התייחסות לנופים משתנים: עיצוב הזהויות המשתלבות של מורים ומורי מורים

Clandinin, J. D., Aiden Downey & Huber, J. (2009). Attending to changing landscapes: Shaping the interwoven identities of teachers and teacher educators, Asia-Pacific Journal of Teacher Education, 37(2), pp. 141-154.


מילות מפתח : זהות מורה, ידע מורה, מורי מורים, תרבות בית ספרית

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מורים בקנדה ובכל מקום אחר, חיים ועובדים בבתי ספר המשתנים בהשפעה של הגלובליזציה, של תנועות הגירה, של דמוגרפיה משתנה ושל שונות כלכלית ושינויים סביבתיים. המורים נאבקים בתוך תרבויות/ נופים אלה ליצור חיים שיאפשרו להם לחיות תוך מתן כבוד לילדים, לנוער ולמשפחות. מורים רבים נושרים מן המקצוע לאחר שנים מועטות של הוראה. במאמר זה הכותבים מעלים שאלות בעקבות היחשפות לסיפוריהם של מורים לאחר שעזבו את ההוראה ו גם מבררים מה מורי מורים יכולים ללמוד על עבודתם בתהליך זה. לנוכח הקשרים והמפגשים המתקיימים בין חייהם של מכשירי מורים לבין חיי המורים, החוקרים מפנים את מבטם גם לנופים המשתנים שלהם כמורי-מורים ודנים במרחבים האפשריים שבהם ניתן לעבוד יחד עם מורים ולתמוך בהם בהקשר זה.

ידע מורים משולב בזהותם (2006 Connelly & Clandinin, 1999,) - דרך חשיבה נרטיבית על זהות המורה מדברת על קשר בין ידע אישי פרקטי של המורים לבין הנופים, בעבר ובהווה, שבהם מורים חיים ועובדים. שימוש ברעיון של "סיפורים שניתן לחיות על פיהם" הוא דרך לדבר על הביטוי של סיפורי מורים בעבודתם ועל האופן שבו הם מבטאים את האמונות ודרכי העבודה שלהם. מורים ומורי מורים מנסים לארגן את חייהם, לשנות ולהתאים את עצמם תוך התייחסות לחיי תלמידיהם, לתכנים הנלמדים ולאופי ולתרבות של המוסדות החינוכיים.

אחד הביטויים לתהליך של התנהלות במערבולת שינויים עולמיים ומקומיים הוא תופעת הנשירה מן המקצוע המעלה שאלות שונות ובהן:
- האם נוצרה סתירה משמעותית בין מה שראו בדמיונם כחיים מקצועיים לבין מה שקרה בפועל?
- האם, בנסיבות אלה, הם ראו בעזיבת המקצוע את התגובה הנכונה או המתאימה ביותר?
- ומכאן – כיצד אנו, כמורי מורים, יכולים למצוא דרכים לעבוד עם המורים במטרה לחזק את זהויותיהם המקצועיות
- כיצד למנוע את הפער הקיים בין תוכניות ההכשרה לבין מה שקורה בפועל בשדה?
- כיצד לאפשר למתכשרים להוראה להיענות לסיפורי החיים של תלמידיהם?
ללא הבנה של הנופים המשתנים וכיצד לקיים משא ומתן בתהליך זה וללא הכרה בייחודיות של כל ילד ומשפחתו, לא יתאפשרו תהליכי הוראה. על המורים לשנות את סיפוריהם ולהשתנות מתוך הכרה באפשרויות המקצועיות החדשות שדינמיקת השינויים מציעה (Connelly & Clandinin, 1999).

על הכשרת המורים להקנות להם יכולת זו.

יש צורך להקשיב לסיפורי מורים הממשיכים ללמד בבתי ספר אבל גם לאלה של הנושרים מן ההוראה. המטרה היא לנסות ליצור בעבורם ואיתם מרחבי- עבודה יותר חינוכיים/מלמדים(educative), כמו גם בעבור הילדים, הנוער והמשפחות. הכוונה היא למרחבים בהם מורים יכולים לפעול לפי מה שהם מבינים ולומדים מתוך השיח והשיתוף עם עמיתים.

באילו מרחבים מדובר? מה מאפיין מרחבים כאלה?

• מרחבים של יחסים: הם מרחבים המאפשרים למורי- מורים ולמורים לראות ולהבין קשרים בין מורים, ילדים, משפחות, תחומי דעת, הקשרים, תרבויות ,מוסדות וכדו'.
• מרחבים של זמן: המבטאים מעורבות לאורך זמן ושיש בהם הבנה של חיים המתרקמים במהלך הזמן,
• מרחבים של דמיון ומשחק שבהם ניתן לדמיין חיים בדרכים שונות,
• מרחבים של מסעות בעולם: שבהם ניתן להתייחס ולתת תשומת לב לחיינו ולחיי אחרים מתוך ראייה שיש בה אהבה ולא יהירות,
• מרחבים שיש בהם הכרה בעלילות המרובות ולפעמים הסותרות של חיינו,
• מרחבים של סיפורים המאפשרים מקום לסיפורים של כולם, גם סיפורים קונפליקטואליים שקשה למורים ומורי- מורים החיים ומתנסים בהם, לספרם(Huber & Clandinin, 2005)
• מרחבים של חקר שבהם ניתן לספר, לחקור, להגיב ולדמיין(Connelly & Clandinin 1998),

כל אלה הם מרחבים תומכים.

מסיפורים שניתן לחיות על פיהם לסיפורי עזיבת המקצוע - סיפורי העזיבה של מורים הם מקור חשוב להבנת ההתנהלות שלהם בנופים המשתנים. הסיפורים שמורים אלה מספרים הופכים מסיפורים שהמורים חיים (live) על פיהם לסיפורים המסבירים את עזיבת המקצוע (leave). זאת כאשר הם אינם יכולים לחיות עוד על פי הידע האישי והמעשי שלהם ומחליטים לעזוב. יתכן שהם מספרים שיש להם תחום טוב יותר לעסוק בו כסיפור כיסוי המציל את כבודם (Nieto,2003 ). מחקרים שונים מציינים את גובה המשכורות, גודל הכיתות, התפתחות מקצועית ומימוש עצמי, ההקשר הבית ספרי ועוד כגורמים שמורים דיווחו עליהם כמשפיעים על עזיבה או על הישארות במקצוע (Ingersoll,2004, Yost,2006,Inman & (Marlow,2004. במאמר זה מדובר בסיפורים אחרים, סיפורים שעלילתם שונה.

להקשיב בתשומת לב: מה משפיע בהכשרת מורים? - לדעת הכותבים אם יתאפשר למורים לספר בכנות על השינויים שקרו להם וגרמו להם לעזוב, ייחשפו הכאב והעצב שחשו בתהליך זה. מסיפורים על הכלה, שייכות, צדק חברתי ועוד שעל פיהם חיו המורים הם הפכו לסיפורים על עזיבה מרגע שחשו שאינם יכולים ללכת עוד בנתיבים ערכיים אלה. מורי-מורים יכולים ללמוד על עבודתם בהכשרת מורים ועל מה שנכון לעשות בה גם מסיפורים של נשירה.

מורים, כמו אחרים, נמצאים כל הזמן בתהליך של התהוות (becoming), הם מגלים מחדש כל הזמן מי הם ומה חשוב להם מתוך דיאלוג ושיתופיות עם עמיתים, באמצעות מחקר מתמיד וע"י רפלקציה מעמיקה על המקצוע( Nieto, 2003). לאור זאת מעלים הכותבים את החשיבות של מעורבות של מורי המורים ביצירת אותם מרחבים שבהם יוכלו לתמוך במורים ובעצמם, להבין ש"מה שעובד" הוא תמיד בבחינת "מה שעובד עכשיו" בנופים המשתנים כל הזמן. יש צורך בהקדשת תשומת לב למה שמשתנה ולחיים הנבנים בו ורק כך ניתן להתייחס באמת למה שקורה למורים, לתלמידים ולקהילייה.

ביבליוגרפיה


Clandinin, D.J., et al, (2006). Composing diverse identities: Narrative inquiries into the interwoven lives of children and teachers, London & New York: Routledge.
Connelly, F.M., & Clandinin, J.D. (1998). Asking questions about telling stories, in: C. Kridel(Ed.), Writing educational biography: exploration in qualitative research, NY: Garland, 202-209.
Connelly, F.M., & Clandinin, J.D. (1999). Shaping a professional identity: Stories of educational practice, New York: Teachers College Press.
Huber, J., & Clandinin, J.D. (2005). Living in tension: negotiating a curriculum of lives on the professional knowledge landscape, in: J. Brophy & S. Pinnegar (Eds.), learning from research on teaching: perspectives, methodology and representation, Vol. 11, St. Louis, MO: Elsevier, 313-336.
Ingersoll, R. (2004). Why do high-poverty schools have difficulty staffing their classrooms with qualified teachers? Washington, DC: Renewing our schools: a national task force on public education.
Inman, D., & Marlow, L. (2004). Teacher retention: why do beginning teachers remain in the profession? Education, 124(4), 605-614.
Nieto, S. (2003). What keeps teachers going? New York: Teachers College Press.
Yost, D. (2006). Reflection and self-efficacy: enhancing the retention of qualified teachers from a teacher education perspective, Teacher Education Quarterly, (fall), 59-76.




    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

Clandinin, D.J., et al, (2006). Composing diverse identities: Narrative inquiries into the interwoven lives of children and teachers, London & New York: Routledge. Connelly, F.M., & Clandinin, J.D. (1998). Asking questions about telling stories, in: C. Kridel(Ed.), Writing educational biography: exploration in qualitative research, NY: Garland, 202-209. Connelly, F.M., & Clandinin, J.D. (1999). Shaping a professional identity: Stories of educational practice, New York: Teachers College Press. Huber, J., & Clandinin, J.D. (2005). Living in tension: negotiating a curriculum of lives on the professional knowledge landscape, in: J. Brophy & S. Pinnegar (Eds.), learning from research on teaching: perspectives, methodology and representation, Vol. 11, St. Louis, MO: Elsevier, 313-336. Ingersoll, R. (2004). Why do high-poverty schools have difficulty staffing their classrooms with qualified teachers? Washington, DC: Renewing our schools: a national task force on public education. Inman, D., & Marlow, L. (2004). Teacher retention: why do beginning teachers remain in the profession? Education, 124(4), 605-614. Nieto, S. (2003). What keeps teachers going? New York: Teachers College Press. Yost, D. (2006). Reflection and self-efficacy: enhancing the retention of qualified teachers from a teacher education perspective, Teacher Education Quarterly, (fall), 59-76.

yyya