חרדת מתמטיקה, זיכרון עבודה וביצועים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון
Passolunghi, M. C., Caviola, S., De Agostini, R., Perin, C., & Mammarella, I. C. (2016). Mathematics Anxiety, Working Memory, and Mathematics Performance in Secondary-School Children. Frontiers in Psychology, 7(42), 1-8.
חרדת מתמטיקה (Mathematical anxiety) מוגדרת כ"תחושה של מתח וחרדה שמפריעה למניפולציה של מספרים ופתרון בעיות מתמטיות במגוון רחב של מצבים בחיי היומיום ובמסגרות אקדמיות". מחקרים קודמים מציעים שחלק ניכר מהילדים בבית הספר היסודי ובתיכון סובלים מחרדת מתמטיקה, המקושרת בצורה שלילית למיומנויות חישוב. תיאוריות יעילות העיבוד והשליטה בקשב מציעות שגם זיכרון העבודה (Working memory) ממלא תפקיד חשוב ברגשות חרדה מסוג זה.
המחקר הנוכחי מתכוון לנתח את ההישגים האקדמיים והפרופילים הקוגניטיביים של תלמידים בעלי חרדה גבוהה ממתמטיקה וחרדה נמוכה ממתמטיקה. בפרט, נבחרו 32 תלמידים בעלי חרדה גבוהה ממתמטיקה ו-34 תלמידים בעלי חרדה נמוכה ממתמטיקה, הלומדים בכיתות ו' עד ח', בהתאם לגיל, מגדר, חרדה כללית ואוצר מלים. שתי הקבוצות נבחנו בפענוח הקריאה, הבנת הנקרא, הישגים במתמטיקה, זיכרון מילולי לטווח קצר וזיכרון עבודה.
הממצאים הראו שתלמידים בעלי חרדה גבוהה ממתמטיקה היו חלשים במספר מדדים של הישגים במתמטיקה, אך לא במיומנויות קריאה וכתיבה. תלמידים אלו דיווחו על ציונים נמוכים יותר בביצועים של הזיכרון לטווח קצר ושל זיכרון העבודה (עם קשיים הקשורים בעיכוב מידע לא רלוונטי) מאשר ילדים בעלי חרדה נמוכה ממתמטיקה. בנוסף, רגרסיה לוגיסטית הראתה שהחולשות בשליטה מעכבת ושליפת עובדות היו המשתנים החזקים ביותר לסיווג ילדים כבעלי חרדה גבוהה או נמוכה ממתמטיקה.
קישור למאמר באנגלית
ראו גם:
הפתרון לחרדת מתמטיקה
הוא תיקון הפגם המהותי של המתמטיקה.
התלמידים בסדר גמור – המתמטיקה לא בסדר
אפשר לחלק את המתמטיקה לשני חלקים ברורים:
החלק המדויק בהחלט, והחלק שאינו מדויק ממש.
החלק המדויק בהחלט הוא של מתמטיקה המתרכזת בפעולות הספירה אחת, שתיים , שלוש , ארבע , וכן הלאה.
חלק זה ברור ומובן לכל אדם, וילדים יודעים לספור גם בלי ללמוד.
החלק הזה פורח עכשיו בענף המחשבים.
חרדת המתמטיקה אינה קשורה לחלק המדויק של המתמטיקה,
אלא לחלק הלא מדויק של המתמטיקה.
החלק שאינו מדויק ממש ואינו ברור לכל אדם ,הוא זה המנסה לייצג אורכים רציפים של קווים במספרים.
הניסיון של ייצוג אורכי קווים במספרים נכשל, אבל כישלון זה נשמר כנראה בסוד, ומעולם לא סיפרו לנו עליו.
אבל מדוע לא סיפרו לנו ? הרי העיסוק במספרים הוא עיסוק פשוט מכיוון שהמספרים אמורים להביע כמויות.
לאדם יש ידיעה טבעית של כמויות, ולכן הוא יקבל את העיסוק במספרים כעיסוק טבעי מובן.
העיסוק במספרים מתחבר עם מתמטיקה, ואפשר לראות את המתמטיקה כשפה של כמויות, שהמלים שלה הם מספרים.
אז מדוע לא גילו לנו שהמתמטיקה נכשלה בניסיון לייצג אורכי קווים במספרים ?
במקום להגיד לנו שהמתמטיקה נכשלה בניסיון לייצג במספרים אורכי קווים ישרים המופיעים בתחום הגיאומטרי, סיפרו לנו כל מיני סיפורים על מספרים מוזרים שאי אפשר לרשום אותם, ורק בעזרתם אפשר לייצג אורכי קווים.
זהו סיפור בלתי מתקבל על הדעת, ובכל זאת תלמידים שמעו אותו.
הייתכן ? מספרים שאי אפשר לרשום אותם? והם מתאימים לייצג אורכי קווים במספרים ? הייתכן ? ……לא לא ייתכן.
יש שלוש אפשרויות לשומע את הסיפורים האלה.
או לאבד את צלילות הדעת ?
או לפתח תחושת חרדה ואי ביטחון.
או כמו רבים לסלוד מהמתמטיקה ולברוח ממנה.
עצבר בחר לא לסלוד ולא לברוח אלא לחקור.
המחקר של עצבר גילה שהכישלון של ייצוג אורך קו במספר, נובע מפגם מהותי בהמצאת המספרים .
מדובר על המספרים הרציפים הקטנים מ1 ( חצי, שליש, רבע וכו')
שאינם מסוגלים לכסות את הרצף הכמותי בין אפס ל 1
המחקר של עצבר גילה שלמתמטיקה יש פגם מהותי, אבל אפשר לתקן את השפעתו עם חשבון חדש שלא מלמדים בבתי ספר, והוא חשבון ריבו"זי הדומה למדידה. חשבון כזה מתאים רק לקטעי קו ישר, ומאחר שהוא דומה למדידה, יש בו שימוש במספרפרים.
(פירוט הנושא במאמר המצורף)
בכך לא הסתיימה הפרשה העגומה של כישלון המתמטיקה, מכיוון שהיא ניסתה לייצג במספרים גם אורכי קווים עגולים סגורים,
ובאלה גם החשבון הריבו"זי לא מסוגל לפעול.
ומאחר שחשבון ריבו"זי אינו פועל על קווים עגולים סגורים, אז ברור ומובן מאליו, שלמתמטיקה אין יכולת לטפל בקווים עגולים סגורים, וצריך לחפש דרך אחרת לטפל בהם..
מצב המתמטיקה בתחום הגיאומטרי עגום ומביש , וכל מה שהיא מסוגלת לעשות זה לטפל בקטעי קו ישר בעזרת חשבון ריבו"זי.
וכאן מופיע החידוש הגדול במחקר של עצבר, כאשר הוא מטפל בקווים עגולים סגורים בעזרת מדידה מכנית מדויקת מאוד.
מדידה זו מופיעה בניסוי ההיקפן שנערך בשנת 2017, והיא גילתה
את דבר קיומה של גיאומטריה חדשה, של קווים עגולים סגורים.
גיאומטריה זו ראויה לשם גיאומטריה פיזיקלית, כיוון שהיא משתמשת במדידות ממשיות.
ניסוי ההיקפן קבע מחדש את יכולותיה של המתמטיקה:
בתחום הספירה אחת, שתיים, שלוש, וכו' המתמטיקה מוצלחת, ואילו בתחום של ייצוג אורכי קווים במספרים היא כישלון.
(למעט קטעי קו ישר עם שימוש בחשבון ריבו"זי)
כל מי שסבל מחרדת מתמטיקה יכול עתה להירגע.
החרדה עברה אל המתמטיקה עצמה.
יש בה פגם מהותי , והיא לא מתאימה לטפל בקווים עגולים סגורים, היוצרים את הצורות ששמם מעגלים.
המתמטיקה אינה מלכת המדעים, ותואר זה שייך לגיאומטריה.
במחקר של עצבר נתגלתה גיאומטריה חדשה – "פיזיקלית", והקשר הבין תחומי הזה , פותח נתיבי מחקר חדשים ומפתיעים.
המהפך הגדול במדעים המדויקים (מתמטיקה,גיאומטריה, פיזיקה)
רק התחיל.
א.עצבר
12/2021