חשיבה ביקורתית בלימוד מקוון לעומת לימוד פנים אל פנים בחינוך הגבוה

 
Derwin, E. (2009) Critical Thinking in Online Vs. Face-to-Face Higher
Education. Media Psychology Review. Vol. 2(1

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר גילה אולשר ממכון מופ"ת


בשנים האחרונות הולך וגדל מספר הסטודנטים הנרשמים לקורסים מקוונים. הגידול במספר תכניות ללמידה מרחוק ומגוון אוכלוסית הסטודנטים הנרשמים, עוררו במוסדות החינוך הגבוהים המובילים דאגה לגבי הערכת האפקטיביות של הדרכים השונות המשמשות להעברת החומר. בסקר משנת 2005 שנערך בארה"ב, 62% מהחוקרים המובילים סברו שתוצאות הלמידה של סטודנטים בלמידה מקוונת, טובות יותר מאלה שלמדו בלמידה פנים אל פנים.

ההיסטוריה של ממצאי מחקרים תומכת בדעת חוקרים מובילים בכך שלא היו שינויים משמעותיים באפקטיביות השיטה המקוונת לעומת השיטה הפנים אל פנים. חלק ניכר של המחקר משווה למידה מרחוק, על סוגיה והטכנולוגיות שלה, עם החינוך במוסד עצמו, התוצאות אינן מוגדרות. רוב המחקרים מתמקדים בציונים. מחקר כזה, אינו מכוון למשימות שדורשות כישורים של חשיבה ביקורתית, למרות שמחנכים ותיאורתיקנים מודעים לחשיבות החשיבה הביקורתית כתוצר בסיסי של הלימוד שיביא לרכישת למידה איכותית.

מחקרים אלה העלו שורה של שאלות, כמו, איך אנחנו יודעים שלמידה מרחוק עובדת? מה המשמעות האמיתית של, עובדת? אם קורס מקוון וקורס פנים אל פנים מועברים בו בזמן על ידי אותו צוות הוראה, באותו מוסד, האם השוואה פשוטה של ציוני התלמידים בשני הקורסים מספקת כדי להעריך את יתרונות ו/או חסרונות שיטה אחת על השניה?

עם מאות מחקרים שהגיעו לאותה מסקנה, שאין שוני בין שתי השיטות, נשאלת השאלה, איזה תוצאות שימשו למדידת היעילות והאם תוצאות אלה, יכולות לתת בידנו את ההשוואה המקיפה והמדוייקת ביותר. בנוסף, שימוש בטכנולוגיות חדשות בצרופים שונים, שיתנו איך התפתחות הקורס משפיעה על תוצאות פוטנציאליות. מחקרים על מערכות העברת המידע לסטודנטים הם מענינים מאד מאחר והם עושים שימוש במגוון רחב של תוצאות מתקבלות הן בקורסים לתואר ראשון והן לתארים גבוהים ומה מידת הסינכרוניזציה מרצה- סטודנט, בקורסים.

אם אתם חוקרים תיאורתיקנים או מחנכים, תמצאו הסכמה רבה שסטודנטים במכללות צריכים לשפר את כישורי החשיבה הביקורתית שלהם. בסקר ארצי במכללות ואוניברסיטאות, בארה"ב, בשנת 2007, 72% מהנציגים קבעו שחשיבה ביקורתית הינו כישור חשוב להערכה כתוצר של הנחייה. כמעט כל מוסד חינוכי על תיכוני מצפה שבוגריו יוכלו להציג כישורים של חשיבה ביקורתית. משום כך יש צורך בכלי מדידה עבורו. בגלל חשיבותו הרבה יש צורך בהגדרה אחידה שתיהיה מקובלת על כולם. בארה"ב הוקמה ועדה שהגדירה וארגנה את המחקר והערכה על חשיבה ביקורתית . היתה הסכמה מלאה וההגדרה היא: "אנחנו מבינים שחשיבה ביקורתית צריכה להיות תכליתית, בעלת בקרה עצמית ושיפוט אשר כתוצאה ממנה מתקבל ביאור או פתרון, אנליזה, הערכה או הקש, כמו כן, כפרוש נסיבתי, תפיסתי, שיטתי, לפי אמות מידה או הקשר לתוכן שעליהם השיפוט מבוסס".

הדו"ח מונה 6 כישורים שלכל אחד מהם יש תתי כישורים, להגדרת חשיבה ביקורתית והם: פרוש, אנליזה, הערכה, הקש, הסבר וסדר עצמי. זו ההגדרה המקיפה ביותר של חשיבה ביקורתית המוכרת בספרות המקצועית. הדבר הביא את החוקרים להכנסת מרכיבים בתכניות הלימוד, שיגבירו את החשיבה הביקורתית של הסטודנטים.

לסטודנטים בלמידה מקוונת יש יותר אחריות לקשור את עצמם ללמידה מאשר סטודנטים בלמידה פנים אל פנים ולכן ניתן להניח. כי הם יפתחו כישורי חשיבה עצמית גבוהים יותר.

במחקרים נמצא כי סטודנטים בעלי תכונות אופי מסויימות מתאימים יותר ללמידה מקוונת. הם בעלי כושר הנחייה עצמית, ממוקדים למטרה, עצמאים, מתענינים בפתרון בעיות ויישום מידי. נמצא כי סטודנטים בקבוצות למידה מקוונת קטנות משתמשים יותר בחשיבה קריטית. נבדק האם סטודנטים שלמדו קורס חשיבה סוקרטית, יגלו חשיבה ביקורתית רבה יותר. לצורך מדידת התוצאות השתמשו במבחן (California Critical Thinking Test (CCTST התוצאות הראו שהציונים הממוצעים בהשוואת המבחנים לפני ואחרי הקורס היו גבוהים באופן משמעותי בסוף הקורס ששולבה בו חשיבה סוקרטית.

הנחות המחקר בעבודה זאת היו:

1. סטודנטים לתואר ראשון שנרשמו לקורס לימודים כלליים, בלמידה מקוונת, ישיגו שיפור משמעותי בין מבחני הקדם ולאחר הקורס, מאשר סטודנטים באותו קורס בלמידה פנים אל פנים.

2. סטודנטים לתואר ראשון שנרשמו לקורס לימודים כלליים, בלמידה מקוונת, ישיגו ניקוד גבוה יותר בתכנית היוצרת מחשבה ביקורתית בהשוואה לסטודנטים באותו קורס בלמידה פנים אל פנים.

המחקר השווה את הישגי הסטודנטים בקורס לימודים כלליים המכוון לסטודנטים מבוגרים שנלמד בהוראה מקוונת ובהוראה פנים אל פנים בקמפוס. עשו סטנדרטיזציה של הנתונים שהתקבלו מהקורסים, על מנת שיהיו ברי השוואה.

המשתנה הבלתי תלוי היה מסגרת או תבנית הקורס הן בלמידה פנים אל פנים והן בלמידה מקוונת.

המשתנה התלוי הראשון היה ההבדל בתוצאות מבחני הקדם ואחרי לפי CCTST . המשתנה התלוי השני בחן את ציוני הקורס עם סיום הסמסטר. לא היה הבדל סטטיסטי משמעותי בין למידה פנים אל פנים לבין למידה מקוונת. ההישגים בשתי השיטות היו זהים. שתי הקבוצות הציגו תוצאות דומות.

ממצא זה מצביע על כך שנסיון להתייחס קורסים מקוונים כבעלי רווח או הפסד משמעותיים, מבחינת השיפור המהותי בפיתוח חשיבה ביקורתית אצל המשתתפים, אינו נכון . קורסים מקוונים אינם ירודים באיכותם מקורסים פנים אל פנים . לפורמט הקורס אין השפעה רק לשיטת ההוראה וסוג המיומנויות שמבקשים להקנות.

בעוד שמחנכים/מרצים מעוניינים בשיפור מיומנויות של חשיבה ביקורתית אצל הסטודנטים, לא נמצאה כל ראיה שכותבי תכניות הלימוד הכניסו פרקי לימוד בעלי אופי שכזה לתכנית הקורס.

מחקר זה מחזק ממצאים של מחקרים קודמים בזה שהוסיף את המיומנויות של חשיבה ביקורתית, כתוצר נוסף שאין בו הבדל משמעותי.
העדר הבדל משמעותי הוא זריקת עידוד ללמידה מקוונת, אשר זכתה לביקורות נוקבות על איכותה הנמוכה לעומת הלמידה פנים אל פנים.

קישור למאמר באנגלית

Critical Thinking in Online Vs. Face-to-Face Higher Education