יום לימודים ארוך

מתוך: "יום לימודים ארוך?" בעריכת ציון שורק ודזירה פז, הוצאת הסתדרות המורים בישראל, ת"א

ההיבטים הנוגעים ליום לימודים ארוך

המחקרים מלמדים שהפעלת יום לימודים ארוך (להלן יול"א) גוררת הגדלת התקציב של מערכת החינוך ב-25%.
מדינות כמו בריטניה או גרמניה, למשל, מקצות תקציבים מיוחדים לפני ביצוע המעבר ליול"א.

מחקרים שנעשו במדינות שונות בעולם מלמדים שלא נצפו תוצאות משמעתיות במעבר ליול"א.
כמו כן, לטענת המחברים, אין קשר בין הפעלת יול"א לבין המעבר ל-5 ימי לימוד. בגרמניה, אירלנד, אוסטריה ופורטוגל מאפשרים לכל בית ספר ללמד 5 או 6 ימים. בגרמניה, למשל, יכולים אף הילד ומשפחתו להחליט אם הם רוצים להשתלב ביום לימודים ארוך או לא.
שתי האפשרויות האלו מהוות אנטיתזה דמוקרטית ומרוככת להליך המחייב מעבר ליול"א.

מדינת ישראל חוקקה כבר בשנת 1997 את "חוק יום לימודים ארוך" בלי קשר לרפורמה כלשהי או יישום "תכנית דברת".
בישראל מספר ימי הלימוד לבתי-הספר שעברו ל-5 ימי לימוד בשבוע הוא 220 בבתי הספר היסודיים ו-211 ימי לימוד בבתי-הספר התיכוניים.

הממוצע האירופאי הוא 182.83 ימי לימוד לבתי-הספר היסודיים, 181.33 לבתי הספר התיכוניים. בארה"ב מספר ימי הלימוד בשנה הוא 180 בלבד. בישראל אם כן, יש יותר ימי לימוד מאשר הממוצע האירופאי, הן לגבי בתי-הספר המפעילים יול"א, וכמובן לגבי בתי-הספר שאינם מפעילים יול"א.

מחקרים אחרים דנים בעיקרון של "טובת הילד", וגורסים שיול"א טוב, אולי, להורים לפיתוח קריירה לשני בני הזוג ואולי גם לכלכלה, אבל אין ביטחון שיול"א מיטיב עם הילדים. עם זאת יש להציע אופציה של צהרון כבחירה להורים ולתלמידים.

ההגדרה האופרטיבית של יול"א חייבת להתייחס לכל אחד מהגורמים המשתתפים: בית הספר, מנהל, מורים, מערך מסייע ותלמידים. הגיוני שבית-הספר יהיה פתוח ונגיש לקהילה לאורך כל היום. מנהל בית הספר וצוות הניהול אמורים לעמוד לרשות הצוות החינוכי, התלמידים וההורים. אין משתמע מכך שכל תלמיד חייב להיות בבית הספר במשך כל השעות. נוכחות התלמידים יכולה להיות דיפרנציאלית, בהתאם לצרכים וליכולות של כל אחד מהם.

במערכות המבקשות למצות את הפוטנציאל האישי של הלומד ולפתח את הסגל החינוכי, יש להתייחס במסגרת הזמן המוגבל ליכולות ולצרכים של כל אחד.
לפי המחברים יש לייחד תשומת לב לכך שהמעבר ל-5 ימים יגרום לאבדנן של 5 שעות הלימוד ביום ו'. 5 שעות לימוד אלו מתקיימות בשעות הבוקר, בזמן שבו התלמידים עדיין בשיא הרעננות ובמיטב ההקשבה והריכוז שלהם. תנאי מזג האוויר הישראלי יחד עם פיזור שעות הלימוד לצהרי היום ואף לאחריו במסגרת המעבר ל-5 ימי לימוד –יפגעו באופן משמעותי במידת הקליטה של התלמידים.

ההיבטים הנוגעים לפיתוח ולהשתלמות פרופסיונלית של מורים

המעבר ל-5 ימי לימוד וליול"א בישראל קשור יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם בפיתוח מורים תוך כדי עבודה ב- In-service training. מבנה שבוע העבודה בישראל, שלפיו לומדים 6 ימים, אבל המורה עובד/ת בדרך כלל רק 5 ימים, מאפשר למורים להשקיע יום בשבוע בלימוד, בהתעדכנות ובהשתלמות.

בסקר שנערך על ידי מכון "גיאוקרטוגרפיה" במאי 2005, נשאלו 501 מורים על בסיס מדגם ארצי מייצג את כלל אוכלוסיית המורים, נמצא כי 86% מהמורים סבורים כי יול"א ימנע מהם את ההזדמנות למפגש עם עמיתים מבתי ספר אחרים במסגרת ההשתלמויות.

ממצאי מחקרים בארצות שונות בנושא יול"א

ארה"ב

ארה"ב לא עברה ליול"א באופן רשמי, אם כי נעשו ניסיונות במקומות שונים ובזמנים שונים במדינות שונות בארה"ב לעבור ליול"א ולחקור את השפעתו על הישגי התלמידים ומשתנים אחרים.

שיפור הישגי תלמידים

Worthen & Zstray (1994( סקרו 20 שנה של מחקר חינוכי ולא מצאו קשר בין זמן שהייה בבית-הספר להישגי התלמידים.
Adelman (1996) היגיעה למסקנה דומה והדגישה שהארכת זמן השהייה בבית-הספר היא אסטרטגיה חלשה, העשויה לפעול כנגד גורמים חינוכיים אחרים התורמים יותר להגברת ההישגים הלימודיים.
Bussard מדווחת כי נמצא שבמדינות בארה"ב שבהן השיגו את הציונים הטובים ביותר במבחנים ארציים (SAT, ACT, NEAP), היו מספר ימי הלימוד שווים למספר ימי הלימוד במדינות בעלות הציונים הנמוכים במבחנים אלו.

בתחילת שנות ה-90 נעשו ב-5 מדינות בדרום ארה"ב מספר ניסיונות להאריך את שנת הלימודים בבתי-הספר שכשלו. כל 37 בתי הספר חזרו למודל הלימודים הרגיל. בפלורידה נותרו 3 בתי ספר מתוך 27 שהשתתפו בניסוי. במחוז אורנג' לא נשארו בתכנית אף אחד מ-66 בתי הספר.
במחקר של האגודה הבין לאומית להערכת הישגים חינוכיים משנת 1987 נמצא שאין קשר בין מספר שעות הלימוד בבית-הספר להישגים לימודיים בבתי ספר אמריקאיים משנת 1964 ואילך. יוצא הדופן היחידי שיצא נשכר הוא לימוד שפה זרה שהשתפר עקב הגדלת מספר שעות הלימוד של התלמיד האמריקאי.

לפי Aronson, Zimmerman & Carlos (1998), אשר ניתחו מחקרים רבים שעסקו בנושא, רק לזמן הלימוד האקדמי (פעילות לימודית אמיתית, של רכישת ידע חדש) יש קשר ללמידה ולהישגים, ללא קשר ליול"א.
בכיתה מבוזבז זמן רב בגלל ענייני משמעת (בכתה הישראלית עד 30% מזמן המורה מבוזבז בעניין זה), שיטות הוראה לא יעילות, תכנית לימודים לא מאורגנת והיעדרות תלמידים או חוסר קשב.

סיוע לילדים משכבות חלשות - סקירת ספרות מחקרית שנכתבה ע"י Evans & Bechtel הראתה שלא חל שיפור ברמת ההישגים של ילדים משכבות כלכליות נמוכות כתוצאה מהערכת יום הלימוד או שנת הלימוד.

יול"א בחינוך לגיל הרך – בנייר עמדה מאת פרופ' מייזלס, המחברת מצטטת מחקר מארה"ב בהם נמצא שהשהייה במעון של ילדים בעלי קשר בטוח וטוב עם האם, פוגעת בתפקוד של חלק מהילדים בהיבטים רגשיים, חברתיים, התנהגותיים וקוגניטיביים.
במחקר אחר מטעם NICHD נמצא שתוספת שעות לא הניבה שום שיפור בתפקוד תלמידי כתות א' וב' במערך גדול של מדדים קוגניטיביים, חברתיים ורגשיים.

חלופות ליום לימודים ארוך- מחקר שנעשה ע"י מחלקת החינוך בשנת 1999 בארה"ב הגיע למסקנה שהגורם הראשון הקובע את הישגי התלמידים הוא איכות החינוך. הגורם השני הוא איכות המורה. השילוב המנצח לדעת החוקרים הוא אסטרטגיית הוראה טובה של המורה, תכנית לימודים אפקטיבית ומוטיבציה של התלמידים ללמוד. בין יתר הטכניקות שמציעים החוקרים, אחת הבולטות היא למידה בקבוצות קטנות המנסות להשיג יחד מטרה לימודית משותפת. כמו כן מורים רבים מבזבזים את זמן הכיתה ועל מנת ליעל את תהליך הלימוד בכיתה יש ללמדם ביסודיות ניהול זמן.

בריטניה

בריטניה לא עברה ליול"א, אם כי יש עתה ניסיון במספר בתי ספר לעבור ליול"א ולחקור תוצאותיו.
הבריטים מפתחים במסגרת יול"א בתי ספר קהילתיים, שחלקם מתמקד בתלמיד וחלקם בקהילה. בין השאר מונה שר מיוחד לענייני יול"א. (במקרה הנוכחי השרה קטרין אשטון)

Dyson, Millward & Todd (2002) מדווחים שבשנת 2002 מינואר עד מרץ מימנה מחלקת החינוך מחקר חלוץ שנעשה ע"י אוניברסיטת ניוקאסל במספר בתי ספר שתמכו ביול"א. הממשלה הבריטית ערכה ניסוי בנושא זה ב-6 בתי ספר תיכוניים, ב-5 בתי ספר יסודיים ובבית ספר לחינוך מיוחד באזורים דמוגרפים שונים. הוצאו סכומים מיוחדים כדי לספק שעות טיפול מיוחדות לילדים מאזורים כלכליים נחשלים. שולבו סוכנויות שונות בבתי הספר, נערכו מחקרים לשיפור הקהילה ומונה מפקח בכל בית ספר שידאג לרווחת התלמידים.

יישום יול"א השיג תוצאות טובות, במיוחד עבור הנוער בסיכון.
מצד שני מתברר שיום לימודים ארוך מטיל מעמסה נוספת על המורים ועשוי להפריע להם בביצוע המשימה העיקרית שלהם ובעיסוק במקצוע הראשי שבו הם עוסקים.

מאמרו של Smith (2004,2005) ערך סקירת ספרות בנושא ומבהיר את ייחודו של יול"א בבריטניה. מתברר שבבריטניה בית-הספר שבו יום לימודים ארוך דומה למושג של "בית הספר הקהילתי" בישראל.
כתוצאה מכך התפתחו מודלים שונים של בתי ספר כאלו, שחלקם מתרכזים בתלמידים ובבעיותיהם וחלקם מתרכזים בהעשרת הקהילה.

בבתי ספר יסודיים: ע"פ מודל זה הם אמורים להציע עזרה בשיעורי הבית, שיעורי אומנות וספורט, שיפור התנהגות, נוכחות ובריאות. לעתים מתוכננת למידה משפחתית בעזרת ההורים.
בבתי ספר תיכוניים: פעילות תכלול ע"פ המודל: מועדוני ספורט, שימוש בספריות, מחשבים ומאגרי מידע ומועדון עזרה בשיעורי בית.

Smith מציין בעיה נוספת: בית הספר מדגיש הצטיינות אקדמית בעוד שהפעילויות הנוספות אינן מדגישות זאת, אלא את הסיפוק של התלמיד. לכן עלול להיווצר קונפליקט בין מטרות בית הספר ומטרות החינוך המשלים.
Dyson, Millward & Todd אשר חקרו את הפעילות של בתי הספר בבריטניה בהם נהוג יול"א ציינו שבבתי ספר אלו יש מגוון פעילויות שונות, שהפופולריות בהם: מועדון ארוחת הבוקר, פעילויות לילדים לאחר בית הספר ובחופשות ועוד.

בבית ספר אחד ארגנו פעילות סביב נושא זהירות בדרכים, באחר פרויקט גינון או קורסים באוריינות למבוגרים, וכן בלימודי טכנולוגיית המידע.
בבתי ספר רבים של יול"א יצרו קשר עם ארגוני מתנדבים, אשר סייעו להם רבות להקל את העול ממורי בית-הספר.
בכל מקרה היה קשה לחוקרים להעריך את התוצאות של יול"א, בגלל מיגוון בתי הספר והפעילויות, ותוצאות שונות שלא היו מתגלות בזמן הקצר של המחקר.

החוקרים טוענים שעל בית הספר להבהיר לעצמו לאלו תוצאות מצפים, והאם הפעילויות השונות יכולות להביא תוצאות כאלה.
בתי הספר שניהלו פעילות אומנותית במסגרת יול"א, שיפרו את ציוני האמנות של תלמידיהם. ההורים שהיו מעורבים בפעילות יול"א שינו דעתם על עצמם כלומדים ויכלו לשמש גם מודל חינוכי/לימודי לילדיהם. כאשר חברי הקהילה היו מעורבים בפעילות יול"א, הם הרגישו שליטה על חייהם.

גרמניה

ב- 12.5.03 הסכימו ממשלת גרמניה הפדרלית וכל ממשלות המדינות בגרמניה להעניק 4 מיליארד יורו ל-3000 בתי ספר בגרמניה העוברים ליול"א עד שנת 2007. המטרה היא להציע יול"א בכל גרמניה ע"פ הצורך של הורים וילדים במדינה זו. הילדים והוריהם יחליטו אם הילד זקוק ליול"א או לאו. עד שנת 2007 מוערך שיהיו כ-3000 בתי ספר ביול"א.

ממצאי מחקרים - במאמר של מחלקת החינוך והמחקר של הממשל הפדרלי הגרמני ושל פרופ' Deckert-Peaceman, נטען כי בעוד שיול"א טוב להורים, מאחר והוא מאפשר לשני ההורים לפתח קריירה, אין זה בטוח שיול"א מיטיב עם הילדים. במדינת בוואריה, שבה הושגו התוצאות הטובות ביותר במבחני PISA, יש פחות בתי-ספר עם יול"א מאשר בכל מדינה אחרת בגרמניה.

ישראל

בשנת 1997 בוטל חוק יום חינוך ארוך ובמקומו נחקק חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ז-1997. יום חינוך ארוך הוגדר: ארבעה ימים בשבוע – שמונה שעות לימוד לפחות; באחת מימי אמצע השבוע – חמש שעות לימוד לכל היותר; ביום שישי בשבוע – ארבע שעות לימוד לכל היותר. יש בחוק זה פתח לקביעת שבוע לימודים רגיל או קצר, והתנאי היחיד מבחינה זו הוא שבוע הלימודים יהיה בן 41 שעות לפחות (כיום שבוע הלימודים נע בין 34 ל-36 שעות). אולם חוק זה מעולם לא מומן ולא יושם במלואו.

פעולה של ועדת החינוך של הכנסת ושל גופים נוספים הביאה לדחיית יישומו של החוק רק עד לשנת 2006, אז אמורה להיות החלה מלאה שלו על כל ילדי ישראל.

ממצאי מחקרים

בישראל נערכו שני מחקרים ע"י משרד החינוך שבדקו את השפעת יול"א על הישגי התלמידים. את המחקר הראשון עשה מכון סאלד בשנת תשכ"ד, ואילו המחקר השני על הנהגת יו"לא בבתי ספר יסודיים נעשה לאחרונה. שני המחקרים אינם ממליצים על הפעלת יול"א בבתי הספר היסודיים.

בשנת תשכ"ד ביקשה המזכירות הפדגוגית לחינוך יסודי ולהכשרת מורים את מכון סאלד לערוך מחקר על יעילותו של יול"א.
המחקר הבחין בין שתי מגמות בניצול השעות הנוספות ביול"א וסיווגו את בתי הספר לטיפוס של יול"א עיוני – מתן עדיפות לתוספת שעות לימוד למקצועות הלימוד הבסיסיים ולהכנת שיעורי בית, ולטיפוס יול"א חברתי - מתן עדיפות לפעילויות חברתיות, אמנות, ספורט וחוגים. מסקנות המחקר קבעו כי יום לימודים ארוך חברתי עדיף מיול"א עיוני בקידום הילדים בתחום המילולי וגיבוש חברתי, אך לא הוכח כי תוספת לימודים עיוניים מגדילה את ההישגים הלימודיים.

לטענת פרופ' גזיאל (2005) הספרות המחקרית מצביעה על כך שהמרת שעות הלימודים של ימי ו' ב-5 ימי לימוד ארוכים אינה יעילה, וזאת מפני שהלימודים בשעות אחה"צ פחות אפקטיביים, "מה שאומר שבית הספר יהפוך לשמרטפיה..."

ממצאי מחקר אקדמי נערך בהזמנת משרד החינוך במקביל לתחילת פעילות ועדת דברת הצביעו על "אווירה כללית של תסכול, לחץ, עומס וחוסר בזמן ובשקט. לקראת סוף היום מתקשים התלמידים והמורים כאחד לשלוט בהתנהגותם, תלמידי הכיתות הנמוכות נרדמים ואפקטיביות ההוראה יורדת. יש בעיות בהזנת התלמידים והם אף עשויים לנהוג באלימות. המלצות הדו"ח חד משמעיות: יש לדחות את יישום יום לימודים ארוך בבתי הספר היסודיים"

לרשימת ביבליוגרפית מלאה ראו קובץ המאמר המקורי.

מה דעתך?

ביבליוגרפית מלאה ראו קובץ המאמר המקורי.

    אתם מצטטים לקוי את המחקר של מכון סולד באתר משרד החינוך כתוב : "יול"א תורם לקידום ההישגים הלימודיים ולגיבוש חברתי שלהתלמידים. לא הוכח, כי תוספת לימודים עיוניים מגדילה את ההישגיםהלימודיים."איני מוצא במחקר מקום בו יש המלצה לא לקיים יול"א כפי שאתם כותבים, ומצד שני "שכחתם" לצטט את הרישא של המשפט, שנוגדת את עמדתכם

    פורסמה ב 23/02/2010 ע״י בנו פוסטלניק

    השאלה אינה רק כמה ימי לימוד יש בשנה אלא גם מה אורכו של כל יום לימודים כזה.בצרפת למשל יום הלימודים מתחיל ב 9:00 ומסתיים ב 17:30

    פורסמה ב 01/06/2011 ע״י אריה ביבאס
    מה דעתך?