התפתחות תיאורית ה –mind בגיל הרך – גישור בין המחקר לעשייה החינוכית של גננות וסטודנטיות להוראה
מאת: לינה בולוס , מרגלית זיו
מקור: סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים:"הכשרת מורים על פרשת דרכים" . מכון מופ"ת
ההכרה בחשיבות הבנת תהליכי התפתחות של ילדים כבסיס להוראה הולכת וגדלה.
תחום מרכזי בחקר התפתחותם של ילדי גן שהוא בעל השלכות חינוכיות חשובות הוא התפתחות ההבנה החברתית , ובמיוחד - תיאורית ה – mind (Theory of mind). תיאורית ה - mind הינה יכולתם של בני אדם להבין התנהגות אנושית ויחסי גומלים חברתיים, תוך התייחסות למצבים המנטאליים העומדים בבסיסם. המצבים המנטאליים המרכזיים הם אמונות, רצונות, רגשות וכוונות. יכולת זו מתפתחת אצל ילדים בגיל הגן ומאפשרת להם להבין את המניעים המנטאליים העומדים בבסיס התנהגות של אנשים וכן נקודות ראות שונות של אנשים בעלי רגשות, רצונות ואמונות שונות משלהם.
תיאורית ה-מיינד חיונית לתפקוד חברתי תקין, הן במצבים של שיתוף פעולה והן במצבים של תחרות וחיכוכים. ילדים אשר רכשו את תיאורית ה-המיינד, בהשוואה לילדים המאחרים בהתפתחות זו, מדגימים משחק דמיון-חברתי מפותח יותר, הם בעלי חברויות יציבות יותר ויכולתם לפתור עימותים בדרך של הידברות טובה יותר. בנוסף, תורמת תיאורית המיינד להסתגלות לבית הספר ולהבנה של ציפיות מורים מילדים וכן ללמידה של טקסטים (ספרותיים, והיסטוריים) והבנת האפיונים והשלבים של החשיבה המדעית ((Dunn, 1998.
למרות ההשלכות החינוכיות החשובות של התחום, רוב הידע הינו בעל אופי מחקרי –ניסויי ואינו מוכר לאנשי חינוך או מיושם על ידם בעבודה החינוכית עם ילדים. מטרת-העל של שני המחקרים הנוכחיים היא לגשר בין המחקר בתחום תיאורית ה – mind לבין העשייה החינוכית של גננות ושל פרחי הוראה. המחקר הראשון בנה כלי לבדיקת תיאורית ה – mind של ילדים באמצעות סיפורי ילדים ובדק האם בדיקה זו נותנת מידע התפתחותי דומה לזה המתקבל באמצעות מטלות הניסוי המקובלות במחקרים. המחקר השני בדק את יכולתן של גננות ושל פרחי הוראה לזהות את הרצף ההתפתחותי של תיאורית המיינד הבא לידי ביטוי בביצוע מטלות ניסוי ובהבנת סיפורי ילדים. ממצאי שני המחקרים יספקו מידע חשוב לגבי האופן המתאים לשילוב הנושא של תיאורית המיינד בתוכנית הלימודים של פרחי הוראה ובעבודתן של גננות.
במחקר הראשון השתתפו 25 ילדים בני 3 ו – 25 ילדים בני 5 מיישובים ערביים בצפון הארץ. המחקר השווה בין הבנת תיאורית המיינד של הילדים כפי שהיא באה לידי ביטוי בביצוע של מטלות ניסוי לבין ההבנה כפי שהיא משתקפת בתשובות לשאלות על סיפורים. חמש הניסוי כללו סיפורים קצרים שנעשה בהם שימוש במחקרים קודמים לבדיקת הבנה של מצבים מנטאליים, וכל אחד מהם התמקד במצב מנטאלי אחד, כגון: אמונות או רצונות. הילדים הקשיבו לסדרה של סיפורים מומחזים ואחרי כל סיפור נשאלו שאלה שבדקה את ההבנה של המצב המנטאלי שתואר במטלה. סיפורי הילדים היו שני משלים בערבית מעובדים לגיל הגן שנבחרו על ידי גננות. סיפורים אלה הציגו מכלול של מצבים מנטאליים שבאו לידי ביטוי בהתנהגותן של דמויות הסיפור ובאינטראקציה ביניהן. הילדים הקשיבו לשני הסיפורים ונשאלו שאלות שהתייחסו למצבים המנטאליים העיקריים בכל סיפור.
הממצא העיקרי של המחקר היה שבהתייחס לרוב המצבים המנטאליים לא היה הבדל בין רמת ההבנה שבאה לידי ביטוי במטלות המקובלות ובסיפורי הילדים. שני סוגי הבדיקה העלו שילדים צעירים יכולים להבין מצבים של רצון לא ממומש אך רק ילדים בני 5 מבינים אמונות מוטעות וכן מצבים שבהם אדם בוחר להסתיר את מה שהוא מרגיש. יחד עם זאת, הבנת היבטים רגשיים מסוימים בסיפורי הילדים היתה קשה מהמצופה על סמך מחקרים קודמים שכללו מטלות נפרדות על רגשות. הסבר אפשרי לממצא זה נעוץ באפיונים חברתיים- תרבותיים של אוכלוסיית המחקר. המחקר מצביע על האפשרות של שימוש בסיפורי ילדים ככלי לבדיקה וטיפוח של הבנה חברתית בקרב ילדים צעירים. בעוד שמטלות ניסוי יכולות לשמש לבדיקת תיאורית המיינד על-ידי חוקרים, יכולים סיפורי ילדים להוות אמצעי נגיש לגננות ופרחי הוראה.
כצעד מקדים לתכנון פעילויות לבדיקה וטיפוח של תיאורית המיינד על ידי גננות, בדק המחקר השני את יכולתן של גננות לזהות את הרצף ההתפתחותי שבא לידי ביטוי במטלות הניסוי המקובלות ובשאלות על סיפורי ילדים. במחקר השתתפו 17 גננות אשר משלימות את לימודיהם במכללה לקראת קבלת תואר ה B.Ed וקבוצה שנייה של 17 סטודנטיות הלומדות בשנה ג' במסלול הגיל הרך. הגננות עובדות עם ילדים באופן קבוע ואילו הסטודנטיות פוגשות את ילדי הגן פעם בשבוע במסגרת ההתנסות המעשית.
מטלות הניסוי שהילדים ביצעו והשאלות על הסיפור שהילדים נשאלו הוצגו למשתתפות המחקר, והן נתבקשו לדרגן על פי רמת קושי על בסיס התפתחותי . בנוסף, הן נתבקשו להסביר את השיקולים שהנחו אותן בדירוגיהן. זאת על מנת לבדוק באיזה מידה ובאיזה אופן מתייחסות המשתתפות להיבטים מנטאליים בנסיונן לזהות את הרצף ההתפתחותי הנבדק באמצעות שני הכלים.
הממצאים העיקריים מצביעים על דמיון בין יכולת דירוג המטלות והשאלות על הסיפורים של הגננות והסטודנטיות במכללה. המשתתפות בשתי הקבוצות זיהו נכון שהבנת רצונות של אנשים היא קלה מאשר הבנת אמונות מוטעות. שתי הקבוצות דרגו כקשות ביותר את המטלות והשאלות על רגשות של אנשים והתקשו להבחין בין רמות שונות של שאלות על רגשות. גם בנימוקים לדירוג שלהן, ציינו המשתתפות שהבנה של רגשות היא קשה לילדים צעירים. ההשוואה בין הדירוגים של המטלות והשאלות על הסיפורים הראתה שהיה יותר קל למשתתפות לזהות את דרגות הקושי של מטלות הניסוי מאשר השאלות על הסיפורים.
היכולת הגבוהה של המשתתפות משתי הקבוצות לדרג נכון מטלות ושאלות הקשורות לרצונות ואמונות מוטעות מעידה על רגישות של גננות ושל פרחי הוראה להיבטים חשובים בהתפתחות ההבנה החברתית של הילדים עימם הם עובדים. הדמיון בין הגננות לסטודנטיות מעיד על כך שרגישות זו קיימת אצל סטודנטיות כבר לפני יציאתן לעבודה עצמאית. ממצא מעניין במיוחד הוא הקושי שהמשתתפות ייחסו להבנה של רגשות, שתאם את הקושי הלא צפוי שהילדים הראו בשאלות על רגשות. צירוף ממצאי הגננות, הסטודנטיות והילדים מחזק הסבר המבוסס על אפיונים תרבותיים, לפיו הגננות שהשתתפו במחקר אינן יוזמות ומעודדות בתכיפות שיח רגשי עם ילדי גן. הסבר אפשרי זה דורש מחקר המשך לבדיקה מעמיקה של השיח שמקיימות גננות עם ילדים ושל אופן ומידת התייחסותן להיבטים מנטאליים בסיפורי ילדים.
צירוף שני המחקרים מראה שקיימת אצל גננות ואצל פרחי הוראה תשתית של הבנה התפתחותית המאפשרת להן לעמוד על רצף התפתחותי בתחום החשוב של הבנה חברתית. בהתבסס על תשתית זו ובשל חשיבות התחום להתפתחותם של ילדים בגיל הרך וליכולתם הלימודית בבית ספר, חשוב להעמיק את בסיס הידע של פרחי הוראה וגננות בתחום וכן את יכולתן לשלבו בעבודתן עם ילדי גן, במיוחד בפעילויות ושיחות המתלוות לקריאה של סיפורי ילדים. זאת באמצעות שילוב הנושא בתוכנית הלימודים של מסלולי הגיל הרך והחינוך המיוחד במכללות וכן בהשתלמויות המיועדות לגננות. חשוב במיוחד לעודד פרחי הוראה, גננות ומורות לכלול בשיח שהן מקיימות עם ילדים התייחסות למכלול של מניעים מנטאליים, כולל מצבים רגשיים מגוונים. זאת, תוך עיגון השיח בערכים החברתיים-תרבותיים הייחודיים של החברה הערבית.
תחום מרכזי בחקר התפתחותם של ילדי גן שהוא בעל השלכות חינוכיות חשובות הוא התפתחות ההבנה החברתית , ובמיוחד - תיאורית ה – mind (Theory of mind). תיאורית ה - mind הינה יכולתם של בני אדם להבין התנהגות אנושית ויחסי גומלים חברתיים, תוך התייחסות למצבים המנטאליים העומדים בבסיסם. המצבים המנטאליים המרכזיים הם אמונות, רצונות, רגשות וכוונות. יכולת זו מתפתחת אצל ילדים בגיל הגן ומאפשרת להם להבין את המניעים המנטאליים העומדים בבסיס התנהגות של אנשים וכן נקודות ראות שונות של אנשים בעלי רגשות, רצונות ואמונות שונות משלהם.
תיאורית ה-מיינד חיונית לתפקוד חברתי תקין, הן במצבים של שיתוף פעולה והן במצבים של תחרות וחיכוכים. ילדים אשר רכשו את תיאורית ה-המיינד, בהשוואה לילדים המאחרים בהתפתחות זו, מדגימים משחק דמיון-חברתי מפותח יותר, הם בעלי חברויות יציבות יותר ויכולתם לפתור עימותים בדרך של הידברות טובה יותר. בנוסף, תורמת תיאורית המיינד להסתגלות לבית הספר ולהבנה של ציפיות מורים מילדים וכן ללמידה של טקסטים (ספרותיים, והיסטוריים) והבנת האפיונים והשלבים של החשיבה המדעית ((Dunn, 1998.
למרות ההשלכות החינוכיות החשובות של התחום, רוב הידע הינו בעל אופי מחקרי –ניסויי ואינו מוכר לאנשי חינוך או מיושם על ידם בעבודה החינוכית עם ילדים. מטרת-העל של שני המחקרים הנוכחיים היא לגשר בין המחקר בתחום תיאורית ה – mind לבין העשייה החינוכית של גננות ושל פרחי הוראה. המחקר הראשון בנה כלי לבדיקת תיאורית ה – mind של ילדים באמצעות סיפורי ילדים ובדק האם בדיקה זו נותנת מידע התפתחותי דומה לזה המתקבל באמצעות מטלות הניסוי המקובלות במחקרים. המחקר השני בדק את יכולתן של גננות ושל פרחי הוראה לזהות את הרצף ההתפתחותי של תיאורית המיינד הבא לידי ביטוי בביצוע מטלות ניסוי ובהבנת סיפורי ילדים. ממצאי שני המחקרים יספקו מידע חשוב לגבי האופן המתאים לשילוב הנושא של תיאורית המיינד בתוכנית הלימודים של פרחי הוראה ובעבודתן של גננות.
במחקר הראשון השתתפו 25 ילדים בני 3 ו – 25 ילדים בני 5 מיישובים ערביים בצפון הארץ. המחקר השווה בין הבנת תיאורית המיינד של הילדים כפי שהיא באה לידי ביטוי בביצוע של מטלות ניסוי לבין ההבנה כפי שהיא משתקפת בתשובות לשאלות על סיפורים. חמש הניסוי כללו סיפורים קצרים שנעשה בהם שימוש במחקרים קודמים לבדיקת הבנה של מצבים מנטאליים, וכל אחד מהם התמקד במצב מנטאלי אחד, כגון: אמונות או רצונות. הילדים הקשיבו לסדרה של סיפורים מומחזים ואחרי כל סיפור נשאלו שאלה שבדקה את ההבנה של המצב המנטאלי שתואר במטלה. סיפורי הילדים היו שני משלים בערבית מעובדים לגיל הגן שנבחרו על ידי גננות. סיפורים אלה הציגו מכלול של מצבים מנטאליים שבאו לידי ביטוי בהתנהגותן של דמויות הסיפור ובאינטראקציה ביניהן. הילדים הקשיבו לשני הסיפורים ונשאלו שאלות שהתייחסו למצבים המנטאליים העיקריים בכל סיפור.
הממצא העיקרי של המחקר היה שבהתייחס לרוב המצבים המנטאליים לא היה הבדל בין רמת ההבנה שבאה לידי ביטוי במטלות המקובלות ובסיפורי הילדים. שני סוגי הבדיקה העלו שילדים צעירים יכולים להבין מצבים של רצון לא ממומש אך רק ילדים בני 5 מבינים אמונות מוטעות וכן מצבים שבהם אדם בוחר להסתיר את מה שהוא מרגיש. יחד עם זאת, הבנת היבטים רגשיים מסוימים בסיפורי הילדים היתה קשה מהמצופה על סמך מחקרים קודמים שכללו מטלות נפרדות על רגשות. הסבר אפשרי לממצא זה נעוץ באפיונים חברתיים- תרבותיים של אוכלוסיית המחקר. המחקר מצביע על האפשרות של שימוש בסיפורי ילדים ככלי לבדיקה וטיפוח של הבנה חברתית בקרב ילדים צעירים. בעוד שמטלות ניסוי יכולות לשמש לבדיקת תיאורית המיינד על-ידי חוקרים, יכולים סיפורי ילדים להוות אמצעי נגיש לגננות ופרחי הוראה.
כצעד מקדים לתכנון פעילויות לבדיקה וטיפוח של תיאורית המיינד על ידי גננות, בדק המחקר השני את יכולתן של גננות לזהות את הרצף ההתפתחותי שבא לידי ביטוי במטלות הניסוי המקובלות ובשאלות על סיפורי ילדים. במחקר השתתפו 17 גננות אשר משלימות את לימודיהם במכללה לקראת קבלת תואר ה B.Ed וקבוצה שנייה של 17 סטודנטיות הלומדות בשנה ג' במסלול הגיל הרך. הגננות עובדות עם ילדים באופן קבוע ואילו הסטודנטיות פוגשות את ילדי הגן פעם בשבוע במסגרת ההתנסות המעשית.
מטלות הניסוי שהילדים ביצעו והשאלות על הסיפור שהילדים נשאלו הוצגו למשתתפות המחקר, והן נתבקשו לדרגן על פי רמת קושי על בסיס התפתחותי . בנוסף, הן נתבקשו להסביר את השיקולים שהנחו אותן בדירוגיהן. זאת על מנת לבדוק באיזה מידה ובאיזה אופן מתייחסות המשתתפות להיבטים מנטאליים בנסיונן לזהות את הרצף ההתפתחותי הנבדק באמצעות שני הכלים.
הממצאים העיקריים מצביעים על דמיון בין יכולת דירוג המטלות והשאלות על הסיפורים של הגננות והסטודנטיות במכללה. המשתתפות בשתי הקבוצות זיהו נכון שהבנת רצונות של אנשים היא קלה מאשר הבנת אמונות מוטעות. שתי הקבוצות דרגו כקשות ביותר את המטלות והשאלות על רגשות של אנשים והתקשו להבחין בין רמות שונות של שאלות על רגשות. גם בנימוקים לדירוג שלהן, ציינו המשתתפות שהבנה של רגשות היא קשה לילדים צעירים. ההשוואה בין הדירוגים של המטלות והשאלות על הסיפורים הראתה שהיה יותר קל למשתתפות לזהות את דרגות הקושי של מטלות הניסוי מאשר השאלות על הסיפורים.
היכולת הגבוהה של המשתתפות משתי הקבוצות לדרג נכון מטלות ושאלות הקשורות לרצונות ואמונות מוטעות מעידה על רגישות של גננות ושל פרחי הוראה להיבטים חשובים בהתפתחות ההבנה החברתית של הילדים עימם הם עובדים. הדמיון בין הגננות לסטודנטיות מעיד על כך שרגישות זו קיימת אצל סטודנטיות כבר לפני יציאתן לעבודה עצמאית. ממצא מעניין במיוחד הוא הקושי שהמשתתפות ייחסו להבנה של רגשות, שתאם את הקושי הלא צפוי שהילדים הראו בשאלות על רגשות. צירוף ממצאי הגננות, הסטודנטיות והילדים מחזק הסבר המבוסס על אפיונים תרבותיים, לפיו הגננות שהשתתפו במחקר אינן יוזמות ומעודדות בתכיפות שיח רגשי עם ילדי גן. הסבר אפשרי זה דורש מחקר המשך לבדיקה מעמיקה של השיח שמקיימות גננות עם ילדים ושל אופן ומידת התייחסותן להיבטים מנטאליים בסיפורי ילדים.
צירוף שני המחקרים מראה שקיימת אצל גננות ואצל פרחי הוראה תשתית של הבנה התפתחותית המאפשרת להן לעמוד על רצף התפתחותי בתחום החשוב של הבנה חברתית. בהתבסס על תשתית זו ובשל חשיבות התחום להתפתחותם של ילדים בגיל הרך וליכולתם הלימודית בבית ספר, חשוב להעמיק את בסיס הידע של פרחי הוראה וגננות בתחום וכן את יכולתן לשלבו בעבודתן עם ילדי גן, במיוחד בפעילויות ושיחות המתלוות לקריאה של סיפורי ילדים. זאת באמצעות שילוב הנושא בתוכנית הלימודים של מסלולי הגיל הרך והחינוך המיוחד במכללות וכן בהשתלמויות המיועדות לגננות. חשוב במיוחד לעודד פרחי הוראה, גננות ומורות לכלול בשיח שהן מקיימות עם ילדים התייחסות למכלול של מניעים מנטאליים, כולל מצבים רגשיים מגוונים. זאת, תוך עיגון השיח בערכים החברתיים-תרבותיים הייחודיים של החברה הערבית.
yyya
אודה אם ניתן לקבל קישור למאמר המקור ולא רק לסיכום
תודה
אפשר גישה לקובץ המקור?
תודה רבה