חינוך 2030: מפת דרכים לחינוך ולמידה בישראל

הקבינט הציבורי לחינוך (נובמבר, 2020). חינוך 2030: מפת דרכים לחינוך ולמידה בישראל. מפגש השקת התוכנית (3.11.20)

 

עיקרי הדברים

  • האתגר של מערכת החינוך הוא הכנת התלמיד להשתלבות מיטבית בעולם של שינויים מתמידים.
  • נדרשת פדגוגיה המותאמת למאה ה-21, שבה התלמיד במרכז.
  • יש לבנות הגדרה של מערך הכישורים והמיומנויות של המאה ה-21 ולעדכן את תוכנית הלימודים בהתאם.
  • חשוב ליצור מודל חדש למיפוי יכולות התלמידים ולבנייה של תוכנית אישית לכל תלמיד.
  • מומלץ לקיים רצף למידה מתמשך לאורך היום במסגרות השונות, תוך שילוב בין החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי.
  • יש לקצר את שבוע הלימודים, להאריך את יום הלימודים ולצמצם את מספר מבחני הבגרות.
  • ההערכה של הלמידה תתבסס על עבודות חקר.
  • חשוב למסד דיאלוג ואחריות משותפת בין גורמי שוק התעסוקה, מערכת החינוך, הצבא, האקדמיה וגורמי ההכשרה המקצועית.
  • מומלץ לשנות את מערך ההכשרות למנהיגי החינוך ולעבור מפיקוח לפיתוח.
  • יש לפתח סביבות למידה חדשניות המעוררת סקרנות והשראה במקומות שונים ומגוונים.
  • חשוב לוודא שלכל ילד יש רשת תמיכה בבית ובבית הספר ולתת להורים מקום של כבוד בתוך מערך הלמידה.

 

למפגש ההשקה של התוכנית

לקריאה נוספת

מנהל מחלקת החינוך של ה-OECD: "תלמידי ישראל טובים בשינון אבל לא יצירתיים"

מצב המורים במדינות OECD: בניית אמון בפינלנד

 

מבוא

התוכנית המוצגת היא תוכנית אסטרטגית לחינוך לחמש ולעשר השנים הבאות שפותחה על-ידי הקבינט הציבורי לחינוך וחברת Think Creative. מטרת התוכנית היא להביא לשינוי מהותי במערכת החינוך בישראל, כך שזו תוכל לתת מענה לאתגרים הרבים בחינוך בישראל.

על מנת להיות ערוכים לאתגרי המאה ה-21 יש לעבור מחינוך אל למידה, תוך בניית מערכת שבמרכזה לומד עצמאי בעל הנעה פנימית ללמידה. לשם כך דרושה שותפות של גופים רבים שיצרו ביחד את המערכת האקולוגית החברתית (ecosystem) של החינוך.

מדינות ה-OECD המצטיינות בחינוך מאפשרות עצמאות לרשויות ולבתי-הספר ועושות שימוש בפדגוגיה המכוונת לפיתוח מיומנויות וכישורים. בשונה מהן, ישראל שמה דגש על ריכוזיות וסטנדרטיזציה ועל פדגוגיה מסורתית. על מנת להפוך למדינה מובילה בחינוך, על המערכת לתת עצמאות לבתי-ספר ולמערכת הלמידה. בצד זה, יש לבנות מצפן של מיומנויות וכישורים, שמאפשר פיתוח היכולות של כל תלמיד בהתאם לצרכיו וליכולותיו.

 

אתגרי מערכת החינוך בישראל

למערכת החינוך בישראל מספר אתגרים משמעותיים:

  • כתובת = חינוך: מקום מגוריו של התלמיד קובע את איכות החינוך, את יכולת המוביליות וההשתלבות שלו בשוק התעסוקה.
  • שחיקה במעמד המורים.
  • חוסר אמון במערכת.
  • הכנה חסרה למיומנות המאה ה-21.
  • הישגים נמוכים בשפות יסוד (עברית, אנגלית ומתמטיקה).
  • מערכת חינוך ריכוזית.
  • השקעה נמוכה בגיל הרך.
  • חוסר רלוונטיות לשוק העבודה.

האתגר של מערכת החינוך הוא הכנת הדור הנוכחי ואלו שיבואו אחריו להשתלבות מיטבית בעולם של שינויים מתמידים מתוך טיפוח הזהות והערכים של מדינת ישראל.

 

התוכנית האסטרטגית

התוכנית משרטטת חזון ומפת דרכים עתידית לפעולתה של מערכת החינוך והלמידה והפיכתה למערכת שבה הלומד במרכז.

הלומד במרכז משמעו רצף למידה אחד. משבר הקורונה הוכיח שההפרדה הדיכוטומית שבין החינוך הפורמלי לבין החינוך הבלתי-פורמלי היא מלאכותית. במציאות החדשה שנוצרה נפרצו הגבולות ונוצר רצף בין מערכות החינוך ובין הבית. החינוך הבלתי-פורמלי משלים את החינוך הפורמלי בפיתוח כישורים, מיומנויות, יכולת קבלת החלטות ועבודה בצוות לצד מיקוד בתחומי הזהות ובתחומים החברתיים הרגשיים והערכיים של התלמידים. הלומד במרכז משמעו רצף למידה מתמשך לאורך היום במסגרות השונות. רצף למידה כזה נותן מענה הוליסטי לצורכי התלמיד ודורש עבודה משותפת של כלל המערכות.

 

התשתית המושגית של התוכנית

מתוך הבנה ששפה יוצרת מציאות ושינוי דורש יצירת שפה חדשה, נבנתה לתוכנית תשתית מושגית:

למידה: תהליך של התנסות, רכישת ידע והרחבת ידע, הבנה, פיתוח כישורים ומיומנויות.

מנהיגי חינוך: מנהלים.ות, מורים.ות, צוותי הוראה, גננות, צוותי החינוך הבלתי-פורמלי.

585: 5 ימי לימודים בשבוע, 8 שעות ביום ו-5 בגרויות (עברית, אנגלית, מתמטיקה, מקצועי מדעי ומקצוע ממדעי הרוח).

שישי ערכי: יום שישי יהיה באחריות החינוך הבלתי-פורמלי בדגש על חינוך ערכי, עיסוק בסוגיות של זהות ופיתוח מיומנויות וכישורים.

אין ילד של בוקר וילד של אחר הצהריים: החינוך הפורמלי והחינוך הבלתי-פורמלי במסגרות השונות מהווים רצף אחד לאורך כל שעות היום.

שפות יסוד: עברית, אנגלית, מתמטיקה וחשיבה מחשובית.

 

מצפן לחינוך 2030 - ערכי הליבה של התוכנית

ערכי הליבה של התוכנית מבוססים על שלושה רבדים:

  1. פיתוח כישורים ויכולות.
  • פיתוח מצפן אישי ללמידה.
  • פיתוח מיומנויות רכות, כמו סקרנות ויצירתיות, חשיבה המצאתית, עבודת צוות ופתרון בעיות.
  • פיתוח חוסן אישי וחברתי.
  1. הכנה לשוק התעסוקה.
  • הכנת הלומד להשתלבות בשוק התעסוקה העתידי ולצורכי המאה ה-21.
  • התאמת מערכת הלמידה לסביבה משתנה ולביקושים עתידיים בשוק התעסוקה.
  1. חברה טובה, מעגלי זהות ואתוס משותף.
  • שינוי המשוואה כתובת = עתיד.
  • ערבות הדדית למיצוי פוטנציאל כלל הלומדים.
  • החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי כגשר לפיתוח אתוס משותף אשר מכיר ומכבד מעגלי זהות שונים.

 

תוכנית חמש שנתית עד 2025

לב התוכנית כולל שישה עוגנים מרכזיים שבהם יש להשקיע בחומש הקרוב:

  1. לומדים ללמוד.
  2. מנהיגי חינוך.
  3. הזדמנות לכל ילד.
  4. תעסוקה עתידית.
  5. למידה ויצירתיות.
  6. מערכת אקולוגית-חברתית תומכת למידה.

 

להלן פירוט של הפעולות המרכזיות בכל אחד מהעוגנים:

  1. לומדים ללמוד

בעידן של שינויים מהותיים נדרשת פדגוגיה המותאמת למאה ה-21. הדבר כולל מעבר מהוראה והקניה ללמידה שבה התלמיד במרכז. המורה הופך למנהיג, למנטור, למאמן המלווה את התלמיד במסע הלמידה. תוכנית הלימודים תהיה מותאמת אישית לכל תלמיד. לצורך כך, יש לבנות תוכנית למיפוי כישוריו ויכולותיו של כל תלמיד בכניסה לכיתה א' ולבנות עבורו גרף התקדמות לאורך כל שנות הלמידה.

רישות (networking) הוא כיום אחת המיומנויות המרכזיות וראוי שיילמד כבר בבית הספר היסודי. זוהי מיומנות שמאפשרת לאדם ליצור לעצמו רשתות חברתיות-מקצועיות לצורך שיתופי פעולה ויצירת הזדמנויות תעסוקתיות.

יש לעבור למודל למידה היברידית, מודל שבו הרווחה האישית של התלמיד נמצאת במרכז. הלמידה תהיה בקבוצות קטנות. הלמידה המקוונת תוגבל לזמנים קצרים, והזמן שבין השיעורים יוקדש לעבודות קבוצתיות, עבודות חקר אישיות ושיח אישי מורה-תלמיד. ההערכה של הלמידה תתבסס על עבודות חקר.

ההורים הם חלק ממערכת הלמידה ויש להם תפקיד חשוב בלמידה המקוונת של התלמיד. יש צורך בהכנת תוכנית לאומית להדרכת הורים במטרה לסגור פערים דיגיטליים.

יש לעבור לחמש בחינות בגרות (עברית, אנגלית, מתמטיקה, מקצוע מדעי ומקצוע ממדעי הרוח לפי בחירת בתי הספר). סיום בחינות הבגרות מומלץ שיהיה עד סוף כיתה י"א. בכל שאר המקצועות יהיה מעבר לציונים פנימיים ועבודות חקר שיוכרו על ידי המועצה הלאומית להשכלה גבוהה (מל"ג). שנת י"ב תהפוך לשנה של פיתוח אישי ותרומה חברתית. זו תהיה שנה של התנדבות, שיפור בגרויות, חשיפה לקורסים באוניברסיטה וחונכות לגילאים הצעירים. שנה זו תהיה באחריות בתי הספר ובשיתוף פעולה של הרשויות ומשרד החינוך.

מבנה שבוע הלמידה יקוצר לחמישה ימים. יום הלימודים יהיה יום ארוך ויתקיים רצף למידה בין החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי. פיתוח כישורים ומיומנויות בסיס ייעשה דרך התנסות ולמידה באמצעות המערכת הפורמלית והבלתי-פורמלית, במרכזים הקהילתיים, בתנועות הנוער, בארגוני הנוער ובמוסדות התרבות. יום שישי יוקדש לחינוך ערכי, להבניית זהות ולפיתוח מיומנויות וכישורים.

יש לקיים שיח עם התעשייה והמגזר העסקי ולבנות תוכנית לימודים על-פני כל שלבי החיים. התוכנית תהיה משותפת ומסונכרנת עם מערכת החינוך.

 

  1. מנהיגי ומנהיגות החינוך

מנהיגי החינוך הם המפתח. המטרה היא לתת להם כלים לעצמאות ולבניית אמון. יש להרחיב את שערי הכניסה וערוצי הלמידה למנהלים, לשנות את מערך ההכשרות למנהיגי החינוך ולפתח הכשרות בית ספריות פנימיות. יש לתת למנהיגי החינוך תגמול הולם. יש חשיבות למעבר מפיקוח לפיתוח, שיחנוך את המנהלים ויתמוך בהתפתחותם. יש לתת למנהלים עצמאות, אמון וגיבוי, אותם הם ינחילו למורים בבתי הספר ואלה ינחילו זאת לתלמידיהם.

 

  1. הזדמנות לכל ילד

כדי להבטיח שהמקום שממנו מגיע התלמיד לא יכתיב את עתידו, יש לנקוט שורה של צעדים הכרחיים. צעדים אלה כוללים סגירת פערי תשתיות דיגיטליות, גיוס מיטב המורים והפניית הכוחות הטובים ביותר לפריפריה החברתית והגאוגרפית.

המודל המסורתי של מערכת החינוך מבוסס על סטנדרטיזציה (כלי מדידה אחידים), וזאת למרות שכל תלמיד דורש התייחסות אחרת. יש לפתח מודל חדש למיפוי יכולות התלמידים ולבנייה של תוכנית אישית לכל תלמיד.

יש להבטיח גישה למחשב ותשתית אינטרנט לכל ילד ולכל מורה. יש לדאוג לכך שהעברית תהיה שזורה בפיהם של כל הילדים, כמו גם שפת המתמטיקה והאנגלית. יש לבנות סל תקצוב דיפרנציאלי לכל תלמיד על-פי צרכיו, וכן לפעול למען קידום וחינוך לשוויון מגדרי.

 

  1. תעסוקה עתידית

כיום יש חוסר התאמה בין הדרישות של שוק התעסוקה לבין היכולות והכישורים של בוגרי מערכת החינוך. המוכנות לשוק התעסוקה דורשת פיתוח כישורים ומיומנויות רכות, כמו סקרנות, יצירתיות, יכולת לעבד מידע ולשאול שאלות. יש למקד את המאמץ בהתאמת מערכת הלמידה לסביבה הטכנולוגית החדשה, בפיתוח סל כישורים שיאפשר לבוגר להשתלב בשוק התעסוקה העתידי.

לצורך כך נדרשת הגדרה של מערך הכישורים והמיומנויות של המאה ה-21. יש לפתח כרטיס מיומנויות לכל תלמיד שילווה אותו לאורך כל שנות בית הספר, בשנת השירות, בצבא, באקדמיה ובתעסוקה. לאורך כל שנות החיים יצברו התלמידים הערכות למיומנויות שירכשו, ואלו יסייעו להם להשתלב בצבא, בשוק התעסוקה ובאקדמיה. יש למקד את מערכת הלמידה בארבע שפות כבסיס – עברית, מתמטיקה, אנגלית וחשיבה מחשובית. לבסוף, יש למסד דיאלוג ואחריות משותפת בין גורמי שוק התעסוקה, מערכת החינוך, הצבא, האקדמיה וגורמי ההכשרה המקצועית ולעדכן את תוכנית הלימודים בהתאם.

 

  1. למידה ויצירתיות

תכנון בתי הספר העתידיים צריך להיות מותאם לפדגוגיה ולצרכים של המאה ה-21. יש לפתח סביבות למידה חדשניות המעוררת סקרנות והשראה במקומות שונים ומגוונים. יש לעשות שימוש במשאבים, מבנים, אנשים ואתרים בסביבת הלימודים ולעצב את חווית הלמידה באמצעות התנסות, חקר וחשיפה לסביבה של הלומדים.

 

  1. המערכת האקולוגית (ecosystem) תומכת הלמידה

המערכת שעוטפת את התלמיד כוללת את הרשויות המקומיות, בתי הספר, מסגרות החינוך הבלתי-פורמלי וההורים. יש לתת להורים הדרכות באוריינות דיגיטלית, בשפה ובמיומנויות נוספות כדי שיוכלו לסייע לילדיהם.

הרווחה האישית של הלומדים נמצאת במוקד. חשוב לוודא שלכל ילד יש רשת תמיכה בבית ובבית הספר. 

למורה יש תפקיד משמעותי ברווחה האישית של כל תלמיד. יש להקפיד על הכנסת שיח של מורה-תלמיד אל תוכנית הלמידה. עוד מומלץ שבכל בית הספר יהיה רכז הורים כדי שיוכל לתאם את הקשר מול ההורים ולתת להם מקום של כבוד בתוך מערך הלמידה.

 

סיכום

התוכנית האסטרטגית מציעה חזון ומפת דרכים עתידית לפעולתה של מערכת החינוך והלמידה, שבמרכזה נמצא הלומד. ערכי הלמידה של התוכנית כוללים פיתוח כישורים ויכולות, הכנה לשוק התעסוקה ובניית חברה טובה. התוכנית כוללת שישה עוגנים מרכזיים שבהם יש להשקיע בחומש הקרוב. העוגנים הם לומדים ללמוד, מנהיגי חינוך, הזדמנות לכל ילד, תעסוקה עתידית, למידה ויצירתיות ומערכת אקולוגית תומכת למידה.

מה דעתך?

    לא משנה איזו תכנית תרוץ, אם יש 40 ילדים בכיתה (אגב, גם 30 זה הרבה מאד) אין שום סיכוי שהתלמיד יהיה במרכז. אין פניות של המורה לכל התלמידים, והרבה נשארים ללא מענה.
    אז זה הדבר הראשון מחר בבוקר שצריך לעשות לפני התכניות הגרנדיוזיות אלו: להקטין את כמות הילדים בכיתה.

    פורסמה ב 19/11/2020 ע״י גילת פלאח
    מה דעתך?