הסולידריות – פנים רבות לה: ניתוח שיח המורה מנקודת מבט של סגנונות הנימוס

ורדי-ראט, א' (2013). הסולידריות – פנים רבות לה: ניתוח שיח המורה מנקודת מבט של סגנונות הנימוס. בתוך ב' אלפרט וש' שלסקי (עורכים), הכיתה ובית הספר במבט מקרוב: מחקרים אתנוגרפיים על חינוך (עמ' 473-439). תל-אביב: מכון מופ"ת.

המטרה המרכזית של מאמר זה היא לתאר את סגנון הסולידריות של המורה בשיעור, מתוך כוונה ללמוד את השלכותיו של סגנון שיח זה על האינטראקציה ביו המורה לתלמידים בכיתה. העבודה מעוגנת במסגרת המושגית של חקר השיח מנקודת מבט סוציו-לינגוויסטית. היא שואבת את השראתה מהאתנוגרפיה של התקשורת, ומנתחת את שיח המורה בכיתה על רקע היכרות עם תרבות המשתתפים בו.

בעזרת תיאור כמותי ותיאור איכותי של משתני שיח רלוונטיים, המחקר מתמקד בסגנונות הנימוס של המורות, כפי שאלה עולים בניתוח השיעורים, מתוך כוונה ללמוד על דפוסי התקשורת בין המורה לתלמידים בכיתה. המחקר מתבסס על ניתוח של 12 שיעורים שנצפו בכיתות א'-ו', הוקלטו ותועתקו. השיעורים הנצפים נערכו בבתי ספר הטרוגניים בעיר גדולה.

נמצא כי בבחירותיהן הלשוניות של המורות רווח נימוס המשדר סולידריות, אך בדרך כלל בחירה זו אינה מעידה על שותפות, על לכידות או על אינטימיות, המיוחסות ללשון זו בספרות המחקר. מחברת המאמר רוצה לטעון כי הדוגמאות מתוך שיח הכיתה וניתוח יחסי הגומלין בין המורות לתלמידים מצביעים על "סולידריות לכאורה" (או פסידו-סולידריות), שבאופן פרדוקסי משמשת דווקא למימוש סמכות המורה ולא לשותפות ולקרבה של ממש.

פרשנות הממצאים מציגה סולידריות מזווית אחרת, שאמנם אינה מבטאת אינטימיות, קרבה חברתית, הסכמה ושותפות, אך מודגשות בה מעורבות ואכפתיות של המורה. ניתן לכנות סולידריות זו "סולידריות בסימן מעורבות" או "סולידריות מערבת" והיא מתקשרת לערך המעורבות (involvement), המעוגן עמוק בתרבות הישראלית ובממסד החינוכי.