חקירת מודלים מנטליים של למידה והוראה בהכשרת מורים

Wilke, R.A., & Losh, S.C. (2012). Exploring Mental Models of Learning and Instruction in Teacher Education. Action in Teacher Education, 34, 221-238.

מודלים מנטליים מוגדרים במאמר זה כמבני ידע מאורגנים המייצגים קשרי סיבה ותוצאה בתחום ספציפי. מדובר בשלב ביניים של ידע, בין אמונות מתחתיו וקטגוריות מעליו, עם האפשרות לשינוי מושגי בכל אחד משלבים אלו. מסגרת של מודלים מנטליים יכולה לבחון את הטבע והמבנה של שינוי קוגניטיבי.

מטרת המחקר היא לבחון כיצד משתנים מודלים מנטליים של למידה והוראה בקרב פרחי הוראה במהלך התקדמותם בתכנית להכשרת מורים. לצורך כך המחברים עשו שימוש במתודולוגיה איכותנית כדי לבחון את ההיקף והעומק של השינוי הקוגניטיבי במודלים המנטליים של שמונה פרחי הוראה ממדעי החברה.

פרחי ההוראה התבקשו להכין שני מערכי שיעור, האחד בתחילת המחקר (סמסטר אביב) ואחד בסופו (סמסטר סתיו). בנוסף היה עליהם לספק נימוקים בכתב עם כל מערך שיעור לגבי הבחירות שהם ביצעו. לאחר כל סבב של הגשת מערכי שיעור ונימוקים בכתב, התקיימו ראיונות פתוחים עם כל אחד מפרחי ההוראה.

מחברי המאמר סבורים שניתן לייצג את המודלים המנטליים של פרחי הוראה במבנה דו-שלבי. השלב הראשון של מבנה זה כולל שלוש קטגוריות אפריוריות: אסטרטגיות הוראה, תהליכי למידה, ותוצאות למידה. השלב השני של מבנה זה מגדיר את קטגוריות המשנה האפוסטריוריות והקשרים הסיבתיים שבין קטגוריית משנה אחת לשנייה. קטגוריות המשנה מציינות אסטרטגיות הוראה, תהליכי למידה ותוצאות למידה ספציפיים. הקשרים שנגזרו בין קטגוריות המשנה הוצגו באופן גרפי.

נמצא שהמודלים המנטליים של פרחי ההוראה התרחבו בהיקף שלהם והתארגנו מחדש. הידע שלהם, כאשר הוא מוגדר על ידי מספר המושגים, גדל. הארגון של ידע זה, כלומר איכות הקשרים המושגיים, השתנה גם כן. באופן כללי, פרחי ההוראה הגדילו את מספר תוצאות הלמידה, תהליכי הלמידה ואסטרטגיות ההוראה במודלים המנטליים שלהם, ונוצרו קשרים חדשים עם תפיסות קודמות.

נמצא גם כי המודלים המנטליים של פרחי ההוראה התפתחו משיטות פדגוגיות כלליות לשיטות הייחודיות לדיסציפלינה. אולם, בעומק הידע הקשור לדרך שבה התלמידים לומדים נמצא שינוי מוגבל בלבד. תפיסותיהם של פרחי ההוראה את הדרך שבה התלמידים לומדים המשיכו להתמקד בסוגי הלומדים ולא בתהליכי הלמידה, דבר המצביע על צורך בשינוי. על מורי המורים לסייע לפרחי ההוראה לתפוס את התלמידים ככאלה היכולים לעבור תהליכים ספציפיים, כלליים וקוגניטיביים במקום לסווגם לסוגי לומדים ספציפיים.

מחברי המאמר סבורים שממצאי המחקר תורמים להכשרת מורים במספר דרכים. ראשית, הם מסתמכים על מחקר ותיאוריה קודמים כדי לקדם את ההבנה לגבי התפתחות המודלים המנטליים אצל מורים. בפרט, הממצאים מדגישים את החשיבות בחקירת ההמשגות של יחסי סיבה-תוצאה בקרב פרחי הוראה, ומצביעים על מספר תחומים של עניין פוטנציאלי בהתפתחות המודל המנטלי שלהם.
שנית, למרות יכולת ההכללה המוגבלת של הממצאים הנובעת מגודל המדגם המצומצם, מחברי המאמר סבורים שהנושאים מבוססי הראיות המוצגים במאמר זה מצביעים על נושאים חשובים בהכשרת מורים הזקוקים למחקר ולהתייחסות תיאורטית נוספים. לדידם, המשך המחקר של המודלים המנטליים של פרחי ההוראה יאפשר להבין כיצד ידע המורים מתפתח, מוביל לפעולה ומתממש בפועל.

המאמר סוכם ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת