השפעת מנהלי בתי ספר על החלטות מורים להישאר במקצוע ההוראה

Boyd, D., et al., (2009). The influence of school administrators on teacher retention decision, American Education Research Journal, .48(2), 303-333.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: התמדה ונשירה, מנהלים, מורים מתחילים.

בארה"ב כחצי מיליון מורים עוזבים את בית הספר כל שנה. רק 16% מהם הם פורשים, השאר הם מורים נושרים או מורים עוברים (Alliance for excellent Education, 2008). הספרות מרבה לעסוק במורכבויות של נשירה או מעבר מורים, בין היתר בהבחנה בין עזיבת קבע לבין עזיבה זמנית, הבחנה בין מורים עוברים בין מחוזות, בתוך מחוזות ומורים נושרים ועוד Johnson, et al., 2005)). מטרת המחקר, שחלקים ממנו מוצגים במאמר, הייתה לחקור את הקשר בין תנאי העבודה בית הספר ( ( Loeb et al., 2005ובהם גם תפקוד ההנהלה לבין החלטות מורים לעזוב את בית הספר או לעזוב את מקצוע ההוראה בכלל. השאלות שנשאלו היו: (1) כיצד תופסים מורים מתחילים בשנת העבודה הראשונה את הגורמים ההקשרים הבית ספריים? (2) מה היחס בין גורמים אלה לבין נשירה? (3) אילו היבטים הקשריים מדווחים ע"י מורים שהחליטו לפרוש כמשפיעים ביותר על החלטתם זו?

מאפייני העבודה ונשירה – מה נמצא?

במאמר מדווחות תוצאות חלקיות של שני מחזורים של מחקרי-סקר: בשלב הראשון (2004 – 2005) נבדקו תפיסות של מורים מתחילים בשנת העבודה הראשונה) 4,360 n= ). בשלב השני (2006 ) נערכו שני מחקרי-סקר ממשיכים(follow-up): למורים מסיימי השנה הראשונה שהמשיכו לשנה שניה ונשאלו אם שקלו עזיבה/נשירה ומדוע; למורים שעזבו או שנשרו ונשאלו על הגורמים לכך. לצורך ניתוח הממצאים השתמשו החוקרים בנתונים נוספים על הנחקרים שכללו דמוגרפיה, רקע הכשרתי, נתוני התמדה במקצוע, ציוני מבחני ידע שונים ומאפיינים של בתי הספר.

במאמר מוצג רק ההיבט של גורמים הקשריים שעשויים להשפיע על החלטות התמדה או נשירה כפי שפורטו בשאלונים. בסקר הראשון כל מורה התבקש לדרג את חמשת הגורמים הראשונים על סולם בן 5 דרגות (הגורם "תחושת בטחון" חושב אחרת):

השפעת המורה - בחירת ספרים וחומרי למידה, בחירת תכנים, נושאים וכישורים הנחוצים ללמידה, בחירת טכניקות הוראה, הערכה ומתן ציונים, משמעת; נמצא: בדירוג גבוה - נושא שיעורי הבית, הנמוך - בחירת ספרים וחומרי למידה;

הנהלה - יחס תומך ומעודד, התייעצות עם המורים, תכנון ומשמוע תקיף, טיפול יעיל בלחצים חיצוניים, גיוס משאבים , הערכת מורים בהגינות, איסוף סדיר של נתונים על למידת תלמידים ושיתוף הצוות בממצאים; נמצא: הגבוה ביותר - הערכה הוגנת של המורים, הנמוך –התייעצות עם כלל צוות המורים לפני קבלת החלטות המשפיעות על עבודתם;

יחסי צוות – שיתופיות, מכנה משותף עם מורים אחרים במונחי אמונות וערכים, מאמץ לתיאום בתכנים הנלמדים, מתן/קבלה של עצות טובות ממורים, קבלת עידוד לניסוי ולחידוש; נמצא: כל הנושאים דורגו גבוה, הגבוה ביותר - קבלת עצות טובות ממורים מאחרים;
תלמידים – רמת הפרות המשמעת המפריעה להוראה, העמדות וההרגלים של התלמידים כמקטיני סיכויי הצלחה, מימוש עקבי של חוקי משמעת בבית הספר, תמיכה חיצונית בלמידת התלמידים; נמצא: בדירוג הגבוה - היכרות אישית עם תלמידים רבים שאינם מכיתת המורה, הנמוך – תלמידים המקבלים עזרה חיצונית בלמידה;

מתקנים (facilities) – חומרים חיוניים מצויים כנדרש, הספרי הלימוד מעודכנים ושמישים, יש חללים שקטים לעבודת המורה, המתקנים הולמים הוראה ולמידה מאומצים; נמצא: הגבוה ביותר ספרים מעודכנים וכשירים לשימוש בכיתות, הנמוך – חללים שקטים לעבודת המורה;

תחושת בטחון(safety) – קיומו של איום של תלמיד על המורה, תקיפה ממשית של מורה ע"י תלמיד. נמצא: 30% מהמורים דווחו שתלמיד מבית- הספר איים לפגוע בהם ו-16% דיווחו שתלמיד פגע בהם ממש.

ממצאים נוספים: במחקר גם מוצג הקשר בין מאפייני בית הספר במונחי רקע אתני של התלמידים ומתן ארוחה מסובסדת (א"מ) לבין גורמים הקשריים אלה בחתך של יסודי, חט"ב ותיכון. נמצא: באופן כללי, שבתי ספר בעלי יחס נמוך יותר של תלמידים זכאי א"מ ו/או תלמידים ממיעוטים מדווחים ע"י המורים המתחילים כבעלי תנאי עבודה טובים יותר, להוציא התיכוניים.

ככל שהגורמים ההקשריים מוערכים כחיוביים יותר כך הסיכויים לעזיבה או למעבר קטנים. תפיסות הגורמים: "הנהלה", "יחסי צוות", "תלמידים" ו"מתקנים" קשורות להחלטות של מעבר ושל נשירה. תפיסת גורם "השפעת מורה" – רק על החלטות למעבר בי"ס/מחוז. בחישוב כולל נמצא כי הגורם ההקשרי "ההנהלה" הוא המנבא המובהק ביותר של החלטות נשירה של מורים.

סקרי ההמשך: בחלק אחד נבדק מהו היבט העבודה החשוב ביותר בהחלטות לעזוב את ההוראה לפי דיווחי מורים לשעבר ומורים פעילים. בחלק שני נבדק מהו הגורם החשוב ביותר המשפיע על החלטות לעזוב את ההוראה בקרב מורים לשעבר (שנשרו/עזבו) ומורים ממשיכים.

היבטי העבודה שהוצגו לנשאלים היו: עמיתים, אוטונומיה בכיתה, שירותים בבית הספר, כבוד מצד תלמידים ו/או הורים, יכולת לסייע לתלמידים, דגש על מבחנים, בטחון בבית הסר, מטלות הוראה, פילוסופיית ההוראה, מדיניות המחוז, התנהגותה תלמידים, תמיכת הנהלה.

נמצא: ההיבט "תמיכת הנהלה" מצוי במקום הגבוה(קרוב למחצית מהעונים בשתי הקבוצות) והמשפיע ביותר על שיקולי התמדה/עזיבה ונשירה ו/או ביצוען ממש. מורים שעזבו הצביעו על כך שהם מקבלים הכרה רבה יותר מההנהלה במקום עבודתם החדש בהשוואה לבית הספר שעזבו, פחות מ-10% דיווחו על מנהל בית ספר מכבד ומעריך, מעודד לשינויים ומשתף, כ-20% דיווח שהמנהל מעולם לא עבד עם הצוות בהקשר של סטנדרטים קוריקולריים, ו-30% דיווחו שהמנהלים לא עודדו שיתוף מקצועי בין המורים.

הגורמים שהוצגו לנשאלים היו: רווחים/יתרונות, הריון/גידול ילד, יוקרת העיסוק, ביטחון תעסוקתי, בריאות, הזדמנות של עיסוק אטרקטיבי, רצון לחיות במקום אחר, סיבות משפחתיות או אישיות אחרות, רצון לעבוד קרוב יותר לבית, פעולות של שיבוץ אנשים בבית הספר, משכורת, חוסר שביעות רצון מהעיסוק(job ) הקודם.

נמצא: הגורם שנמצא כבעל ההשפעה הגבוהה ביותר בשתי קבוצות הנחקרים היה העדר שביעות רצון מהעיסוק בשיקולי התמדה, או /עזיבה ונשירה ו/או בביצוע ממשי.

סיכום ודיון

ייתכן שנשירת מורים ממקצוע ההוראה אינה גבוהה יותר מנשירה במקצועות אחרים. עם זאת נשירה גבוהה עלולה לפגוע בפעולת בתי הספר, בהוראה ובלמידה. התלמידים בבתי-ספר באוכלוסיות חלשות, שהנשירה מהם היא הגבוהה ביותר, זקוקים להתנסויות תומכות ועקביות (Boyd et al 2005), ונפגעים מחילופים תכופים של מורים. מצד שני, לתנאי העבודה בבתי הספר יש השפעה משמעותית על החלטות הקריירה של המורים (Grisson, 2008).

הממצאים על חשיבות ההנהלה בשיקולי עזיבה או התמדה אינם מפתיעים. יש בספרות המחקרית התייחסות רבה לחשיבות של מנהיגות בית-הספר בחיי המורים והתלמידים. בעוד שרק חלק קטן מהמחקרים קושר מנהלים ישירות להישגי תלמידים (Branch et al., 2009), חלק גדול יותר תיעד את השפעתם על תפקוד בית הספר ועל איכות ההוראה בו (Knapp et al., 2006, Horng et al., 2009).

גורמים הקשריים כפי שפורטו לעיל ניתנים לשינוי ע"י קבלת החלטות מדיניות או שינוין, מה שאין כן לגבי מאפייני תלמידים למשל. על פי המחקר הזה החלטות מדיניות המכוונות לשיפור מנהיגות בתי-ספר עשויות להיות יעילות בהקטנת עזיבת מורים ו/או נשירתם. השאלה מה וכיצד לעשות בתחום אינה קלה. רפורמות עכשוויות מבקשות לגייס מנהיגים איכותיים, לתת התנסויות שולייתיות ולספק תמיכה תוך כדי עבודת הניהול. שיפור התמיכה במנהלים בבתי ספר "קשים" חשוב במיוחד ועשוי לדרוש אנשים איכותיים יותר ותמריצים מוגברים.

ביבליוגרפיה

Alliance for excellent Education, (2008). What keeps good teachers in the classroom? Understanding and reducing teacher turnover, Washington, DC: Alliance for excellent Education.
Boyd, D., et al., (2005). Explaining the short careers of high-achieving teachers in school with low performing students, American Economic Review, 95(2), 166-171.
Grisson, J. (2008). Simple and complex school resources and teachers' turnover decisions: Implications for hard-to-staff schools, http://web.missouri.edu/grissomja/papers/HtS.PDF
Horng, E., et al., (2009).Principals preferences and the uneven distribution of principals across schools, Stanford University, Institute of Research on Education and Policy.
Johnson, S.M., et al., (2005). Who stays in teaching and why: A review of the literature on teacher retention, Cambridge, MA: Harvard Graduate School of Education.
Knapp, M.S., et al., (2006). Leading, learning and leadership support, Center for the study of teaching and policy, Uni. of Washington.
Loeb, S., et al., (2005). How teaching conditions predict teacher turnover in California schools, Peabody Journal of Education, 80(3), 44-70.