חוקרים אמריקאים על החלוקה להגדרות של מחוננים ומצטיינים

מקור וקרדיט: עיתון "קו לחינוך"

כמה מהחוקרים המוערכים בארצות הברית בתחום טיפוח תלמידים מחוננים ומצטיינים הרצו ב"כנס הארצי הרביעי לחינוך למצוינות בישראל". הכנס התקיים באוניברסיטת חיפה בחופשת הפסח.
את הכנס ערך האגף למחוננים ומצטיינים במשה"ח, בשיתוף עם האוניברסיטה. בין החוקרים - פרופ' ג'וזף רנזולי, מנהל המרכז הארצי למחקר בנושא מחוננים ומצטיינים באוניברסיטת קונטיקט. פרופ' רנזולי פיתח בשנות ה 70- ' את "מודל ההעשרה המשולש", המשמש עד היום כבסיס לתוכניות לתלמידים מחוננים ומצטיינים במערכות חינוך ברחבי העולם, ובהן ישראל. פרופ' רנזולי קבע, כי התנאים למצוינות הם; יכולת אינטלקטואלית כללית גבוהה, חשיבה יצירתית ומחויבות למטלה. על פי המודל שפיתח, יש לזמן לתלמידים למידה משמעותית במגוון נושאים המהווים אתגר אינטלקטואלי, מספקים הזדמנות לביטוי יצירתיות, להעלאת שאלות מורכבות והתמודדות עם פתרונן, ומגבירים את המוטיבציה ללמידה. המודל הוכח כיעיל במחקרים שנערכו בעשרות השנים האחרונות.
ברב שיח בכנס בנושא "בין מצטיינים למחוננים", לא הביעו החוקרים האמריקנים תמיכה באבחנה הקיימת בישראל בין שתי אוכלוסיות התלמידים.
פרופ' רנזולי טען, כי ריבוי הגדרות, כמו "מחונן על", "מחונן" ו"מצטיין", הוא בעייתי. לדבריו, הגדרות אלו מותחות גבולות ומחלקות לקטגוריות, ולכן מונעות מתן הזדמנויות שוות לתלמידים. לטענתו, כאשר תחום מסוים מרתק תלמיד, הוא יתאמץ להצליח בו ועשוי להגיע להישגים גבוהים יותר מאשר תלמיד מחונן שאינו מתעניין בתחום זה. מה שחשוב הוא הכוח המניע את התלמיד להצליח בתחום מסוים.
לדברי פרופסור סאלי ריס, חוקרת ראשית במרכז הארצי למחקר מחוננים ומצטיינים באוניברסיטת קונטיקט ובעבר מורה בתוכניות למחוננים ומצטיינים; "אני לא אוהבת את החלוקה המלאכותית לאחוזים - 3% תלמידים מחוננים, 5% תלמידים מצטיינים. אנחנו מאמינים בהזדמנויות ולא בהגדרות. לדבריה, כיום מקובל לראות בכ 15%- מכלל התלמידים כבעלי פוטנציאל למצוינות. פרופ' ריס הוסיפה; "יש ילדים שלא מצליחים להראות בכיתה רגילה את היצירתיות שלהם, ויש מורים שלא מעניקים לתלמידים הזדמנויות לבטא את היצירתיות שלהם".
חלק מהחוקרים גם סברו, כי יש להרחיב את החשיפה לתוכניות ההעשרה לטיפוח מחוננים ומצטיינים לכלל התלמידים, תוך התאמתן לרמות השונות שלהם. הסיבה לכך - המיומנויות שמפתחות התוכניות הן אלו הנדרשות במאה ה 21- מכלל בוגרי מערכת החינוך.
לדברי מנהלת המרכז לטיפוח מצוינות באוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב, פרופ' ג'ויס ואן טסל בסקה; "אני מאמינה שתוכניות שתוכננו בעבר עבור מחוננים מתאימות כיום לכלל התלמידים. יכולת הלמידה של המחוננים אמנם יותר גבוהה, אבל זה לא אומר שמהאתגרים בתוכניות ומהיצירתיות של התוכניות לא ייהנו כלל התלמידים".
ומה בישראל? כידוע עד לפני שנים אחדות נהנו רק תלמידים שאובחנו כמחוננים מתוכניות העשרה וטיפוח ייחודיות, כמו יום העשרה שבועי במרכזי מחוננים. בעקבות המלצות דו"ח של "ועדת ההיגוי לנושא המחוננים במדינת ישראל", מ 2004- , הוחלט להרחיב את מעגל הטיפוח ולפתח תוכניות מיוחדות גם לתלמידים מצטיינים, למשל תוכנית "אמירים", או לשלבם בחלק ממסגרות המחוננים הקיימות.
לדברי מנהלת האגף למחוננים ומצטיינים, שלומית רחמל, ההגדרות למחוננים ולמצטיינים בישראל הן סטטיסטיות ביסודן; כמחוננים מוגדרים 3% מהתלמידים ברמת המשכל הגבוהה ביותר, על פי מבחנים הבודקים יכולת לימודים כללית. כמצטיינים מוגדרים כ 5%- מהתלמידים – על פי מבחנים הבודקים אף הם יכולת לימודים כללית. כמצטיינים בית ספריים מוגדרים עד 15% מהתלמידים בכל בי"ס, הבולטים בהישגיהם הגבוהים בתחום דעת מסוים, ומאותרים על פי המלצת המורים ולא באמצעות מבחנים.

למאמר המלא באתר העיתון "קו לחינוך"