חשיבות סדר ההושבה בכיתה והשפעתו על מעורבותם בלימודים והישגיהם של תלמידי בית הספר היסודי

Gremmen M. C. et al. (2018). The importance of near-seated peers for elementary students' academic engagement and achievement, Journal of Applied Developmental Psychology, 57, 42-52

 

עיקרי הדברים

  • לסידורי הישיבה בכיתה ולחברויות השפעה על האווירה הכיתתית ועל הישגי התלמידים.
  • השפעות אלה נבחנו מיוחד בחטיבה ובשנים הראשונות של התיכון, אך לא נערך מחקר הבוחן את השפעתם בכיתות היסודיות.
  • המחקר הנוכחי בדק את השפעתם של חברים על הישגים אקדמיים ומעורבות בלימודים אך שיער שיש קשר גם בין סידורי הישיבה (הקירבה הפיזית) ומידת החברות בין התלמידים, לבין הישגיהם.
  • מן המחקר עלה כי חברים משפיעים זה על זה אקדמית ללא קשר למידת הקירבה הפיזית שלהם.
  • לעומת זאת עלה כי עמיתים לספסל הלימודים שאינם חברים, אך יושבים בסמוך זה לזה, משפיעים גם הם על שכניהם אך הפעם זו השפעה שלילית: הישגיהם הופכים שונים זה מזה. ככל שהישגיו של האחד משתפרים, כך נסוגים הישגיו של רעהו, ולהיפך.
  • עם זאת, לאורך זמן, אם תירקם חברות בין השותפים לשולחן, אזי תיתכן השפעה חיובית, כלומר השפעה של דמיון בין השניים: ציוניהם יעלו (או ירדו) בהתאמה.

 

מבוא

מחקרים בקרב מתבגרים (צעירים) הראו כי חברים לספסל הלימודים משפיעים לרעה ולטובה על הישגי התלמידים, כלומר מפחיתים או מעודדים את מעורבותם ואת הישגיהם האקדמיים. לחברויות (שאינן מוגבלות רק לשותפות בבית הספר) יש השפעה על המוטיבציה של התלמידים ולמעשה ועל כל מערכת ההתנהגויות והגישות של הצעירים. חברים משמשים כדגם לחיקוי דרך מנגנוני השוואה חברתית ולעתים הם מסייעים גם ברמה הלימודית וכך משפיעים באופן ישיר על ההישגים האקדמיים של חבריהם (Lomi et al., 2011). גם מורים נוטים לקשור בין תלמידים השייכים לאותה קבוצה חברתית, להעריך אותם באופן דומה ולייחס להם הישגים דומים (Steglich & Knecht, 2014).

 

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

עמידה- ישיבה בכיתה והשלכותיהם על למידה של תלמידים

למידה בחברותא בגיל קדם יסודי : relational pedagogy

הקבצת תלמידים על פי יכולת: אלימות סמלית

מחקרים קודמים התרכזו בעיקר בשנים הראשונות של החטיבה או בתלמידי תיכון (Lomi et al., 2011), אך למעשה המעורבות החברתית והאקדמית של תלמידים והישגיהם בשלבים המאוחרים יותר, מושפעים מהתנהלותם ומחוויותיהם המוקדמות, כבר בבית הספר היסודי. אלה תשפענה גם על ההזדמנויות האקדמיות והמקצועיות העתידיות שלהם (Flashman, 2012). ראוי אם כך להתחיל את המחקר כבר בבית הספר היסודי. מחקר מקיף זה מבקש לבחון לא רק את השפעתן של חברויות על ההתנהלות וההתפתחות האקדמיות של ילדים אלא גם את השפעת החברים לספסל הלימודים בני אותו הגיל, "עמיתים", שאינם חברים במובן המלא של המלה (Farmer et al., 2011).

אווירה כיתתית ותפקוד אקדמי

בבית הספר היסודי עומדות בפני המורים אפשרויות רבות לסידור הכיתה. הם יכולים למשל לבחור לסדרה בשורות ישרות, בקבוצות קטנות, בצורת U או להחליט שסידור הכיתה יישאר גמיש ולא קבוע. יתר על כן, המורים יכולים להחליט על מיקומו המדויק של כל תלמיד במסגרת סידור הישיבה. סיבותיהם ושיקוליהם לסידור כזה או אחר הם מגוונים: יש מורים שיעדיפו סיבות אקדמיות ואחרים יטו לחשוב על סוגיות חברתיות ויושיבו תלמידים ליד או במרחק מחבריהם, על פי העדפותיהם (Gremmen et al., 2016).

באופן זה, אחראים המורים על הבניית וארגון אינטראקציות יומיומיות בין תלמידים בכיתה: למי הילדים יחשפו, עם מי הם יתקשרו בקלות, עם מי ישתפו פעולה ואת מי ישאלו שאלות בעת הצורך.

מחקרים קודמים והמחקר הנוכחי

עד עתה התמקדו המחקרים בהשלכות של סביבת הכיתה כולה על ההישגים האקדמיים של התלמידים (Barth et al., 2004) אך תהליכי השפעה בקרב קבוצות קטנות יותר בתוך הכיתה לא נבדקו באופן יסודי. המחקרים שכן ביקשו להתמקד בקבוצות בתוך הכיתה, הגבילו את הדיון לחברי התלמידים ולסוגיית ההשפעה על התפקוד האקדמי בלבד. יתר על כן, כאמור מחקרים אלו בדקו בעיקר מתבגרים בשנים הראשונות לחינוך העל-יסודי ולא עסקו באופן ממוקד ברמת יחסי הקרבה בין התלמידים. כתוצאה מכך מידע הקשור לרשת החברתית הכוללת ובמיוחד לקרבה פיזית ולמגע בין התלמידים לא הובא בחשבון.

ככל הידוע לכותבי המאמר, לא נערך מחקר מקיף על השפעה ישירה (וארוכת טווח) של קירבת ישיבה על המעורבות בלימודים ועל ההישגים האקדמיים של התלמידים. בכל אלה עוסק המחקר הנוכחי: כיצד משפיעים סידורי הישיבה בכיתה על ההתנהלות האקדמית של תלמידים, תוך התייחסות לשאלה האם לצד התלמיד יושב חבר "אמתי" או רק חבר ללימודים (עמית). חשיבות המחקר טמונה גם בעובדה שהושבה בסמיכות עשויה להביא לידי חברות אמתית ובמובן זה תהליכי הבחירה של מקום ההושבה מחזקים את ההשפעה החיובית או השלילית על התלמידים ומעצימים את סמכות המורה (Osgood et al., 2013).

שיטה ומשתתפים

מחקר זה הוא חלק ממחקר גדול יותר בנושא סידורי ישיבה ויחסי קירבה בין חברים ועמיתים לספסל הלימודים.  במחקר השתתפו 559 תלמידים ומוריהם מ-21 כיתות (51.9% בנים, גיל ממוצע 10.65 שנים, טווח הגילים 8-12, 96.4% מהם נולדו בהולנד). המשתתפים היו תלמידים בכיתות ד'-ו' בשבעה בתי ספר יסודיים המשתייכים למעמד הבינוני בהולנד. גודל הכיתה הממוצע היה 26.62 תלמידים, ומספרי התלמידים נעו בין 17 ל-37 תלמידים בכיתה.

בתי הספר גויסו באמצעות מכתב שמסביר את המחקר ולווה בשיחות טלפון למעקב. בתום שיחות אלה 21 מורים הביעו נכונותם להשתתף. ההורים או משגיחים של תלמידי הכיתות שנבחרו קיבלו מכתב ובו הוסברו המחקר והמשימות שבהן יתנסו התלמידים. הם יכלו לציין אם הם לא רוצים שילדם ישתתף. חמישה הורים ביקשו לקבל מידע נוסף ובסופו של דבר הוריהם של שני תלמידים סירבו שילדיהם ישתתפו במחקר.

ביקורי כיתה נערכו פעמיים, בשתי תקופות שנבחרו בקפידה בין השנים 2013 ו-2014, מיד אחרי חופשת חג, כאשר המורים שינו את סידור הישיבה. כך דאגו החוקרים לכך שסידור הישיבה שנצפה בפעם הראשונה בהערכה המקדימה (pre-assesment) נשאר עד ביקור הכיתה השני (post-assesment). בשתי נקודות הזמן התלמידים הושבו בנפרד בכיתה עם מחיצות בין השולחנות. הם מילאו שאלון סוציומטרי מקוון ונמסר להם שהשאלון אנונימי ושהם רשאים לפרוש ממנו בכל עת. במקביל גם המורים מילאו שאלונים העוסקים במעורבותם ובהישגיהם האקדמיים. שאלונים אלה נוסחו במיוחד עבור המחקר הנוכחי ולקחו בחשבון מעורבות אקדמית, חברות, ישיבה בסמוך, מגדר וגיל. בסוף המחקר ניתן שי קטן לתלמידים ולמורים כדי להודות להם על השתתפותם.

תוצאות ודיון

מטרת המחקר הייתה לבחון את חשיבותם של שלושה סוגים של "עמיתים לכיתה" על מעורבותם האקדמית ועל הישגיהם האקדמיים של תלמידים: חברים, עמיתים היושבים בסמוך, ועמיתים היושבים בסמוך שהם גם חברים "אמיתיים".

תוצאות המחקר הנוגעות להישגים האקדמיים הראו כי:

  1. התלמידים קיבלו ציונים נמוכים (או גבוהים) יותר, כאשר עמיתיהם היושבים אליהם בסמוך שאינם חבריהם קיבלו ציונים גבוהים (או נמוכים) יותר (השפעה שלילית, משמעותית).
  2. התלמידים קיבלו ציונים גבוהים (או נמוכים) יותר, כאשר חבריהם השיגו גם הם ציונים גבוהים (או נמוכים) יותר (השפעה חיובית, לא משמעותית).
  3. התלמידים השיגו ציונים גבוהים (או נמוכים) יותר, כאשר חבריהם היושבים קרוב אליהם השיגו תוצאות טובות (או גרועות) יותר (השפעה חיובי, לא משמעותית).

באשר למעורבות האקדמית, התוצאות היו דומות מאד לאלה שעסקו בהישגים האקדמיים. בסופו של דבר התוצאות הראו השפעה חיובית של חברי התלמידים על ההישגים ועל המעורבות בלימודים, ללא קשר לשאלה עד כמה קרוב ישבו. כאשר חברי התלמידים השיגו ציונים גבוהים, גם ציוני התלמידים עלו וההיפך. לעומת זאת לא נמצא דמיון בין הישגי התלמידים לבין הישגיהם ומעורבותם האקדמית של שכניהם לשולחן. למעשה, התוצאה המעניינת הראתה כי היתה השפעה שלילית של השכנים לשולחן על התלמידים, כלומר ככל שציוניו של האחד עלו, ציוניו של השני ירדו (ולהיפך כמובן).

במילים אחרות, התוצאות מאשרות את ההשערה לפיה חברים ממלאים תפקיד חשוב במעורבות ובהישגים האקדמיים של תלמידים. חברים, אם הם יושבים בסמוך ואם לאו, השפיעו על ציוני חבריהם השפעה חיובית, כלומר- השפעה של דמיון (לטוב ולרע). לעומת זאת, עמיתים לכיתה שאינם חברים ויושבים בסמוך השפיעו השפעה שלילית על התלמידים, כלומר, ציוני התלמידים ירדו ככל שציוני העמית היושב ליד עלו (ולהיפך). ממצא זה מנוגד להשערת החוקרים לפיה תהיה השפעה חיובית, כלומר הדמיון ביניהם ילך ויגבר, של שכנים לשולחן שאינם חברים על התלמידים.

מסקנות

מחקר זה תורם להבנתנו את תפקידה של הקרבה הפיזית בין חברים לכיתה ואת השפעתה על התנהלותם האקדמית של התלמידים. זהו המחקר הראשון ששם לו למטרה להעריך את הדינמיקה של סידורי הישיבה ושל חברויות בכיתה עם מודלים מבוססים שחקנים (תלמידים ומורים).

המחקר הראה כי חברים דומים זה לזה מבחינת המעורבות וההישגים האקדמיים שלהם, ללא קשר למקומות הישיבה שלהם בכיתה. לעומת זאת, הישגיהם של בני גילם, עמיתים ללימודים, היושבים בסמוך ואינם חברים, הלכו והתרחקו זה מזה. מורים יכולים להשתמש בתוצאות אלה בפרקטיקה היומיומית שלהם, בראש ובראשונה להיות מודעים יותר לחשיבות סידור הישיבה ככלי לטיפוח ההתפתחות החברתית והאקדמית של התלמידים. אמנם משימת ההושבה של תלמידים היא קשה במיוחד, בגלל המאפיינים הספציפיים של כל תלמיד, אך ניתן לספק כמה הנחיות על סמך תוצאות המחקר הנוכחי.

  1. הושבת תלמידים שהישגיהם נמוכים לצד תלמידים שהישגיהם גבוהים ואינם חברים, עלולה להוביל להגברת השונות ביניהם. לעומת זאת, אם תלמידים אלה, היושבים זה לצד זה יהפכו חברים או יתיידדו, התלמידים בעלי ההישגים הנמוכים יותר עשויים לשפר את תוצאותיהם ולקבל ציונים גבוהים יותר בחלוף הזמן.
  2. לצד ההחלטה החשובה על סידורי הישיבה של התלמידים על סמך חברויותיהם והתנהגויותיהם האקדמיות, חשוב ביותר לעקוב באופן פעיל אחר התהליכים המתמשכים לטווח ארוך. כידוע מורים רבים משנים את סידור הישיבה בכיתה מספר פעמים בשנה. מעקב מקרוב אחר השפעות הסידור עשוי להוביל למסקנות אחרות: יתכן ולא יהיה צורך לשנות את ההושבה או אולי דווקא יעלה צורך לשנות, אך אופן השינוי יהיה מושכל יותר ויקרב את המורה, וכמובן את התלמידים, להשגת יעדיהם.

 

ביבליוגרפיה

J.M.Barth, S.T. Dunlap, H. Dane, J.E. Lochman, K.C. Wells, Classroom environment influences on aggression, peer relations, and academic focus, Journal of School Psychology, 42 (2004), pp. 115-133

T.W. Farmer, M. McAuliffe, J.V. Hamm, Revealing the invisible hand: The role of teachers in children's peer experiences, Journal of Applied Developmental Psychology, 32 (2011), pp. 247-256

J. Flashman, Academic achievement and its impact on friend dynamics, Sociology of Education, 85 (2012), pp. 61-80

M.C. Gremmen, Y.H.M. van den Berg, E. Segers, A.H.N. Cillessen, Strategies for classroom seating arrangements and the role of teacher characteristics and beliefs, Social Psychology of Education, 19 (2016), pp. 749-774

A. Lomi, T.A.B. Snijders, C.E.G. Steglich, V.J. Torló, Why are some more peer than others? Evidence from a longitudinal study of social networks and individual academic performance, Social Science Research, 40 (2011), pp. 1506-1520

D.W. Osgood, D.T. Ragan, L. Wallace, S.D. Gest, M.E. Feinberg, J. Moody, Peers and the emergence of alcohol use: Influence and selection processes in adolescent friendship networks, Journal of Research on Adolescence, 23 (2013), pp. 500-512

C. Steglich, A. Knecht, Studious by association? Effects of teacher's attunement to students’ peer relations, Zeitschrift Für Erziehungswissenschaft, 17 (2014), pp. 153-170

 

 

 

 

 

 

מה דעתך?

ביבליוגרפיה

J.M.Barth, S.T. Dunlap, H. Dane, J.E. Lochman, K.C. Wells, Classroom environment influences on aggression, peer relations, and academic focus, Journal of School Psychology, 42 (2004), pp. 115-133

T.W. Farmer, M. McAuliffe, J.V. Hamm, Revealing the invisible hand: The role of teachers in children's peer experiences, Journal of Applied Developmental Psychology, 32 (2011), pp. 247-256

J. Flashman, Academic achievement and its impact on friend dynamics, Sociology of Education, 85 (2012), pp. 61-80

M.C. Gremmen, Y.H.M. van den Berg, E. Segers, A.H.N. Cillessen, Strategies for classroom seating arrangements and the role of teacher characteristics and beliefs, Social Psychology of Education, 19 (2016), pp. 749-774

A. Lomi, T.A.B. Snijders, C.E.G. Steglich, V.J. Torló, Why are some more peer than others? Evidence from a longitudinal study of social networks and individual academic performance, Social Science Research, 40 (2011), pp. 1506-1520

D.W. Osgood, D.T. Ragan, L. Wallace, S.D. Gest, M.E. Feinberg, J. Moody, Peers and the emergence of alcohol use: Influence and selection processes in adolescent friendship networks, Journal of Research on Adolescence, 23 (2013), pp. 500-512

C. Steglich, A. Knecht, Studious by association? Effects of teacher's attunement to students’ peer relations, Zeitschrift Für Erziehungswissenschaft, 17 (2014), pp. 153-170

 

 

 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?