הפיכת הפרקטיקה לברת-למידה

Ghousseini, H., & Sleep, L. (2011). Making practice studyable. ZDM, Mathematics Education, 43(1), 147-160

מילות מפתח: התפתחות מקצועית, למידת מורה, הכשרת מורים.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

הפיכת הפרקטיקה ההוראתית לברת-למידה - דרך מקובלת של התכשרות להוראה היא שימוש בייצוגים של הוראה כמו צילומי וידיאו, סיפורי מקרים או דוגמאות של עבודות לומדים. שימוש בייצוגי הוראה אינו מוביל אוטומטית ללמידת המורה; נדרשות תמיכות ההופכות פרקטיקה זו לברת-למידה. הכותבים חוקרים את התהליך של "הפיכת פרקטיקה לברת-למידה" ע"י ניתוח מקרה של התפתחות מקצועית מבוססת-פרקטיקה שבה מעצבי ההתפתחות המקצועית ניסו לתווך את למידה המשתתפים תוך כדי הוראה וממנה. ההנחה היא שאת תפיסת ההוראה כמשולש שקודקודיו הם: לומד - מורה – תוכן, ניתן להחיל על הכשרת מורים ו/או התפתחות מקצועית: מורים – מורי-מורים/ מפתחי התפתחות מקצועית – פרקטיקת ההוראה.

למידה תוך כדי מעשה וממנו - למידה זו דורשת יכולת לראות, לשמוע ולהבין פרטים רבים בעבודת כיתה ולדעת להשתמש בידע זה לניתוח ולשיפור ההוראה. שימוש בייצוגים כנ"ל בהכשרה או בהתפתחות מקצועית משמש למורים הזדמנויות ללמוד זאתStein et al., 2000, Kazemi & Franke, 2005) Van- Ed & Sherin, 2008). עם זאת, כשם שמתן חומרים וכלים חדשניים אינו מספיק כדי שתהייה למידה בקרב תלמידים, כך גם השימוש בייצוגי הוראה בלבד לא ישפיע על למידת מורים. יש צורך לייחד אמצעים אלה בדרכים המאפשרות חקר וניתוח של הוראה ולמידה במסגרות הלמידה של המורים כדי שההוראה תהייה, כאמור, פרקטיקה ברת –למידה.

מבנה מטלת הלמידה בהתפתחות המקצועית – ניתן לזהות במטלות למידה הוראתיות שלושה שלבים(הדגם מתייחס להוראת מתמטיקה): (1) המטלה כפי שהיא מופיע בתוכנית הלימודים הכתובה, (2) כפי שהיא נמסרת ממנה למורים ו-(3) כפי שהיא מופעלת בכיתה (Stein et al., 2000). ניתן להחיל דגם שלושה-שלבי זה גם על מטלות בהכשרה או בהתפתחות מקצועית (Suzuka et al., 2009): (1) ייצוג הוראה סביב מטרות ותהליכי-חקר (2) הופעתה בתוך חומרים קוריקולריים שונים ו-(3) הפעלתה ע"י מורי-מורים/מפתחי התפתחות מקצועית. כאמור, למידת מורים/מתכשרים את הפרקטיקה תתאפשר אם יתקיים תיווך שיסייע ללומדים לפתח כישורים כלליים ומאפשרי- סיגול (adaptable )של המעשה מתוך מעורבות במטלות השונות Ball & Forzani, 2009)).

על המחקר – המאמר הנוכחי מציג חקר מקרה מסוים של תוכנית קיץ מבוססת-מעשה בתחום המתמטיקה, שהשתתפו בה מתמטיקאים, מורי-מורים ומורי בית-ספר העוסקים בהתפתחות המורה. מטלה מרכזית במסגרת זו התייחסה לכיתת מעבדה של 18 מתכשרים להוראה בהנחיית מורה-מורים מנוסה(המשולש: תוכן – מתכשרים – מורה-מורים במעבדת הלמידה), שבה צפו המשתתפים בתוכנית כדי ללמוד מן הפרקטיקה ועליה.

ממצאי המחקר - ניתוח הממצאים העלה חמש קטגוריות שלסיוע להפיכת הפרקטיקה לברת -למידה:

א) הפיכת התוכן למוכר ( engaging the content) – מדובר בהתיידדות/היכרות של הלומדים עם הפרקטיקה והנושא שהלומדים עוסקים בו בשיעור המודגם. כדי ללמוד מהפרקטיקה ולפרש את חשיבת הלומדים חשוב להבין את התוכן הנלמד בה. בתוכנית הנחקרת ניתנו למשתתפים מסמכים שהסבירו את הנושא המתמטי שנלמד במעבדה הכיתתית ועירבו אותם בפעילויות שהמתכשרים עשו. הדבר הבטיח שהמשתתפים עצמם הבינו את מה שנלמד ואת מה שהמתכשרים עשו טוב יותר.

ב) מתן תובנות על חשיבת הלומד – מדובר בסיוע ללומדי הפרקטיקה לפתח תובנות כיצד לפרש את חשיבת התלמידים בדוגמה שהם פוגשים (כאן- המתכשרים בכיתה המעבדתית). בנוסף להכרת התכנים התבקשו המשתתפים לצפות כיצד הלומדים יגיבו לבעיה המוצגת ואילו היבטים יהיו קשים עבורם. זו הייתה הזדמנות ללמוד על תשובות טיפוסיות ותפיסות שגויות, ולהשתמש בכך בצורה יעילה יותר בעבודה עם מתכשרים בהכשרה.

ג) הכוונה (orienting ) להקשר ההוראה – מדובר בסיוע בהבנת הזרימה, המבנה ו/או המערך של הפרקטיקה הנלמדת כדי לאפשר נגישות אליה ואל "אופק ההתבוננות"(Hutchins, 1996) שהוא המידה שבה מרכיבי סביבת העבודה מבטאים את הקשר (context)הלמידה. בתוכנית המדוברת הייתה התייחסות לכיתה המעבדתית ולהקשר ההוראתי שבה: מעקב אחר מטרות הפעילויות השונות ואחרי תכני השיעורים שהודגמו.

ד) מתן עדשות מגוונות להתבוננות ולפרשנות – סיטואציה של הוראה היא סיטואציה מורכבת שיש בה פרטים גלויים ופרטים סמויים בוודאי למי שאינו מצוי בתחום. בתוכנית הנחקרת סיפקו המארגנים למשתתפים עדשות שונות לצפייה בשיעורים בכיתה המעבדתית כדי לחזק את ההבנה ולהפוך את ההוראה לברת-למידה. בין ה"עדשות": מיקוד מדורג של התצפיות משאלות כלליות ביותר ועד שאלות ממקדות בנושא הנלמד, בלומדים או במורה ובהוראה, מטלת רישום התנהגויות חוזרות בתחום התוכן, ניתוח מערכי השיעורים ואיתור "נקודות אזהרה" בהם ועוד.

ה) פיתוח עמדה של חקר – כאן מדובר בסיוע ללומדי הפרקטיקה שבתכנית לפתח עמדות וכישורים הנדרשים לחקר וניתוח, כמו עירור סקרנות וחיפוש אחר פרשנויות חלופיות מתוך עמדה ביקורתית, שיטות פרשנות וניתוח, דרכים להצגת טיעונים ולתמיכה בהם ( Fernandez et al., 2003), ונכונות להסתכן ולבחון ברצינות רעיונות שונים.

הכותבים מביאים דוגמה לדגם הלמידה שהם מציעים דוגמה מתוך קורס מתודולוגי במתמטיקה בהכשרת מורים, שבה מתכשרים להוראה לומדים כיצד לנהל דיון על פי שיעור מוקלט (עמ' 25 – 30 במאמר).

לסיכום, הכותבים מציעים המשגה של תהליך הפיכת פרקטיקות הוראה לברות-למידה בהקשרים של הכשרה או התפתחות מקצועית בדרך של תיווך בין ההתייחסות לדוגמאות(example) לבין פיתוח יכולת הלומדים לעשות שימוש מושכל בפרקטיקה המודגמת. הפיכת הפרקטיקה לברת- למידה מטרתה לתמוך בלמידה מן העשייה ועליה. הפיכת הפרקטיקה לברת-למידה היא פרקטיקה בפני עצמה: זוהי עשייה שעל מפתחי התפתחות מקצועית ומורי-מורים נוקטים בה כדי לתווך למידה מסוג זה.

הקטגוריות שהוצעו אינן ממצות את כל הדרכים שבהן ניתן להפוך פרקטיקה לברת-למידה; הן אף אינן מקיפות את כל התמיכות שניתנו בתוכנית שנחקרה או אלה העולות במסגרות אחרות. מטרת הכותבים היא להציב בסיס למחקר נוסף בנושא בהקשרים אחרים ובמטלות למידה מקצועית מסוגים ובהיקפים שונים.

ביבליוגרפיה

Ball, D.L., & Forzani, F. (2009). The work of teaching and the challenge for teacher education, Journal of Teacher Education, 60(5), 497-511.
Fernandez, C., et al., (2003). A U.S. – Japan lesson study collaboration reveals critical lenses for examining practice, Teaching and Teacher Education, 19(2), 171-185.
Hutchins, E. (1996). Learning to navigate, in: S. Chaiklin & J. Lave (Eds.), Understanding practices: Perspectives on activity and context, 35-63.
Kazemi, E., & Franke, M.L. (2005). Teacher learning in mathematics: Using student work to promote collective inquiry, Journal of Mathematics Teacher Education, 7, 203-235.
Stein, M.K., et al., (2000). Implementing standards-based mathematics instruction: A casebook for professional development, NY: Teachers College Press.
Suzuka, K., et al., (2009). Designing and using tasks to teach mathematical knowledge for teaching, in: D. Mewborn & H. Lee (Eds.), Scholarly practices and inquiry in the preparation of Mathematics teachers, San Diego, CA: Association of Mathematics Teacher Educators.
Van- Es, E., & Sherin, M.G. (2008). Mathematics teachers' "learning to notice" in the context of a video club, Teaching and Teacher Education, 24, 244-276.