חינוך ולמידה – סולידאריות אנושית או בידול חברתי
מאת: מרים קדרוני
הטיעון הנשמע בבתי ספר בדבר ניעות של תלמידים מהקבצות ההישג הנמוך להקבצות הישג גבוה, מבוססות על הגברת קצב למידה, פיתוח חשיבה והגברת השליטה בתכנים נוספים. אלו נעשים בדרך כלל בשיעורים פרטיים מחוץ לכותלי בית הספר כך שלא כול תלמיד יכול לזכות בהם.
אנו מצויים בתהליך של ניכור חברתי המתמשך על פני העשורים האחרונים. לכן, יש להחזיר את הטיפול בפרט ולשחרר את התפיסות החינוכיות מכבלים הבולמים את פיתוחו האישי של כול תלמיד. הידע הפדגוגי הקשור לתהליכי למידה וחשיבה התומכים בשונות אנושית מצוי עדיין ברובו בספריות ומיעוטו בידי העושים במלאכה.
בתי הספר אימצו לעצמם שגרת ארגון וניהול הוראה, על פי דגמים תעשייתיים המבוססים על מיון והשמה של עובדים. הלקוחות במערכת החינוך הם צעירים העתידים להיות אזרחי העתיד. אי אפשר ללמדם בשיעורי חברה ואזרחות על תקשורת או שוויון זכויות וחובות, ולשלול במעשה החינוך את יכולותיהם להשתלב במעגל חברתי משכיל ויצרני, הם וצאצאיהם אחרי כן.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya