התפקיד של סיפוק צרכים בחוסר יושר אקדמי: הפרספקטיבה של תאוריית ההכוונה העצמית
Kanat-Maymon, Y., Benjamin, M., Stavsky, A., Shoshani, A., & Roth, G. (2015). The role of basic need fulfillment in academic dishonesty: A self-determination theory perspective. Contemporary Educational Psychology, 43, 1–9
העלייה החדה בחוסר יושר אקדמי מעוררת דאגה הולכת וגוברת במוסדות להשכלה גבוהה. חוסר יושר אקדמי כרוך בכל סוג של הונאה במסגרת חינוכית, כמו גניבה ספרותית (שימוש ברעיונות, בניסוחים או בעבודה של מישהו אחר והצגתם כשל הכותב) והמצאת ראיות (למשל, פיברוק או זיוף ממצאי מחקר). חוסר יושר אקדמי הוא במהותו סוגייה מוטיבציונית אשר מושפעת מתנאים ונסיבות בסביבתו של אדם.
תאוריית ההכוונה העצמית עשויה לסייע בבירור הגורמים המעודדים (או המונעים) חוסר יושר אקדמי וכיצד גורמים אלה מעצבים את התהליכים המוטיבציוניים העומדים בבסיסה של התנהגות זו.
לפי תאוריית ההכוונה העצמית, לכל אדם שלושה צרכים בסיסיים שכאשר הם באים על סיפוקם הוא חש רצון פנימי להשקיע ולהיות מעורב בעבודה ובלמידה:
- הצורך בתחושת אוטונומיה: הצורך של אדם לחוש שפעולותיו נובעות ממנו והוא זה המכוון אותן.
- הצורך בתחושת מסוגלות: הצורך של אדם לחוות את עצמו כמסוגל להשיג מטרות מאתגרות שהוא שם לעצמו.
- הצורך בתחושת שייכות: הצורך של אדם לחוש אהוב, מוגן ובטוח.
המאמר מדווח על שני מחקרים, הראשון מחקר ניסויי והשני מחקר מתאמי. מטרת המחקר הייתה לבדוק את ההשערה של תאוריית ההכוונה העצמית, לפיה תחושת התסכול של הצרכים הבסיסיים (אוטונומיה, מסוגלות ושייכות) עומדת בתשתית ההתנהגות של חוסר יושר אקדמי.
המחקר הראשון בדק את ההשפעה של תמיכה/דיכוי צרכים על התנהגות של יושר אקדמי.
המשתתפים היו 121 סטודנטים לתואר ראשון במוסד להשכלה גבוהה בישראל. לנבדקים נאמר שהם יבצעו שתי משימות הבודקות יכולות קוגניטיביות (משימת פתרון בעיות ומשימת חישוב), אולם למעשה המשימות מדדו חוסר יושר. לפני ביצוע המשימות, הנבדקים הוקצו באופן אקראי לאחת משלוש קבוצות, שכל אחת ממנה קיבלה הנחייה שונה:
- קבוצת תמיכה בצרכים - ההנחיות הדגישו תמיכה בכל שלושת הצרכים:
- תמיכה באוטונומיה: ההנחיות הדגישו בחירה, הכוונה עצמית והתחשבות בנקודת המבט של המשתתפים.
- תמיכה בשייכות: ההנחיות הדגישו את העניין של החוקרים ואת הדאגה שלהם לגבי החוויה של המשתתפים במהלך ביצוע המשימות.
- תמיכה במסוגלות: ההנחיות הדגישו מטרות של למידה בעת ביצוע המשימות ואת אמונם של החוקרים שהמשתתפים ישפרו ביצועיהם במהלכן.
- קבוצת דיכוי צרכים - ההנחיות הדגישו דיכוי של כל שלושת הצרכים:
- דיכוי אוטונומיה: ההנחיות הדגישו את השליטה של החוקר במהלך הניסוי ואת העדר הבחירה של המשתתף.
- דיכוי שייכות: ההנחיות הדגישו את חוסר העניין של החוקרים במשתתף כאדם.
- דיכוי מסוגלות: ההנחיות הדגישו ציפיות נמוכות מהמשתתפים באשר ליכולתם להצליח במשימות הניסוי.
- קבוצת ביקורת: למשתתפים לא ניתנו הנחיות המכוונות לתמיכה בצרכים או לדיכויים.
ממצאי המחקר הראו שבקרב משתתפים בקבוצת התמיכה בצרכים היו פחות מקרים של רמאות: בהשוואה לקבוצת דיכוי הצרכים, בקבוצת התמיכה בצרכים הייתה ירידה של כ-25% במקרי הרמאות במשימת פתרון הבעיות וירידה של כ-21% במשימת החישוב. בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת התמיכה בצרכים הייתה ירידה של כ-20% במקרי הרמאות במשימת פתרון הבעיות. במשימת החישוב לא היה הבדל בין הקבוצות.
המחקר השני בחן את התפקיד של מוטיבציה אוטונומית (המעורבות בפעילות נובעת מרצונו האישי של האדם) בקשר שבין סיפוק צרכים בסיסיים ורמאות אקדמית.
במחקר השתתפו 115 תלמידים בכיתות ז' ו-ח' הלומדים בחטיבת ביניים בישראל. התלמידים מילאו שלושה שאלונים כמותיים:
- שאלון הבודק את תחושות התלמידים באשר לסיפוק שלושת הצרכים (אוטונומיה, מסוגלות ושייכות) במסגרת בית הספר.
- שאלון הבודק את סוג המוטיבציה שלהם לביצוע משימות ופעילויות לימודיות (למשל, שיעורי בית, משימות כיתתיות, השתתפות בכיתה).
- שאלון דיווח עצמי לגבי מקרים של רמאות אקדמית.
ממצאי המחקר הראו שככל שתלמידים הרגישו שהצרכים שלהם מקבלים מענה במסגרת בית הספר, כך המוטיבציה האוטונומית שלהם בלמידה הייתה גבוהה יותר והם דיווחו על פחות מקרים של רמאות אקדמית.
סיכום
יושרה אקדמית תלויה בסיפוקם של שלושה צרכים בסיסיים (אוטונומיה, מסוגלות ושייכות). כאשר לומדים חשים שהצרכים הבסיסיים של שייכות, מסוגלות ואוטונומיה מסופקים במסגרת בית הספר, הם חשים שהמעורבות בפעילויות לימודיות נובעות מרצונם האישי והם נוטים לנהוג ביושר אקדמי. כאשר לומדים חשים שהצרכים הבסיסיים שלהם אינם מקבלים מענה בבית הספר, הם חשים שהפעילויות הלימודיות נכפות עליהם והם נוטים להתנהגות של חוסר יושר אקדמי.
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא גניבה ספרותית