ויסות עצמי בלמידה

ליכטינגר, עינת. "ויסות עצמי בלמידה". הד החינוך. גיליון 7, כרך פ"ה. תמוז תשע"א, אוגוסט 2011. עמ' 82- 84.

סיכום עיקרי המאמר:

ויסות עצמי בלמידה הוא תהליך שבו הלומד מציב לעצמו מטרות למידה ומנהל את התנהגותו השכלית, הרגשית והגופנית בהתאם למטרות אלה ולמשובים שהוא מקבל מהסביבה. תהליך הוויסות העצמי מורכב משלושה שלבים: תכנון לפי למידה, פיקוח במהלכה והערכה בסופה.

ויסות עצמי בלמידה מקדם את ההישגים הלימודיים. המחקר מראה שתלמידים בעלי הישגים גבוהים משתמשים הרבה יותר באסטרטגיות ובתהליכי ויסות עצמי לעומת תלמידים בעלי הישגים נמוכים. נמצא גם שתלמידים שהלמידה שלהם מווסתת עצמאית מבינים את החומר טוב יותר מתלמידים שהלמידה שלהם אימפולסיבית, ללא מטרות ברורות וללא פיקוח עצמי.
לוויסות עצמי בלמידה השפעה חיובית גם על המוטיבציה של התלמיד. כיוון שהתלמיד שולט בלמידה – מכוון אותה בכוחות עצמו – הוא מפתח תחושה של מסוגלות עצמית, עניין בלמידה וייחוס ערך ללמידה.

תהליכי הוויסות העצמי תורמים אפוא להישגים לימודיים, להנעה איכותית ולדפוסי למידה מתקדמים. לכן יש לאנשי החינוך אינטרס מובהק לפתח ולטפח אותם.

ויסות עצמי ומוטיבציה

תהליכי הוויסות העצמי מושפעים מאיכות המוטיבציה של התלמיד ומשפיעים עליה. בשנים האחרונות התמקד המחקר בקשר שבין ויסות עצמי בלמידה לבין שני גורמים מוטיבציוניים מרכזיים:

תפיסת המסוגלות העצמית: הערכת התלמיד את יכולתו להצליח בביצוע פעולות ובהשגת מטרותיו. ככל שתפיסת המסוגלות העצמית חזקה יותר כך היא מחזקת את תהליכי הוויסות – את הנכונות להציב מטרות, לפקח עליהן ולהעריך את מימושן. וככל שתלמיד מווסת יותר את למידתו, הוא מצליח בה יותר וההנעה שלו ללמידה מתחזקת.

מטרות ההישג: דפוס של אמונות, רגשות וייחוסים שמרכיבים את ההתכוונות של התלמיד בזמן ביצוע של תהליכי למידה. המחקר התמקד בשני סוגים של מטרות הישג: "מטרות מומחיות" – מעורבות במשימה הלימודית מתוך רצון לפתח את היכולת האישית ולהבין את החומר; ו"מטרות הפגנת יכולת" – עיסוק במשימה מתוך רצון להראות את היכולת של הלומד יחסית לסביבתו. מטרות מומחיות של תלמידים קשורות באורח חיובי וחד-משמעי לנטייה לוויסות עצמי של הלמידה. לעומת זאת מטרות הפגנת יכולת קשורות באורח דו-משמעי לתהליכי ויסות עצמי של למידה.

תכניות לקידום הוויסות העצמי בלמידה והנעה ללמידה

מטרתן של תכניות ההתערבות לקידום הוויסות העצמי בלמידה וההנעה ללמידה היא לחזק את יכולות הניהול העצמי של התלמידים, את המעורבות שלהם בלמידה ואת תחושת המסוגלות שלהם ולהשפיע על אופי המטרות שהם מציבים לעצמם.

הרעיונות והעקרונות המנחים של תכניות התערבות לקידום ויסות עצמי בלמידה:

1. הקניית אסטרטגיות ויצירת שגרה של ויסות עצמי בכיתה: יש לשלב הקניה מסודרת של אסטרטגיות למידה עצמית בהוראה של מקצועות הלימוד השונים. כמו כן חשוב להדגים לילדים כבר מגיל הגן שימוש בתהליכי ויסות עצמי ולאמן אותם בהפעלתם. מומלץ לבנות עם התלמידים תרשים גרפי של החומר בכל אחד ממקצועות הלימוד ולעקוב יחד אחר התקדמותם במקצוע לאורך השנה. בסיום כל יחידת למידה כדאי לעשות עם התלמידים תהליכי משוב והערכה עצמית נוסף על ההערכה החיצונית שעושה המורה. בתחילת כל שיעור על המורה להציג את מטרותיו, למקם אותן בהקשר של התרשים הכולל של החומר ולכתוב על הלוח את רשימת הפעילויות הצפויות באותו שיעור. חשוב שיהיו בכיתה לוחות זמנים מפורטים. לוחות אלה יהיו כלי עזר בביצוע תהליכי הוויסות המשותפים של הכיתה ושל התלמיד הבודד.

2. הצבת מטרות אישיות וקבוצתיות: אחד הכלים המרכזיים לקידום הוויסות העצמי של התלמידים הוא לאפשר להם להציב את המטרות האישיות שלהם ולעזור להם לבנות תכנית למימושן. אפשר, למשל, להציג לתלמידים את תכנית הלימודים במקצוע מסוים ולאפשר להם לקבוע מה הם רוצים ללמוד לאורך הסמסטר.

לאחר שהתלמידים הגדירו לעצם מטרות, המורה עוזרת להם לבנות תכנית עבודה להגשמתה. התכנית כוללת סדרה של פעולות ואסטרטגיות שצריך להפעיל, לוחות זמנים, דרכים לארגון הסביבה הפיזית והחברתית שבה יתבצע הפרויקט ודרכים לחיזוק המוטיבציה של המשתתפים. חשוב להדגיש כי למורה יש תפקיד חשוב בהנחיה ובתיווך, אך התלמידים הם שמובילים – מציבים מטרות ומממשים אותן בהתאם לתכנית שלהם. גישה זו אפקטיבית מאוד עם תלמידים מתקשים, שכן היא מסייעת להם לשקם את תחושת המסוגלות שלהם ולהתגייס למימוש המטרה והתכנית שלהם.

3. גיוון, בחירה, רלוונטיות ואותנטיות: כדי לקדם את העצמאות והאוטונומיה של התלמידים, חשוב לאפשר להם לעצב את תהליך הלמידה שמתאים להם. לשם כך יש לוודא שעומד לפניהם מגוון של אפשרויות ושהם יכולים, לפחות חלקית, לבחור דברים בתהליך הלמידה שלהם. אפשר לתת לתלמידים לבחור את תוכני הלימוד, את דרכי הלמידה, את זמן ומקום הלמידה, את העמיתים עמם ילמדו ואת תוצרי הלמידה שלהם.

כמו כן יש לשאוף למצב שבו לפחות חלק מהמשימות הלימודיות יהיו פרויקטים אישיים או קבוצתיים שמבוססים על שאלות של התלמידים ועל דפוסי ההתמודדות שלהם עם שאלות אלה. יש לבנות את הפרויקטים כך שהלומדים יוכלו לנהל את עצמם במהלכם.
דרך נוספת להעצמת הוויסות העצמי היא ללמד נושאים רלוונטיים ואותנטיים או להפוך נושאים לכאלה. הוראה רלוונטית קושרת את החומר לעולמו של התלמיד, לתחומי הרגש והעניין שלו. הוראה אותנטית מקשרת את נושאי הלימוד לעולם המציאות שמחוץ לכיתה ולבעיות החיים הממשיות.

4. אקלים בטוח ושיתופי: לאקלים בכיתה יש השפעה על איכות החיים של הלומד ועל מידת המעורבות שלו בלמידה, והוא תנאי הכרחי המאפשר לתלמידים להעז ולהסתכן בוויסות עצמי של למידתם. כשהתלמידים מרגישים שייכות לכיתה וביטחון בסיסי בין חבריהם, הם מעזים להציב לעצמם מטרות אישיות, ללמוד מתוך סקרנות ולבטא את מחשבותיהם.

ככל שהמורה מעודד למידה שיתופית ונמנע מיצירת תחרות בין תלמידים, הוא מחזק את מטרות המומחיות שלהם ומפחית את נטייתם להציב לעצמם מטרות של הפגנת יכולת. חשוב, לכן, לעודד עבודה בזוגות ובקבוצות קטנות ולהבנות שגרה של הוראת עמיתים.
כדי ליצור בכיתה אקלים שיתופי ומכיל חשוב לייחד זמן בכיתה לעשייה חברתית שנוגעת ליחסים בין התלמידים ולרגשות שלהם. יש ליצור שגרה של פעילויות חברתיות דוגמת מסיבות וטיולים. דרך נוספת לקדם אקלים חברתי תומך ויסות עצמי היא לאפשר לתלמידים ליזום ולהפיק ביחד פרויקט משותף דוגמת הפקת אירוע או התנדבות בקהילה.

לסיכום, כדי לקדם תהליכי ויסות עצמי בלמידה והנעה ללמידה יש להקנות לתלמידים אסטרטגיות למידה, ליצור שגרות של ניהול עצמי בכיתה, לאפשר לתלמידים להציב לעצמם מטרות ולפעול להשגתן, לגוון את הלמידה תוך כדי שמירה על רלוונטיות ואותנטיות וליצור אקלים בטוח ושיתופי בכיתה.

הניסיון של צוות המכללה לחינוך אורנים, בה מלמדת הכותבת, מלמד כי יישום עקרונות אלה במכללה ובבתי ספר מקדם מעגלים חיוביים של ויסות עצמי והנעה – גם בקרב תלמידים חלשים מאוד.

ראה גם :
ויסות עצמי בכתיבה: איתור תהליכי ויסות שמפעילים תלמידי חט"ב בזמן כתיבת חיבור