חקר נרטיביים להתפתחות מקצועית: זה כל הסיפור!

מקור וקרדיט:
 
פרסקו, ברברה. "חקר נרטיביים להתפתחות מקצועית: זה כל הסיפור! ", על הגובה, גיליון 8 – מרץ 2009, ע"ע 18-23.
 
 חקר נרטיבים הוא צורה של מחקר עצמי, שבמהלכו המשתתפים בוחנים את ההתנסויות הפרטיות שלהם כדי לעצב פתרונות לסוגיות "ציבוריות" רחבות, ובו בזמן בוחנים תיאוריות ציבוריות כדי לעצב פתרונות להתנסויות הפרטיות שלהם. המטרה בשימוש בנרטיבים היא בעיקר לגרות, לאתגר, ולהאיר, ולא רק לאשר ולקבוע. הניסיון של אחרים, העולה תוך כדי תהליך השימוש בחקר נרטיביים, מקדם פיתוח של כישורים בין-אישיים חשובים בקרב מתכשרים למקצועות הסיוע (פרסקו, ברברה).
 
חקר נרטיבים בהכשרה למקצועות הסיוע מתמקד בדרך כלל בסיפורים שמקורם בהתנסות המקצועית שהסטודנטים חווים במסגרת ההכשרה. במקרים אחרים הסטודנטים כותבים ביוגרפיות (סיפורים על אירועים משמעותיים שקרו להם) או זיכרונות חברתיים (social memories), שמתמקדים בסוגי אינטראקציות מוגדרים (כגון אינטראקציות עם קבוצות אתניות שונות). אחד ההבדלים בין בניית נרטיבים שנשענים על סיפורים של סטודנטים לבין ניתוח מקרים שמובאים על ידי המרצה, הוא בכך שהסיפורים הנרטיביים הם לא רק אותנטיים אלא גם בעלי משמעות עבור המספר. בניתוח מקרים המצבים מבוססים על אירועים אמיתיים, אך חסרה נקודת המבט האישית. בחקר נרטיבים, לעומת זאת, המספר יכול להסביר את מחשבותיו ורגשותיו בעת התרחשות הסיפור. הסטודנטים האחרים יכולים לבקש מהמספר להבהיר מה שאינו ברור ואף להוסיף מידע. יש לכך השפעה חיובית על הדיונים בכיתה ותרומה חשובה לתהליך הלמידה של הסטודנטים.
 
חקר נרטיבים לצורך התפתחות מקצועית מיושם במקומות שונים באופנים שונים. הפעילויות הנפוצות ביותר כוללות דיונים בכיתה או בקבוצות קטנות בתוך הכיתה, כתיבת יומנים, כתיבת אוטוביוגרפיות, כתיבת סיפורים מחדש מנקודת מבט של אחרים, רפלקציה על תהליך בניית הנרטיב ועוד פעילות נוספת אשר לרוב מדווחת פחות, היא השימוש במשחק תפקידים (role play ).
מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?