יישום הבלוג הכיתתי מש"ל (מה שרציתי להגיד…) – רשמי ביקור

יישום הבלוג הכיתתי מש"ל (מה שרציתי להגיד...) מהווה חלק ממערכת ה"אורייאנית", פלטפורמה שפותחה במרכז "תיקשוב דרום" – מערכת התיקשוב של משרד החינוך, מחוז דרום. אם היינו מסכמים את הפוסטים שנשלחו עד כה במערכת הבלוגים של המורות אדווה ואריאלה ניתן לומר כולם מתייחסים לאינטראקציה המיוחדת שבין המורה לתלמידיו.
לא רק שנוצרה אינטראקציה ייחודית בין המורות לתלמידים, אלא לכל תלמיד נשמר גם מרחב וירטואלי משלו, השייך רק לו והוא חש הזדהות לאותו מרחב וירטואלי משלו באינטרנט המאפשר לו עצמיות. אם בפורום ממוחשב העצמיות והקול הייחודי של התלמיד נבלעים בשטף הרב של ההודעות, הרי כאן שולט התלמיד על המרחב הוירטואלי שלו, כותב, מתעד ויכול להציג את הייחודיות שלו. עיינו וקראנו בסיפורים שכתבו הילדים - מגוון עצום.
 
ראו קובץ מצורף מצד ימין ובו התיעוד המלא של הביקור וסגנונות הכתיבה בבלוגים של התלמידים.
 
אריאלה לונברג, מורה בבית ספר ממלכתי-דתי מאזור חיפה, החליטה לא להישאר אדישה נוכח השתכללות דרכי התקשורת של הדור הצעיר. לפני שלושה חודשים הקימה לונברג פרויקט תחת הכותרת "קהילת ילדים מספרי סיפורים", בו מוזמן כל ילד לכתוב בלוג אישי ולספר כל שעולה על רוחו. כיום כותבים בו כבר כ-50 ילדים, תלמידי כיתות ב' עד ו'. "זה סיפוק מאוד גדול עבורי", היא מצהירה. "אין ספק שדרך הפרויקט למדתי עד כמה ילדים כן אוהבים לכתוב, בניגוד למה ששומעים בדרך-כלל על ילדים".
 לונברג חשה כי אחד הגורמים שמניעים את הילדים לכתוב הוא הפרסום המיידי והתגובות להם הם זוכים. "הכתיבה מהווה פורקן לילדים והתגובות נותנות להם חיזוק אישי וחברתי". לפיכך, גם הפרויקט שהקימה בבית ספרה מושתת על הצורך לשתף ולקבל תגובות. "הפרויקט הוא חלק ממערכת בלוגים כיתתית שזכתה לכינוי:'מה שרציתי להגיד...', שמטרתה לאפשר לכל תלמיד להתבטא, ולנהל בעצמו את יומנו המקוון", היא מסבירה. המערכת נקייה מכל אלמנט פרסומי או מסחרי וניתנת לכל מורה המבקש זאת ללא תמורה כספית.
 
מקור: כתבה בYNET
עמדות תלמידים לגבי כתיבה בבלוגים
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya