חונכות משותפת: סקירת ספרות על חונכות בקבוצה

Huizing, R.L. (2012). Mentoring together: A literature review of group mentoring, Mentoring & Tutoring: Partnership in Learning, 20(1), 27-55.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: חונכות קבוצתית, תפקיד חונך

חונכות מאפשרת למידה של חכמה וניסיון מאחרים מנוסים. בדרך כלל החונכות נחקרת ומתבצעת במבנה של זוגות: מנחה מנוסה ומונחה חדש ((*OTOM. ניתן להניח שחונכות קבוצתית עשויה לספק חכמה וניסיון רבים יותר. סקירת מאמרים (מ-20 השנים האחרונות) בנושא זה העלתה עבודות או מאמרים לא רבים שתרמו לתיאוריה ולמחקר היבט זה של החונכות, אך בעיקר הצביעה על פערים וחוסרים בנושא. המאמר דן בחונכות באופן כללי ולאו דווקא בהתייחס למורים מתחילים.

חונכות קבוצתית: הגדרות לצורך הסקירה – חונכות קבוצתית הוגדרה כבעלת כמה מאפיינים: (1) יחסי חונכות מתקיימים בין החונך הנתפס כבעל ידע, חכמה או ניסיון רלוונטיים רבים יותר, והמונח/ים הנתפס/ים כחסר/י מאפיינים אלה; (2) יחסי החונכות כוללים העברה של ידע, הון חברתי ותמיכה פסיכולוגית באמצעות תקשורת בלתי פורמלית בעיקר; (3) יחסי חונכות הם בעלי השפעה משמעותית ישירה על התפתחות הנתיבה המקצועית ו/או על ההתפתחות האישית (Bozeman & Feeney, 2007). (4) מתבססת על יחסי חונכות בין יותר משני משתתפים בצורות שונות שבהם האינטראקציות הן בו-זמניות ושיתופיות בלבד.

התפתחות התיאוריה של חונכות קבוצתית – הכותבים מביאים סקירה של מחקרים העוסקים בהתפתחות התפיסות התיאורטיות של חונכות קבוצתית ומציגים דגמים שונים המבטאים דרכי עבודה וטיפוסי קשרים בין חונכים למונחים, תוך הדגשת ההשפעות של ההתפתחויות הטכנולוגיות על הכנסת חונכות קבוצתית מקוונת למערכות ולארגונים שונים. התיאוריות מפרטות תפקידי חונכים, קשיים ויתרונות. יש הבחנות בין חונכות מטפלת (המסורתית) לבין חונכות מרשתת (networking) (Haring, 1999) וחונכות מקוונת העונה על צרכי מקום, עלות או מאפיינים דמוגרפיים ייחודיים (Ensher et al., 2003, Packard 2003).

טיפולוגיות של חונכות קבוצתית – במהלך שני העשורים האחרונים חוקרים הכירו בחונכות קבוצתית כחלופה חיונית לפיתוח כישורים אישיים ומקצועיים. מן הסקירה המחקרית עלו ארבעה טיפוסים:

א) חונכות עמיתים (*PGM– (Kram & Isabella, 1985,Jackson-Bowers et al., 2001, Haynes, 2005) – בדגם זה תפקיד החונך עובר בין החברים בקבוצה על פי העניין, הידע והניסיון. נמצא כי היתרון המרכזי בחונכות עמיתים הוא הרשת הרחבה של תשומה קולבורטיבית שקבוצות יכולות לתת תוך היענות לצרכים אישיים ומקצועיים. יש סכנה שקבוצות עשויות לסטות לכיוונים שונים אם אין בהן מובילים שלטניים או מאפשרים.

ב) חונכות של אחד לרבים OTMM)*) (Kay & Jacobson, 1995 , Burke, 2007, Darwin & (Palmer, 2009– המחקר על דפוס חונכות קבוצתית זה הותיר יותר שאלות מתשובות. אף שנראה שניתן להתגבר בו על הבעיה שחונכות עמיתים מציבה. המחקר שנעשה עד היום אינו מאשש הנחה זו.

ג) חונכות של רבים לאחד (*MTOM (Packard et al., 2004) – למחקרים שבדקו דגם חונכות זה היו תוצאות חיוביות כולל יצירת רשת רחבה של תשומה שיתופית. יש בדגם זה אפשרות להתגבר על העדר חונכים בעלי הכשרה להצמחת מונחים בכיוון אישי ובכיוון מקצועי.

ד) חונכות של רבים לרבים ((*(MTMM (Allen et al., 1997, Friedman & Wallace, 2006) – מדובר יותר משניים שמוגדרים כחונכים מנוסים ויותר משנים המוגדרים כמונחים חסרי ניסון. המאמר כולל דוגמאות לטיפוסי החונכות השונים הנ"ל.

סיכום ממצאי הסקירה

א) 1. חונכות עמיתים (PGM) היא הטיפוס שנחקר במידה הרבה ביותר (55% מהמאמרים המחקריים). היא נמצאה כבעלת רווחים רבים ביותר לצמיחה מקצועית ואישית לכל המשתתפים בה. יתכן שתרומתה הגדולה היא בתשומה השיתופית הקיימת בה. עם זאת אד המכשולים הוא הסכנה שהקבוצה תיהפך לקבוצת תמיכה או תאבד כיוון לנוכח קשיים בניהול ובהכוונה; 2. המחקר על חונכות של אחד לרבים OTMM)) לא נמצא מהימן דיו ואינו ברור מבחינת הרווחים והתוצרים; 3. חונכות מהטיפוס של רבים לאחד (MTOM) נמצאה כבעלת פוטנציאל למחקר עתידי במבני חונכות מורכבים המאפשרים שיתופיות רבת צדדים. עם זאת קשה להגיע להכללות לנוכח העובדה שנמצאו רק שני מחקרים בהקשר זה; 4. הטיפוס של חונכות של רבים לרבים (MTMM) - הוא בעל רווחים דומים לאלה של חונכות עמיתים אך ללא הסיכון של איבוד מיקוד שכן תפקידי החונכים בו ברורים. לכן ראוי להשקיע מאמצים מחקריים באפשרות זו.
ב) חסרים מחקרים הבודקים דגמי חונכות ורווחים למשתתפים בזיקה למשתנים רב-תרבותיים (למשל, מגדר , גזע, תרבות). לנוכח ההבדלים הקיימים בין דפוסי מנהיגות ועמיתות בין תרבויות שונות ההבדלים התרבותיים הקשורים לחונכות קבוצתית או בזוגות עשויים להיות בעלי משמעות למחקר עתידי.

ג) העולם הטכנולוגי משנה את דרכי התקשורת בין אנשים בחתך בין תרבותי או תוך-תרבותי. אך נמצאו רק שלושה מחקרים שבדקו חונכות מקוונת( למשל, Burgstahler & Crawford, 2007) ואף הם אינם מעודכנים דים. הצמיחה של רשתות מקונות וחברתיות מחייבת בחינה מחקרית של חונכות חינוכית בהקשרים אלה.

ד) ראוי להשקיע מאמץ להגיע להגדרה טובה יותר של מה שנכלל בחונכות ולהבחינה מטיפוסים אחרים ולפעמים דומים של למידה (אימון, למידה בקבוצות קטנות). אין ספק בכך שהזדמנויות לקידום שדה החונכות קיימות בשימוש בחונכות קבוצתית. אולם קיים פער מחקרי בהבנת יתרונותיה וקשייה. מחקר נוסף יסייע בפיתוח כלי זה ושימוש אפקטיבי בו.

* OTOM = one- to- one mentoring, PGM = group mentoring, OTMM=one- to- many mentoring, MTOM= many- to- one mentoring, MTMM= many- to- many mentoring

ביבליוגרפיה

Bozeman, B., & Feeney, M.K. (2007). Toward a useful theory of mentoring: A conceptual analysis and critique, Administration & Society, 39(6), 719-739.
Burgstahler, S., & Crawford, L. (2007).Managing an e-mentoring community to support students with disabilities: A case study, AACE Journal, 15(2), 97-114.
Burke, J.D. (2007). The effects of a school-based sociomoral mentoring program on preadolescents' cognitive and behavioral development, Dissertation Abstracts International, 59(01), (UMI, 9821895).
Darwin, A., & Palmer, E. (2009). Mentoring circles in higher education, Higher Education Research & Development, 28(2), 125-136.
Ensher, E.A., et al., (2003). Online mentoring and computer mediated communication: New directions in research, Journal of Vocational Behavior, 63, 264-288.
Haynes, P.A. (2005). Women's supportive relationships in a higher education setting, Dissertation Abstracts International, 66(5), (UMI, 3175693).
Jackson-Bowers, E., et al., (2001). Evaluation of ALIA(SA) mentoring group 1999: A grounded theory approach, The Australian Library Journal, 50(1), 23-32.
Kaye, B., & Jacobson, B. (1995). Reframing mentoring, Training & Development, 50(8), 44-47.
Kram, K.E., & Isabella, L.A. (1985). Mentoring alternatives: The role of peer relationships in career development, Academy of Management Journal, 28(1), 110-132.
Packard, B.W. (2003). Web-based mentoring: Challenging traditional models to increase women's access, Mentoring & Tutoring, 11(1), 53-65.
Packard, B.W. et al., (2004). Will that be one mentor or two? A cross-sectional study of women's mentoring during college, Mentoring & Tutoring, 12(1), 71-85.