התנסויות למידה אותנטיות למתכשרים להוראה בחינוך המיוחד

Bain, C., Hasio, C. (2011). Authentic learning experience prepares Preservice students to teach art to children with special needs, Art Education, Reston, 33-39.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: הכשרה להוראת אמנות, ילדים בעלי צרכים מיוחדים, התנסויות אותנטיות.

המאמר סוקר קורס בהוראת אמנות בחינוך המיוחד שנבנה בהשראת המאמר על מדיניות הכלה/שילוב בחינוך (Keifer-Boyd & Kraft, 2003). הניסוי המתואר התייחס לעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים לא משולבים, ובו נעשה ניסיון לחזק את הביטחון העצמי ואת הכשירויות של מתכשרים לעבודה עם בעלי צרכים מיוחדים. מתכשרים לאמנות מבטאים לעיתי קרובות אי נוחות ותסכול כאשר משלבים בכיתותיהם ילדים בעלי צרכים מיוחדים (Allison, 2008). הדבר אינו מפתיע שכן מתכשרים אלה לרוב לומדים על כך בצורה חפוזה ושטחית אם בכלל.

סטודנטים שאינם חשופים למגוון של התנסויות וידע, מדווחים על תחושה של העדר מוכנות לנהל את כיתותיהם כמורים מתחילים(Kuster et al., 2010). במפגש עם בעלי צרכים מיוחדים הם חשים אי-הבנה לנוכח הטרמינולוגיות של הצרכים הללו ובהן, למשל, אוטיזם, תסמונת אספרגר, דיסלקציה ועוד. המבוכה וחוסר ההבנה גדלים גם לנוכח המגוון הרחב של יכולות שילדים בעלי צרכים מיוחדים, באותה קטגוריה, מבטאים (Gerber & Guay, 2006).

המאמר מדווח על מתכשרים להוראת אומנות ומדגיש את החשיבות שהסטודנטים יבינו את ההבדלים בין כיתות חינוך מיוחד שהן כיתות אם לבין כיתות משולבות. בכל מקרה מורים לאמנות המלמדים בכיתות משני הדגמים צריכים ללמוד כיצד להתאים עצמם ולהסתגל ללומדים שונים. זוהי מטלה לא פשוטה שכן אין פתרון אחד שניתן ליישום בכל מצב. עם זאת קיימות כמה אסטרטגיות שעשויות לעזור בכך:

התבססות על תיאוריות הוראה מבחינות המאמצות הוראה המבוססת על צרכי הלומד הפרט (Hall, 2002),
סקירה של ספרות העוסקת בהוראת אמנות,
בנייה של עבודה משותפת עם מורים אחרים באמצעות בניית קהיליות למידה, בלוגים או אתרים,
עידוד המתכשרים לשאול את מורי הכיתה, את המורים לחינוך מיוחדים ואחרים שאלות שונות, שכן כל אלה מוכנים בדרך כלל חלוק את המומחיות והידע שלהם,
לזכור שציפיות שונות אינן זהות לציפיות נמוכות. גמישות וקבלה של תלמידים שונים עשויות להיות בסיס להצבת ציפיות נכונות, ובעיקר הציפייה שכל תלמיד רוצה ויכול ללמוד.

הקורס המתואר – הקורס נמשך במשך שבועיים אינטנסיביים של שהות יומיומית בבית הספר ופגישות לדיון ולניתוח ההתנסויות במוסד ההכשרה לאחר מכן. הוא סיפק למתכשרים הזדמנויות רבות ומגוונת של אינטראקציות אותנטיות עם ילדים בעלי טווח רחב של צרכים מיוחדים. למרות שכל המתכשרים סיימו את חובות ההתנסות, הם חשו עדיין חוסר ביטחון ביכולתם לתכנן וליישם שיעור אמנות לילדים אלה.

האופי השיתופי של הכיתה יצר פתיחות לחלוק בפחדים, באתגרים ובהצלחות. כל מתכשר למד מעמיתיו ויצר עמם קשרים שתרמו לצמיחה האישית בהוראה. הדבר סייע למורים העתידיים באמנות לחזק את ביטחונם העצמי בעבודה מסוג זה ולרכוש הבנה בסיסית כיצד לסגל ולהתאים כשירויות ופרויקטים באמנות לילדים בעלי צרכים מיוחדים.

ביבליוגרפיה

Allison, A. (2008). From theory to practice, and back again: using the art of Kara Walker to connect university curriculum and public school pedagogy, Texas Trends, 15-20.
Gerber, B.L., & Guay, D.P. (Eds.)(2006). Reaching and teaching students with special needs through art, Reston, VA: National Art Education Association.
Keifer-Boyd, K., & Kraft, M. (2003). Inclusion policy in practice, Art Education, 56(6), 46-53.
Hall, T. (2002). Differentiated instruction, Wakefield, MA: National Center on Accessing the General Curriculum, www.cast.org/publications/ncas_diffin$truc.html
Kuster, D., et al., (2010). Novice art teachers: navigating through the first year, Visual Art Research, 36(1), 22-30.