התלמיד השמח והסובל? אמיל של רוסו והנתיב שלא נלקח בחשבון בחשיבה החינוכית הפרוגרסיבית

Mintz, A.I. (2012). THE HAPPY AND SUFFERING STUDENT? ROUSSEAU'S EMILE AND THE PATH NOT TAKEN IN PROGRESSIVE EDUCATIONAL THOUGHT. Educational Theory, 62, 249-265.

אחת מהמנטרות של החינוך הפרוגרסיבי היא שלמידה אמיתית צריכה להיות מרגשת ונעימה, ולא חסרת שמחה וכואבת. ז'אן-ז'אק רוסו (Jean-Jacques Rousseau) מזוהה במידה ניכרת עם מנטרה זו. אולם, בתמה מאמיל אשר תכופות מוזנחת בספרות החינוכית, ציין רוסו ש"לסבול הוא הדבר הראשון ש[אמיל] צריך ללמוד והדבר שיצטרך לדעת יותר מכל". באמצעות דיון בטיעון של רוסו לגבי החשיבות של חינוך בסבל, מחבר המאמר טוען שקבלת רוסו על ידי הפרוגרסיבים מרמזת על טעות מזיקה בהיסטוריה של החשיבה החינוכית, טעות שעלינו לזהות ולתקן היום. עלינו לחדש את המסורת הפרוגרסיבית של ההבחנה בין הכאבים החינוכיים בעלי הערך לבין אלו המזיקים, אפילו אם איננו מסכימים עם סוגי הכאב המיוחדים שרוסו זיהה כבעלי ערך חינוכי.

הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת