התרומה של פיתוח יחידות לימוד המשלבות מתמטיקה ומדעים להעמקת הידע הפדגוגי של סטודנטים לתואר שני בהוראת המדעים

מאת: עטרה שריקי , מיכל קרופניק-גוטליב
מילות מפתח: הוראה אינטגרטיבית הוראה פעילה הוראת מתמטיקה יחידות לימוד מדעים מתמטיקה סביבות הוראה-למידה מתמטיות סטודנטים להוראה פיתוח יחידות לימוד
 
 
התרומה של פיתוח יחידות לימוד המשלבות מתמטיקה ומדעים
להעמקה ולהרחבה של הבנה דיסציפלינרית וידע פדגוגי
של סטודנטים לתואר שני בהוראת המדעים
The Contribution of Developing Lesson Plans That Integrate Mathematics and Sciences to the Development of disciplinary and Pedagogical Knowledge of M.Ed. Students

הכנס המדעי השנתי ה-11
"מחקר, עיון ויצירה באורנים"– תש"ע
 
יום ב', ט"ז בתמוז תש"ע, 28 ביוני 2010

הוראה המשלבת מתמטיקה ומדעים הפכה בשנים האחרונות לאחת מהסוגיות המרכזיות במסמכים העוסקים בקידום ההוראה של שני תחומי הדעת, מתוך אמונה שיש בכוחה של הוראה משולבת לסייע לתלמידים להבין טוב יותר מושגים ועקרונות השלובים    בשני תחומי התוכן.
על מנת שמורים יוכלו ליישם גישה זו, עליהם לקבל הכשרה מתאימה. (Flores, Knaupp, Middleton, & .(Staley, 2002;   Huntley 1999)
     
 תפיסה זו עומדת בבסיס המחקר שלהלן.
מטרת המחקר: לבחון את התרומה של יצירה שיתופית של יחידות לימוד המשלבות מתמטיקה ומדעים להתפתחות ההבנה והידע התוכני והפדגוגי של סטודנטים הלומדים לתואר שני ((M.Ed. בתכנית להוראת המדעים לביה"ס העל-יסודי במכללת אורנים.
במחקר השתתפו מורים למתמטיקה ומורים למדעים שלמדו קורס סמסטריאלי "תפיסות וגישות עכשוויות בהוראת מדעים ומתמטיקה". במחצית הראשונה של הסמסטר למדו הסטודנטים בשתי קבוצות נפרדות את הסטנדרטים הרלוונטיים לתחום הדעת. במחצית השנייה של הסמסטר פיתחו בקבוצות מעורבות יחידת לימוד המשלבת מתמטיקה ומדעים. כל קבוצה הציגה את עבודתה וקבלה משוב מהעמיתים.
שיטת המחקר, כלי המחקר וניתוח הממצאים:המחקר בוצע בשיטות מחקר איכותניות. כלי המחקר העיקרי היה ניתוח תוכן של יומני הלמידה האישיים שנכתבו על ידי הנבדקים במהלך פיתוח היחידה. יומנים אלה ויחידות הלימוד עצמן נותחו בשיטת הקידוד הפתוח
(1990(Strauss & Corbin, .
ממצאים עיקריים: (1) הסטודנטים מאמינים שהתהליך תרם להעמקת הידע התוכני שלהם בשני תחומי הדעת, בעיקר בשל העובדה שהיה עליהם להסביר זה לזה את התכנים עצמם; (2) רובם הביעו אמונה שימשיכו לעבוד כך בבית ספרם, ויחתרו לקראת פיתוח בין-תחומי של נושאים לימודיים שונים; (3) רובם סבורים שיש בכוחה של גישה זו לסייע לתלמידים להבין טוב יותר את שני תחומי התוכן; (4) אחת הדילמות המרכזיות שליוותה את פיתוח יחידות הלימוד עסקה בשאלה: האם נקודת המוצא צריכה להיות מתמטית או מדעית?; (5) כל הצוותים נתקלו בקושי למקד את נושא יחידת הלימוד, בשל העובדה שאינם בקיאים בתכנית הלימודים האחרת; (6) שיתוף הפעולה הבין-תחומי לווה בקשיים שנבעו מחוסר התנסות מוקדמת של הסטודנטים בעבודה במתכונת זו, ומהצורך לסמוך על הידע התוכני של מורים מתחומי תוכן אחרים, ללא אפשרות לבקר את מידת הנכונות והדיוק של המידע; (7) במרבית יחידות הלימוד שילוב התכנים נעשה באופן מאולץ, דבר שפגם ברמת העבודה.
מסקנות והמלצות: הנבדקים התקשו לפתח יחידות לימוד אשר יתרמו להתפתחות טבעית של תובנות אצל התלמידים בנוגע לקשר האמיץ הקיים בין תחומי הידע השונים. היות והייתה זו התנסותם הראשונה של הנבדקים בפיתוח יחידות לימוד אינטגרטיביות, היה עליהם לעסוק בו-זמנית במגוון היבטים (קוגניטיביים, תוכניים ודידקטיים), ובשל הזמן הקצר לא הספיקו להפנים את הרעיונות המרכזיים שבבסיס ההוראה המשולבת. היות ובאופן מוצהר תכנית ה-M.Ed. בהוראת המדעים בביה"ס העל-יסודי באורנים מכוונת להצגת "אינטגרציה בין התיאוריה למעשה החינוכי ומעצבת בסיס משותף להוראת המדעים, הטכנולוגיה והמתמטיקה, המאפשר דיאלוג בית ספרי בשפה ובמושגים הנהירים לכלל צוות הוראת המדעים", הרי שלדעתנו קורס זה צריך להינתן במתכונת של קורס שנתי סמינריוני, תוך עידוד הסטודנטים להתנסות בפועל בהוראה מסוג זה.
 
מילות מפתח: הוראת מתמטיקה, הוראת מדעים, הוראה אינטגרטיבית, פיתוח יחידות לימוד.
 
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya