הרווחים המקצועיים של חונכות
מאת: T Simpson
מקור וקרדיט:
Simpson, T., Hastings, W., & Hill, B. (2007). 'I know that she was watching me': the professional benefits of mentoring, Teachers and Teaching: Theory and Practice, 13(5), 481-498.
מילות מפתח: חונכות, התנסות מעשית, רפלקציה, הכשרת מורים
המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
המאמר מדווח על ממצאים איכותיים של חקר מקרה על הרווחים שיש למורה הנוטל על עצמו תפקיד של חונך למתכשר להוראה בתוכניות הכשרת מורים. המחקר מתמקד בחונכים שהם מורים בבתי ספר בקהיליות פריפריאליות באוסטרליה. שאלת המחקר עסקה בהשפעות שיש לחונכות על המורים החונכים/המאמנים עצמם ובכך ייחודו. בנוסף הייחוד הוא בהתייחסות לאוכלוסייה פריפריאלית כפרית , בניסיון לחקור את הגורמים המשפיעים על ההתפתחות של החונכים במסגרת ההתנסות המעשית ובמתודולוגיה המאפשרת לחונכים לספר את סיפור התנסותם המקצועית בדרך רפלקטיבית (כמו למשל, Goodfellow, 1994).
מה נמצא במחקר?
תוצרים חיוביים - רווחים
ממצאי המחקר מוצגים בשלוש קטגוריות המתייחסות לרווחי המורים החונכים/המאמנים. יש בקטגוריות אלה מידה מסוימת של שרירותיות וחפיפה:
· הרווחים האישיים הכוללים תוצרים רגשיים והזדמנויות לרפלקציה על צמיחה, אתגרים ודילמות;
· הרווחים המקצועיים הכוללים נגישות למחקר ולתיאוריה, פיתוח כישורי מנהיגות והזדמנויות לרפלקציה על התנהגויות מקצועיות ואתיות; היתרון שבעזרה נוספת "כתף נוספת" בשיעורים (Koskela, & Ganser,1998), החשיפה לחידושים ועוד.
· הרווחים הטכניים הכוללים שימוש באסטרטגיות ייחודיות, במשאבים ובכישורי הוראה שהוכנסו ע"י המונחה הסטודנט. שימוש חדש או שונה במשאבים ובמקורות כלליים וייחודיים והיחשפות לרעיונות פילוסופיים חדשים חשובים.
תוצרים שליליים-קשיים
· חוסר זמן, העדר ליווי ואישור על טיב החונכות , אי-הבנה של הציפיות ממורה חונך/מאמן והצורך לעבוד לפי הוראות;
· האחריות והדאגה הנוספים לכך שהחונכות אכן נעשית בדרך יעילה המשפיעה חיובית על התפתחות המתכשרים.
גורמים מתערבים
מורים חונכים /מאמנים מושפעים מההתנסויות והאמונות האישיות שלהם גם בעבודתם עם מתכשרים להוראה. המרואיינים התייחסו לכמה גורמים שהשפיעו על תוצרי העיסוק בחונכות בהקשר להתפתחותם המקצועית:
· גורמים אישיים: ההתנסויות שלהם כמתכשרים, התנסויות קודמות כמורים חונכים/מאמנים עם מגוון של סטודנטים, יחסים אישיים ושותפים בהווה.
· גורמים מקצועיים: הכשירויות המוכחות של המתכשרים, היכולות המצופות מהמתכשרים (לא תמיד ריאליות).
· גורמים הקשריים: מיקום, יחסי הצוות, גודל בית הספר, סוג בית הספר, התזמון במהלך השנה ועוד.
דיון
התנסות החונכות שנחקרה נותחה על פי חמשה תנאים ללמידת מורים שנגזרו מגישות שונות ללמידה מקצועית יעילה (Hoban,2002):
קיום הזדמנויות לרפלקציה – המורים החונכים/המאמנים בחנו את עבודתם מזוויות ראייה שונות ובהן דם זו של המתכשר וזו של החוקרים.הם דברו על המגבלות שבקביעת הפרקטיקה הטובה", נעו בין דיגום פשוט לבין דיגום קוגניטיבי, והיו מעורבים, בסופו של דבר, ב"פרקטיקה רפלקטיבית".
עבודה בקהילייה – תוכניות מצליחות נובעות לא אחת מעבודה בקהילייה של למידה שבה עמיתים משוחחים על ההוראה בכיתות. למורים בפריפריה נוכחות של מתכשרים מרחיבה את הקהיליות. בעבודה המשותפת הופכים המתכשר והמורה המאמן את עבודתם לציבורית, לפתוחה לדיון ולניתוח.
פעולה - תוכנית ההתנסות מספקת למתכשרים הזדמנות לבחון רעיונות חדשים. במחקר המורים המאמנים לקחו אף הם חלק בניסוי של חידושים ובדיון במשתמע מהם עם המתכשרים.
תשומות קונצפטואליות – המעבר של לומד אל הבנות חדשות מחייבת אתם לתשומה קונצפטואלית. הכוונה לתובנה מהספרות המחקרית,, מכתב עת מקצועי וכד'. בחקר המקרה הנוכחי נמצאו דוגמאות לרעיונות שהובאו ע"י הסטודנטים.
משוב סטודנטים – משוב התלמידים מאפשר הערכה של הפעולה השיתופית והרפלקטיבית שהתרחשה. בתהליך החונכות ניתנה למאמנים הזדמנות לצפות בתגובות התלמידים לפעילויות של המתכשרים ולניסיונות שלהם להדגים גישות הוראתיות חדשות או משופרות.
סיכום
ראוי שהמוסדות המכשירים והמעסיקים יסייעו למורים חונכים לאמץ בתפקידם זה עדשות מקצועיות ע"י כך שישתתפו בתהליך של רפלקציה, פיתוח קונצפטואלי, ומתן הכרה אקדמית או מקצועית לתהליך, גם אם יחסים ותפיסות של כוח מקשים דווקא על מורי המורים הנכנסים לבתי הספר להדרכת המתכשרים (Bullough & Draper, 2004).ראוי גם שפריפריאליות ובידוד יזכו למחקר נוסף,שכן העדר הזדמנויות להתפתחות מקצועית עשוי להשפיע באורח משמעותי על התמדה במקצוע (Alston & Kent, 2006).
בהקשר זה ראוי להזכיר גם את המחקר הקיים בנושא על תפקיד הטכנולוגיה החינוכית ותקשורתית בהפחתת תחושות של בידוד גיאוגרפי(Mills, 2001).
מהן המחקר עולה שניתן לשפר את ההתפתחות של מתכשרים להוראה במונחי ההתפתחות של המורים החונכים/המאמנים שלהם. מורים אלה עושים שימוש בקולם כדי לענות על צרכי התפתחות מקצועית ומגלים מעורבות בפרקטיקה רפלקטיבית אם ניתנות להם הזדמנויות לכך. תפקידם של העוסקים בהתפתחות המקצועית בהכשרת מורים להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל שלהן עי חשיפת רווחי הלמידה ההדדית המתאפשרת לכל השותפים בתהליך.
ביבליוגרפיה
Alston, M., & Kent, J. (2006). The impact of drought on secondary education accessin Australian's rural and remote areas, a report to DEST and the Rural Education Program of Foundation for Rural and Regional Renewal (FRRR)/
Bullough, R. V., & Draper, R. J. (2004). Making sense of a triad: mentors, university supervisors and positioning theory, Journal of Teacher Education, 55(5), 407-420.
Goodfellow, J. (1994). Co-operating teacher: images and the art of connoisseurship, Australian Journal of Early Childhood, 19(4), 28-33.
Hoban, G. F. (2002). Teacher learning foe educational change, Buckingham, Open University Press.
Mills, M. (2001). Designing flexible models for a rural health organization: a case study, Education in Rural Australia, 11(1), 42-55.
עדיין אין תגובות לפריט זה
ביבליוגרפיה
Alston, M., & Kent, J. (2006). The impact of drought on secondary education accessin Australian’s rural and remote areas, a report to DEST and the Rural Education Program of Foundation for Rural and Regional Renewal (FRRR)/
Bullough, R. V., & Draper, R. J. (2004). Making sense of a triad: mentors, university supervisors and positioning theory, Journal of Teacher Education, 55(5), 407-420.
Goodfellow, J. (1994). Co-operating teacher: images and the art of connoisseurship, Australian Journal of Early Childhood, 19(4), 28-33.
Hoban, G. F. (2002). Teacher learning foe educational change, Buckingham, Open University Press.
Mills, M. (2001). Designing flexible models for a rural health organization: a case study, Education in Rural Australia, 11(1), 42-55.
yyya