חיים בכיתה מקושרת המונעת בחקירה ומוטמעת בטכנולוגיה מתוקשבת : שיעור אנגלית בביה"ס בארה"ב

Shelley Wright. " Life in a Inquiry Driven, Technology-Embedded, Connected Classroom: English", Less Teacher, More Student, Passion Based Learning, The How of 21st Century Teaching, Voices, Web Tools That Deepen Learning, Nov 30, 2011.

מחברת המאמרון הנוכחי מלמדת בכיתה , שבה מוטמע  באופן אינטגרלי השימוש בטכנולוגיה מתוקשבת , והיא מבוססת על למידה מונחית  פרויקט ועל חקירה. בכיתה שלה, התלמידים מחברים ביחד  (הבניית מידע) את מה שהם לומדים, מעריכים בביקורתיות את המטרה הגדולה יותר של חומר הלימוד ועושים רפלקציה על הלמידה שלהם. התלמידים שלה אינם רוכשים ידע לשם רכישת הידע, אלא הם יוצרים פרויקט בעזרת הידע שרכשו.
לבסוף, הטכנולוגיה מוטמעת במבנה הלמידה בכיתה. הטכנולוגיה היא חלק מהאופן שבו הם חוקרים, האופן שבו הם תופסים את המידע, והאופן שבו הם מציגים את הלמידה שלהם.

שילוב בין תכנית הלימודים לבין מטרות ההוראה
המחברת מלמדת תכנית לימודים, שלפיה עליה ללמד פיתוח מיומנויות בחמישה תחומים: קריאה, כתיבה, צפייה והצגה, האזנה ודיבור. תכנית הלימודים גם מציעה נושאים. הנושא לכיתה י"א הוא ילדות .
השנה המחברת ותלמידיה קוראים את הסיפור "נמכרה" (Sold ) של פטרישיה מקורמיק (Patricia McCormick), המתעד את אובדן הילדות של נערה צעירה שנסחרה. הסיפור הזה היווה קרש קפיצה ליחידת לימוד על העבדות המודרנית וליצירת קמפיין במדיה חברתית.

כאשר המחברת ותלמידיה מתחילים ללמוד יחידה חדשה, תמיד מעורב בכך מחקר.
הם דנו במה שהם רוצים וצריכים לדעת על העבדות בעולם בן זמננו. לאחר מכן, הם ערכו מחקר ראשוני בעזרת הכלים הפתוחים
Diigo או  Delicious ו-Symbaloo, אתר שיש בו את כל הכלים המועדפים עליהם. לאחר המחקר, הם ישבו ודנו בשלב הבא. מהי הדרך הטובה ביותר להציג את הלמידה שלהם? במהלך התהליך, התלמידים הם אלה שהובילו את הדיון. המורה ישבה והקשיבה, וברגעים המכריעים הדגישה את הדקויות או את קווי הדמיון בין מה שנאמר. וכאשר משהו לא עבד, לעתים המורה הציעה כיוון חדש.

לומדים להשתמש בחוכמה במדיה החברתית
אחד מהדברים החשובים שאנחנו יכולים לעשות הוא ללמד את תלמידינו כיצד להשתמש בחוכמה במדיה החברתית, וכיצד ניתן להשתמש במדיה החברתית כדי לעשות טוב חברתי. התלמידים התחילו ביצירת קטע תוכן (feed) ב-Flickr, דף ב-Facebook, חשבון ב-You Tube, בלוג ב-Tumblr וחשבון ב-Twitter.

הסמסטר, בחרו המחברת ותלמידיה ליצור קמפיין מדיה חברתית כדי להעלות את המודעות סביב העבדות המודרנית. זה החלק המבוסס על פרויקט. התלמידים החליטו שהייצוגים הויזואליים של הידע שלהם יהיו האלמנט החזק ביותר. כך שחלק מהתלמידים יצרו תמונות המתארות דימויים שלדעתם ייצגו בצורה הטובה ביותר את הסחר המודרני בבני אדם. תמונות אלה נערכו לאחר מכן באתר Picnik והועלו לבלוג הכיתתי.

הוראה בדרך זו גם מאפשרת למחברת ללמד את תלמידיה כתיבה. לפני שהחלו ליצור וידאו, התלמידים התבוננו בקטעי וידאו רבים
ב-You Tube בנושא עבדות. הם התמקדו בקטעי הוידאו שנראו בעיניהם חזקים וגם בקטעי הוידאו שלא נראו בעיניהם אפקטיביים מאוד. לאחר מכן, הם ניתחו את ההבדלים בין קטעי הוידאו השונים. התלמידים דיברו על האופן שבו קטעי הוידאו החזקים נגעו ברגשותיהם.
התלמידים החליטו ליצור קטעי וידאו בסגנון Common Craft-styled כדי לחנך את הצופים לגבי עבדות.

כחלק מהפרויקט, התלמידים גם גלשו בתוכנת Skype ויצרו קשר עם כיתות אחרות כדי ללמד אותן את מה שהם למדו, כך שתלמידים אחרים יכולים להתחיל בדיון החשוב הזה בקהילות שלהם. זה החלק שמחבר ומלכד ביניהם. התלמידים מאמינים שיש להם תפקיד בלימוד של אחרים.

התלמידים יוצרים גם Museum Box, פרויקט שהושפע מעבודתו של תומס קלארקסון (Thomas Clarkson), שניסה במרבית חייו הבוגרים לבטל את סחר העבדים הטראנס-אטלנטי. האתר  Museum Box מאפשר לבנות טיעון או תיאור של האירוע, האדם, התקופה ההיסטורית על ידי הצבת פריטים בקופסה וירטואלית. התלמידים יכולים להציג כל דבר החל בקובץ טקסט ועד לסרט. התלמידים ישתמשו בפלטפורמה הזו כדי להציג את הטיעון שלהם, במקום לכתוב חיבור.

איך גישה זו השפיעה על הכיתה?
התלמידים החלו לתכנן את יחידות הלימוד של תכנית הלימודים בכיתה.
תוך מעבר ליחידת הלימוד הנוכחית, דנו המחברת ותלמידיה באפשרויות הלימוד ככיתה.
אחת התלמידות הציעה שבמקום לקרוא סיפורים הם ילמדו סרטים מז'אנרים שונים וינתחו אותם. התלמידים ניהלו סיעור מוחות לגבי האפשרויות השונות. הם העלו הצעות לגבי לימוד סרטים מז'אנרים שונים.

המחברת הציגה  מראש בפני תלמידיה את יעדי תכנית הלימודים .

התלמידים בחרו את היעדים שבהם יצטרכו לעמוד ביחידה זו. הם בחרו ששה ז'אנרים של סרטים שבהם יצפו. הם ינתחו בקבוצות ששה אלמנטים בכל סרט: נושאים, כתיבה, פיתוח דמות, טכניקות של הסרט, מיקום ופיתוח העלילה. סיכום קבוצתי של הממצאים יועלה ל-wiki. התלמידים יכתבו גם ניתוח קצר המדרג את הסרט, כולל הבסיס שלהם לדירוג הזה. הדירוגים יפורסמו ב-wiki.
יום לאחר מכן, יתקיים דיון בכיתה לגבי הסרט. כל קבוצה תתרום את אבחנותיה. מתוך רשימת הסרטים שנבחרו, התלמידים יבחרו סרט ויכתבו עליו ביקורת ארוכה יותר, בדומה לחיבור. התלמידים התרגשו לגבי לימוד היחידה מאחר והם תכננו אותה סביב נושא העניין שלהם.

ההוראה שלי..אז ועכשיו
לפני השינוי הקונסטרוקטיביסטי/טכנולוגי בכיתה, המחברת נאלצה ללמד את הנושאים שנבחרו באופן מסורתי. היא ותלמידיה קראו ספרים, ענו על שאלות ואז הפנו את השאלות הללו לכיתה. המחברת הרצתה הרבה, וגם העבירה שיעורים משלימים בדקדוק, והיא כללה גם בתכנית הלימודים מעין פרויקט אמנותי כדי להשיג את יעדי הצפייה והצגת החומר. כל תכנון השיעור היה מרוכז במורה.
לעומת זאת, כיום החקירה והטכנולוגיה הן חלק טבעי משיעורי האנגלית שהיא מלמדת.

כך התלמידים החלו לתכנן את השיעורים בעצמם. כיום, במקום לומר, "הגישו את המשימות שלכם", המחברת אומרת "פרסמו את המשימות שלהם ושלחו לי קישור". התלמידים גם חושבים על קישור ושיתוף מה שהם למדו עם העולם הרחב.

זה ההבדל של הוראה מקוונת ופעילה במאה ה-21.

קישור למאמר באנגלית