חקר עצמי של קהילת לומדים פעילה בסביבות היברידיות
מאת: צביה לוטן
מקור: סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים – "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת
סוכם ע"י דר' ניצה שוובסקי
משתתפות הסימפוזיון:
צביה לוטן, מכללת לוינסקי לחינוך
ציפי זלקוביץ, מכללת סמינר הקיבוצים
אולז'ן גולדשטיין, מכללת קיי
בטי שרייבר, מכללת סמינר הקיבוצים
עודדה הררי, מכללת קיי
חנה בלאו, מכללת קיי
יונה הולצמן-בנשלום, האוניברסיטה הפתוחה
ציפורה שויצקי, מכללת אורות
שרה רוטקופ-הרמתי, מכללת לוינסקי לחינוך
סמדר בר-טל, מכללת לוינסקי לחינוך
שרה שמעוני, מכון מופ"ת
מטרת הסימפוזיון היתה להציג קבוצת מחקרים עצמיים של חברות צוות חשיבה במכון מופ"ת - "מדריך פדגוגי בעידן של תקשוב" – הפועל כקהילה לומדת, כדי ללמוד על פעילותו הענפה והמגוונת של הצוות ולהיחשף לתובנות העולות מהמחקרים המוצגים.
הסימפוזיון זימן לקהל השומעים חוויה ייחודית, בה שולבו מגוון גישות מחקר, תיאוריות והצגת ממצאים עם התנסות משותפת של הקהל ביצירת קומפוזיציה מוסיקלית, המשלבת בין למידה אישית וקבוצתית. ההתנסות נוצרה מן האישי לקולקטיבי, ובפועל, מלימוד השימוש בכלי הקשה מגוונים באופן יחידני ליצירת קומפוזיציה קבוצתית, בה השתתפו כל הכלים. ההתנסות הדגימה את עבודתה של קהילה לומדת, שחוזקה בשונות חברות הצוות.
רקע: צוות החשיבה מורכב מעשר מורות-מורים ממכללות שונות בעלות עניין משותף בשילוב ובהטמעת התקשוב בהדרכה הפדגוגית. ייחודו של הצוות בלכידות החברות, בשיתוף הפעולה ובלמידה העצמית והמשותפת במפגשי פנים אל פנים ובעיקר במפגשים סינכרוניים באינטרוייז ובהחלפת מכתבים בדואר אלקטרוני. שאיפתו של הצוות לקדם את שילוב התקשוב בהדרכה במכללות להוראה ולשם כך חוקרות החברות את התקשוב בהדרכה, ומחפשות דרכים להפצת ממצאים בין בעלי עניין במכללות להוראה.
הסימפוזיון הנוכחי התמקד בהצגת פעילות הצוות כקהילה לומדת. הסימפוזיון הוצג ע"י חברות הצוות, ובסופו התדיינה דר' שרה שמעוני בנושא.
להלן אחדים מן התכנים אשר הוצגו בסימפוזיון:
תחומי עניין הצוות כוללים הכשרה להוראה מתוקשבת, מודלים לשילוב תקשוב בעבודת המד"פית, מודלים לשילוב תקשוב בחינוך בבית ספר והטמעת התקשוב בהכשרה, בהוראה ובלמידה.
במעבר מצוות חשיבה לצוות עשייה, עלו מספר מאפייני עבודה:
יוזמה של חבורת ותמיכה ביוזמה
מנהיגות דינאמית, שיתופיות ותמיכה של הצוות
מיקוד במטרה וגמישות בתהליך
שיתוף פעולה עם צוותים אחרים
לצוות מגוון תוצרי עבודה ומדדי הצלחה, כגון: יצירת קהילה לומדת, למידה משותפת, מפגשים עם מד"פים, הצגות בכנסים, כתיבת מאמר ומפגש עם פורום רכזי הדרכה.
מאפייני הצוות:
שונות בין חברות הצוות
אקלים קבוצתי נעים, פתוח, מקבל ומצרף גם כשעולים חילוקי דעות
קבוצת עניין השוקדת על תכנים לצד תמיכה אישית והתעניינות בזולת.
הקבוצה שומרת על קשרים בין מפגש למפגש
התקשורת בעיקרה משותפת ועוברת כמכתבי שרשרת
מנהיגת הקבוצה מקובלת על כולן ופועלת גם כחלק מן הצוות
כיצד עלתה והתפתחה ההצעה לכנס?- כל החברות לקחו חלק: הרעיון לחקור הועלה, נכתבו רפלקציות ונבדקו הנושאים המעסיקים את הקבוצה, הועלו תמות מן הרפלקציות במפגש מקוון, נוספו ניתוחים של סיכומי מפגשים ומכתבים של חברות הצוות, צורפו מאמרים תיאורטיים, נשלח מודל של עבודה קבוצתית, נוסף המודל של מסלאו, וכו'. בשלב זה נוצרה התכתבות אינטנסיבית בדוא"ל בה לקחו חלק כל חברות הקבוצה, ובו זמנית, נעשה שיתוף בקריאת מאמרים, יצירת שאלות המחקר וגיבוש שאלת המחקר המרכזית ומטרות המחקר ע"י החברות. בהסתמך על מודל "ActivitySystem" של קהילה לומדת (Engestrom,1999), המתבסס על תיאורית-העל "ActivityTheory" גובשה ההצעה, נכתבה ונשלחה.
איסוף הממצאים נערך באמצעות פרוטוקולים של מפגשי פנים אל פנים, רפלקציות, הקלטות של מפגשי אינטרוייז ותכתובת בדואל.
עיבוד הממצאים כלל, בין השאר, ניתוח תוכן ראשוני צמוד נתונים (נארלייזר, אטלס), ניתוח תוכן מונחה תיאוריה, ניתוח שאלון והרחבת הפרשנות בעזרת תיאוריית-על.
להלן נושאי המחקרים העצמיים שהוצגו בסימפוזיון [ידווחו ממצאים ודוגמאות מעטים בלבד]:
הנושא: שונות כגורם להצלחה - או - הצלחה למרות השונות?
שאלת המחקר: האם קיימת שונות בטיפוסי האישיות בצוות? אם כן, במה היא מתבטאת?
כלי המחקר: התבסס על המודל לניתוח אישיות של Myers-Briggs(introversion-extroversion) . מתוך 16 טיפוסים אפשריים, עלו 8 המאפיינים את חברות הקבוצה. עלתה השאלה: האם השונות תמיד תורמת? ואולי להיפך?
ממצאים: "שונות לעיתים מסכנת את חיי הקבוצה. אך הצוות מצא דרכים להתמודד עם השונות"
השונות הוסברה באמצעות
תיאורית התפתחות הקבוצה של Tuckman & Jensen, 1977.,
תיאוריות פסיכולוגיות-הומניסטיות המדגישות ייחודיות והנעה פנימית, הבדלים אינדיבידואליים והצורך להגיע למימוש עצמי, ובאמצעות מדרג הצרכים של מסלאו.
נדונו שאלות כגון:
מה עלול למנוע מאדם להגיע להגשמה עצמית?
מה מניע התנהגות?
נמצא כי הצוות "מדריך פדגוגי בעידן תקשוב" מאופיין ברמה גבוהה של פעילות ולכידות קבוצתית לאורך זמן – וכי הקבוצה מונעת על ידי ניסיונות לספק את הירארכיית הצרכים של מאסלו. בתוך כך, עלו בצוות הצרכים הבאים:
הצורך להרגיש בטוח ומוגן בא לידי ביטוי במערכת יחסים אישיים מתגמלת ותומכת,
הצורך להיות בחברת אחרים הנותנים תחושת גיבוי,
הצורך לחוש הערכת הזולת והערכה עצמית בא לידי ביטוי בהרגשת מסוגלות להתמודד עם מטלות מורכבות ובנכונות לשתף פעולה עם חברי הצוות,
הצורך בניצול מרבי של הפוטנציאל מאופיין בקבלה עצמית, במודעות עצמית ובפתיחות ופתרונות לאתגרים
מאפייני הלמידה השיתופית, בהתבסס על מודל
Johnson D, Johnson & Holubec J. (1993). Circles of learning: Cooperation in the classroom, MN: Interaction book company.
המטרה: ללמוד ולעבוד באופן קבוצתי לצורך העצמה מקסימאלית של למידה/בניית תוצר לטובת היחיד ולטובת הקבוצה.
תובנות:
בעבודה קבוצתית מיטבית מתקיימים קונפליקטים ופרדוקסים: כל חברה - הינה ואינה – שומרת חברתה, לכל חברה הזכות והאחריות להעיר על המתרחש בקבוצה, לחברים יש תלות בין-אישית ואוטונומיה, המנחה - נפרדת ומעורבת; ניטראלית ומחויבת, העבודה הקבוצתית היא פעילות הגיונית וספונטאנית.
תפקידה המרכזי של מנהלת צוות החשיבה במעבר מרכזת הצוות למנהיגה: עלו תכונות כגון: ביטחון עצמי, אופטימיות ויכולת להפגין יחס אישי למונהגות, יכולת להציג חזון ודרך חדשה באמצעות מסרים מלהיבים, מקצוענות ושליטה במידע הנדרש, יכולת לאבחן אנשים ומצבים חברתיים ולהתאים את התגובה באופן גמיש ומותאם לנסיבות ולחברות הצוות, מנהיגות כריזמטית-חברתית, המאפשרת אוטונומיה, מעודדת רעיונות ומגלה רגישות לצרכים ולמטרות החברות, שימוש בסגנון מנהיגות משלב בין מכוונות למשימה ומכוונות לאנשים.
הסבר המחקר, באמצעות תיאורית מערכת פעילות (Activity system)
ולסיום, סיכמה שרה שמעוני והציגה מספר שאלות בהתדיינותה (מדווח רק חלק):
"למדנו המון אך נשארנו בסימן שאלה"
הוצגו חומרים זהים מזוויות שונות
הוצגו הייחודי וה'ביחד'
האם זהו פאזל שניתן לשלב בין חלקיו מזוויות התבוננות שונות?
האם זהו מחקר עצמי? אוסף מחקרים עצמיים? חקר הצלחות? שימוש בתיאוריות כעדשות? שימוש במטפורה מארגנת להבנה?
למידע נוסף, ראו אתר הכנס
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya