacher Education, 27, 628-638

Schwartz, S. H. (1992). Universals in the content and structure of values: Theoretical advances and empirical tests in 20 countries. Advances in Experimental Social Psychology, 25, 1-65

Schwartz, S. H. (2017). The refined theory of basic values. In S. Roccas, & L. Sagiv (Eds.), Values and behavior: Taking a cross-cultural perspective (pp. 51-72). Cham, Switzerland: Springer Publishing

Siegall, M., & McDonald, T. (2004). Person-organization value congruence, burnout and diversion of resources. Personnel Review, 33, 291-301

Skaalvik, E. M., & Skaalvik, S. (2011a). Teachers' feeling of belonging, exhaustion, and job satisfaction: The role of school goal structure and value consonance. Anxiety, Stress & Coping, 24, 369-385

Skaalvik, E. M., & Skaalvik, S. (2011b). Teacher job satisfaction and motivation to leave the teaching profession: Relations with school context, feeling of belonging, and emotional exhaustion. Teaching and Teacher Education, 27, 1029-1038

Skaalvik, E. M., & Skaalvik, S. (2015). Job satisfaction, stress and coping strategies in the teaching profession: What do teachers say? International Education Studies, 8, 181-192

 

 

 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?