העצמת מורים— נקודת ראות מהודו
מאת: Gowri Ishwaran
מקור: A practicum model as a part of principals' training course
סוכם ע"י דר' ניצה שוובסקי
ההרצאה עסקה במכשירים להוראה בהודו, והעלתה את השאלה: האם קיימת תמיכה מספקת למורים והאם מורים בהודו מועצמים לצורך שיפור תכנית הלימודים ומיומנויות ההוראה.
'החינוך אינו מילוי הדלי, אלא הבערת האש'.
בהודו, בעיות רבות הנובעות ממרחק גיאוגרפי המקשה על הגישה לאזורים מרוחקים, פערים חברתיים בשל עוני והפליה מגדרית, והבדלי דת. שפת ההוראה הינה השפה המקומית ואנגלית; 90% מהילדים לומדים בבתי ספר ממשלתיים.
במדינה של יותר ממילארד נפש, לא נעשה שינוי בשלוש השנים האחרונות, ומורים אינם מודעים להבדל שבין ידע (אינפורמטיבי) וידע אחר. מורים עדיין מלמדים, לרוב, באופן מסורתי. עולה השאלה: מהי משמעות "לדעת": לשנן ולחזור על מידע או היכולת ליישמו? לנתח? לארגן?
בהכשרה להוראה עולים אתגרים, כגון: עדכון ותיאום תכניות ההכשרה למצב הקיים, להתאים את ההכשרה לאתגרים ומיומנויות מודרניים, לחזק את הקשר עם אזורים נידחים, ולהתגבר על פערים חברתיים.
Ishwaran, העוסקת בהכשרת מורים בהודו. שאלה: מה צריכה להיות התמודדותם ותרומתם של מורי מורים בהודו כיום? תיאוריות עולות ומאתגרות, וקיימת דילמה באשר לשינוי אותו יכולים לבצע מורי מורים, מה 'יעבוד' ומה 'לא יעבוד'.
דווח על מחקר של 9 בתי ספר, חמישה כפריים וארבעה עירוניים. המחקר כלל קשר שוטף עם מנהלים ומורים, וכלל תצפיות בכיתה, העברת שאלונים ותקשורת עם תלמידים.
מסקנת המחקר היתה ברורה: תכניות ההכשרה להוראה ישנות ואינן מתאימות. האוניברסיטה הלאומית הפתוחה בדלהי, על שם אינדירה גאנדי, מובילה כיום מהלך להפיכת תכניות ההכשרה לרלוונטיות. התקווה היא כי מוסדות אחרים ייקחו דוגמא ויצטרפו למהלך זה.
תכנית הלימודים וההכשרה
הדוברת טענה כי בהכשרה להוראה, אין דגש מספיק על מכשירי המורים.
בהודו קיימת התפתחות טכנולוגית רבה, אשר אינה באה לידי ביטוי בהכשרת מורים. לדוגמא, אין קשר ורישות בין מורים באמצעות הטכנולוגיה, דבר שהיה מאפשר את קירוב המורים מאזורים מרוחקים, שאם לא כן, מספר גדול של ילדים יישארו מחוץ למערכת החינוך.
לדברי Ishwaran על ההכשרה להוראה להתמקד, בין היתר, בסוגיות הקשורות לתכנית הלימודים ולהכשרה, כגון: שימת דגש על תפקיד המורה המאמן כמנחה, הפרדה בין מידע לבין הבנה של ידע, למידה לאורך החיים, שימת דגש על סגנונות של עבודה וחשיבה, אינטליגנציות מרובות וקבלת סוגי למידה שונים. נראה שהמציאות דוחקת את הערכים הצידה, אולם על אנשי חינוך לשאול את עצמם: 'איזה מין חברה אנו עומדים להיות'?
יש להתייחס לתחומים הבאים:
חינוך לערכים:
חינוך לערכים מהווה פן מרכזי בתהליך ההכשרה להוראה. הדוברת קראה לעגן את הלמידה במערכת ערכים, הכוללת, לדוגמא, קבלת בחירות נכונות בחיים, התמודדות עם קונפליקטים, כיבוד הבדלים בחברה רב-תרבותית, רגישות בגישה למגוון מצבים, ועיצוב המורה האנושי. על מורי מורים לידע, לעצב אזרחים אחראיים, שאם לא כן, תובס מטרת החינוך.
בניית מסוגלות ויכולות של מורים:
יש לערוך השתלמויות למורים באופן קבוע. מידע שוטף לגבי חשיבה, ידע ודגמים של חינוך, יכולים לאתגר מורים לחשוב ולחדש. השתלמויות גם יכללו שימוש בטכנולוגיה לצורך יצירת קשרים בין תחומים וקהילות, וקירוב האזורים המרוחקים.
על מורים לחשוב באופן רפלקטיבי על עבודתם באופן שוטף, ולחשוב באופן רפלקטיבי איך ניתן לשנות ולשפר.
חיזוק התפקיד המרכזי של המנהיגות:
תפקיד המנהיגות של מנהלים ומובילים במערכת החינוכית מרכזי וקריטי להצלחת בתי הספר, מנהיגים יוצרים ומספקים חזון, ומלהיבים את המונהגים באמצעות מחויבות ואכפתיות. מנהיגות וחזון המנהל משפיעים במידה רבה על קידום בית הספר. יש לדאוג להכשרה למנהיגות. מנהל העובר הכשרה יהיה מחויב ומצויד במיומנויות למילוי תפקידו, לצורך איתגור והנעת המורים.
לצד המנהיגות—שימור הגורם ההומאני בחינוך:
מורים צריכים להבין את מערכות הערכים והאמונות שלהם, עקרונות, עמדות ורגשות.
וכפי שאמר המשורר חליל ג'ובראן:
"The teacher, if he is indeed wise, does not teach you to bid you to enter the house of wisdom, but leads you to the threshold of your own mind'.
למידע נוסף ראו אתר הכנס
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya