המשגת ידע מורי מורים כמתחים: חקר המתח בין הערכה לבין הבנייה מחדש של ההתנסות
מאת: Amanda Berry
מקור:
Reconceptualizing teacher educator knowledge as tensions: exploring the tensions between valuing and reconstructing experience, Studying Teacher Education, 3(2), pp.117-134.
המאמר תורגם, סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת
מבוא
הכשרת מורי מורים והתפתחות הידע שלהם על הכשרה להוראה הוא תחום שלא נחקר רבות (Grossman,2005). ידע של הוראה על הוראה לא נתפש כמומחיות מיוחדת באקדמיה לעומת תחומים דיסציפלינריים מוכרים כמדעים או היסטוריה, דבר הקשור גם לתפישת ההוראה כתחום חלש תיאורטית (Korthagen, 2001). הניסיון של מורי המורים במחקר מועט בהשוואה לניסיונם בהוראה, דבר המגביל את יכולתם לנהל מחקרים על הכשרה. מצב זה מתחיל להשתנות ככל שגדל מספר מורי המורים המכירים בערך של המחקר העצמי לחקר הפרקטיקה שלהם (Loughran et al, 2004).
מתודולוגיה
אוכלוסיית המחקר כללה 28 סטודנטים להוראת הביולוגיה והחוקרת המורה שלהם.
המחקר כלל גם נתונים מהתנסויות של הכותבת מהתקופה שלפני ניהול המחקר (2001 – 2002).
מקורות איסוף הנתונים היו: תיאור אוטוביוגרפי של ההתנסויות כמורה וכלומדת, הקלטות וידאו של שיעורי המתודיקה להוראת הביולוגיה (36 שעות), יומן, רשימות שדה, תצפיות של עמיתים בשיעורים, מטלות סטודנטים, ראיונות עם 8 מהסטודנטים (פעמיים), התכתבות דוא"ל עם סטודנטית אחת.
ממצאים
הופעת מתחים כמסגרת קונצפטואלית וככלי ניתוח – החוקרת נתחה אירועים קריטיים בעבודתה תוך ניתוח הנרטיב האוטוביוגרפי שלה (Bullough,1997). היא חקרה הנחות (Brookfield,1995) שהיו לה לגבי הוראה ולמידה. ניתוח הנתונים נעשה בד בבד עם סקירת מחקרים של מורי מורים שחקרו את עבודתם (2004Berry,). הקו המשותף שנמצא בין המחקרים הללו היה שמורי מורים התנסו לרוב בקשיים ייחודיים כאשר ניסו להיענות לדרישות פדגוגיות ואישיות מורכבות וסותרות שלהם ושל הסטודנטים שלהם. ה"מתחים" מתמקדים בתחומים שלהלן ומנוסחים כקטבים על רצף כדי לבטt את האופי הקונפליקטואלי והעמום המצוי בהם (להרחבה ראה (Berry,2005:
1. דיבור ((Telling וצמיחה – מתח בין הרצון של מורי המורים לומר (Tell) לסטודנטים מהי הוראה לבין מתן הזדמנויות לסטודנטים ללמוד זאת בעצמם.
2.בטחון עצמי וחוסר ודאות – מתח בין הביטחון בהוראת גישות ידועות על הוראה לבין מעבר לחקר של גישות חדשות ופחות ידועות.
3. פעולה וכוונה – מתח בין מטרות ודרכים להשגתן לבין פעולות המעכבות את השגתן.
4. בטחון ואתגר (Korthagen,2001) – מתח בין יצירת מעורבות של סטודנטים בפדגוגיה המכוונת לאתגור החשיבה שלהם על הוראה ולמידה לבין ערעור תנאי הביטחון הדרושים ללמידה.
5. הערכת החשיבות והבנייה של ההתנסות – מתח בין תפקידו של מורה המורים לסייע למתכשרים להבין ולהוקיר את ערך ההתנסות העצמית בלמידה על הוראה לבין פתוח ההבנה שאין די בצבירת ניסיון כדי להפוך למורה. (פירוט להלן)
6. תכנון והיענות לצרכים – מתח בין מימוש של תוכנית לימודים מתוכננת מראש לבין הענות להזדמנויות למידה הצומחות בהקשר של ההתנסות.
הערכה והבנייה של ההתנסות
הניסיון המוקדם של מתכשרים להוראה משמש כמצע משמעותי לדרכים שבהן הם חושבים ופועלים כמורים (Korthagen,2001). הדבר אף משפיע על הציפיות שלהם מתוכניות ההכשרה ומתחזק ע"י סטריאוטיפים קיימים על עבודת המורה. החוקרת מתארת את המתח הנ"ל כנובע מכך שראתה את תפקידה כמכשירת מורים לעזור למתכשרים להכיר בערך החשוב של ההתנסויות האישיות שלהם בעבר ובהווה ובו בזמן לעזור להם להבין שיש בהתכשרות להוראה יותר מאשר צבירת התנסויות.
מורה המורים צריך לעבוד עם המתכשרים בדרכים שיובילו אותם אל מעבר לאישור של האמונות הקיימות שלהם על הוראה ולמידה.
החוקרת מתארת במחקרה שתי דרכים מרכזיות של פעולה: א. שימוש במבנים פדגוגיים דליברטיביים בבניית הידע תוך ניתוח התנסויות אישיות בהנחה ש"הדרך בה אנו מלמדים היא במידה רבה תוצאה ישירה של הדרך בה למדנו בעצמנו... אנו מנסים לחזור על הדברים שהמורים שלנו עשו ונתנו לנו השראה כלומדים" (Brookfield,1995); ב. פעילות לא מתוכננת של שיתוף בהתנסויות ההוראה עם אחת הסטודנטיות (PLR- personal learning review). בפעילות זו הסטודנט בונה תמונה של ההנחות שלו על ה-SM, על הוראה ועל למידה באמצעות סקירה של מה שהשפיע עליו ושהניע אותו כלומד.
כלים נוספים בהם עשתה החוקרת שימוש בהקשר זה היו:
מטלת ציור – החוקרת נתנה לסטודנטים מטלה לצייר את עצמם כמורים בתוך אפיזודת הוראה מסוימת שבה תפקדו כמורים בכיתה ולכלול גם חלק מהדברים שאמרו וחשבו בעת ההוראה. מטרת המטלה הייתה לתת לסטודנטים הזדמנות לחזור ולפרש את ההתנסויות המעשיות שלהם תוך שימוש בגישה שונה שתאיר עניינים ספציפיים, חששות או תובנות חדשות (White & Gunstone,1992, Richards,1998).
מיקרו-הוראה של עמיתים – זוגות של מתכשרים למדו במשך 30 דקות שיעור בביולוגיה לעמיתיהם, ולאחר מכן הייתה שיחה על השיעור. מטרת הפעילות הייתה לאתגר את הדרך שבה הסטודנטים חשבו ופעלו כמורים וכלומדים ולעזור להם לשקול אפשרויות הוראה חדשות שיש בהן למידה משמעותית. פעילות זו אף יצרה קונטקסט שבתוכו יכלו המתכשרים לבנות את ההבנות שלהם על הוראה כשהחוקרת ראתה את תפקידה כמורת מורים לעודד אותם לחשוף משמעויות חדשות ולאתגר אותם לבחון מצבי הוראה מפרספקטיבות שונות, וליצור הבנות חדשות של ההוראה.
ברפלקציה על התהליך מציינת החוקרת את הקושי שלה כמורת-מורים לתמוך ולאתגר בו בזמן, ולמצוא איזון בין שני כיוונים אלה. במאמר כוללת החוקרת תיעוד של התנסות שהציבה בפניה דילמה או מתח.
ניתוח שיחות הדוא"ל עם אחת הסטודנטיות – השיחות, שהתפתחו ספונטאנית וללא תכנון מוקדם הוו מקום שבו הדהדו סוגיות פדגוגיות באוזני הסטודנטית ובאוזני המורה-החוקרת. ההתכתבות הפכה לכלי בעל עוצמה להבנת ההוראה באמצעות ניתוח וחשיבה נוספת על התנסויות הוראתיות מזווית ראיה אחרת.
(המאמר כולל דוגמאות מנותחות).
סיכום
רוב מורי המורים רואים בהתנסות המעשית מרכיב מרכזי וחשוב בהכשרה להוראה. חשוב שמורי מורים יתמכו ויאתגרו סטודנטים ליטול חלק פעיל בהתפתחות המקצועית שלהם ולמצוא בעצמם משמעויות בהתנסויותיהם ((Schon,1987. פיתוח מודעות להיבטים שונים של המתח הקיים בין הערכה של התנסות לבין הבנייה של התנסות הפכה את החוקרת לרגישה יותר לדרך עבודתה עם מתכשרים להוראה, אך הדבר לא הקל עליה לשנות את דרכי עבודתה.
פיתוח ידע על ההוראה וההכשרה חשוב למורי מורים כדי לשפר את איכות ההכשרה. מתחים מהווים לפעמים דרך יעילה להמשגה ולהבנה של העשייה ולחשיבה מחודשת על רעיונות מסורתיים על התפתחות ידע, ועל בניית ידע על הכשרה להוראה באמצעות ניתוח מתמיד של התנסות אישית. כך יכולה ההתנסות להעשיר את התיאוריה.
ניתוח המתח בין הערכת חשיבות ההתנסות לבין הבנית משמעותה מסתמך על דרכם של מורי מורים להציע ידע של מומחים המפרשים את ההתנסויות ההוראתיות (לרוב כידע אפיסטמי) בדרך של העברת ידע אל הסטודנט; למרות שמתקיימת ההעברה, הוא אינו הופך בהכרח לידע משמעותי ושמיש בידי הסטודנט (כי נדרש כאן ידע כ- Phronesis). ידע כפרונסיס (Phronesis), הוא ידע הקשרי, הוא חכמת המעשה, מתמקד בחיזוק המודעות למאפיינים של ההקשר ולמציאת דרך פעולה יעילה לפתרון. ידע זה עומד בניגוד לתפישות מסורתיות של ידע כ- Episteme, שהוא ידע מומחים, ידע פרופוזיציוני, שלרוב מנוסח במונחים מופשטים (Korthagen & Kessels,1999).
המחקר העצמי המדווח במאמר זה הוא דוגמה לפרונסיס. מחקר עצמי זה מתאר התפתחות של תפישות אישיות בניסיון לשפר את דרכי ההכשרה והפיכה של ממצאים מחקריים לידע אישי המעצב את דרך ההוראה בהכשרה. חקר עצמי של העשייה האישית בקרב מורי מורים הוא אמצעי חשוב להבנה טובה יותר ולשיפור הקשר בין הוראה לבין למידה על הוראה. כחוקרת-מורה יכלה הכותבת לנסח מחדש את הידע שלה על העשייה ועל המתחים המאפיינים אותה המצריכים הכרה והתמודדות. הדבר מסייע בפורמליזציה של ההתנסות ומעניק שפה המאפשרת תיאור ההבנות החדשות ושיתוף מורי מורים אחרים בהן.
ביבליוגרפיה
Berry, A. 2004) ).Self-study in teaching about teaching, In: J.J. Loughran et al (Eds.), International handbook of self-study of teacher and teacher education practices, Dordrecht: Kluwer.
Berry, A.2005) ).Teaching about teaching, learning about teaching: A self-study of my practice as a teacher educator. Unpublished doctoral dissertation, Monash Univ. Australia.
Brookfield, S. D. (1995) Becoming a critically reflective teacher, San Francisco: Jossey-Bass.
Bullough, R. V.(1997). Practicing theory and theorizing practice in teacher education, In: J.J. Loughran & T. Russell (Eds.), Teaching about teaching: Purpose, passion and pedagogy in teacher education, London: Falmer Press.
Grossman, P. (2005) Research on pedagogical approaches in teacher education, in M. Cochran-Smith & K. Zeichner (Eds.), Studying teacher education: The report of the AERA panel on research and teacher education, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates.
Korthagen, F. A. J. & Kessels, J.P.A.M.,(1999). Linking theory and practice: Changing the pedagogy of teacher education, Educational Researcher, 28(4), pp. 4-17.
Korthagen,F. A. J. et al.(2001). Linking practice and theory: The pedagogy of realistic teacher education, Mahwah, NJ: Erlbaum.
Loughran, J. J., Hamilton, M.L., LaBoskey, V.K.,& Russell, T. (Eds.)(2004). International handbook of self-study of teacher and teacher education practices, Dordrecht: Kluwer.
Richards, J. C.(1998). Turning to the artistic: Developing an enlightened eye by creating teaching self-portraits. In: M. L. Hamilton (Ed.), Reconceptualizing teaching practice: Self-study in teacher education, London: Falmer Press.
Schon, D. (1987). Educating the reflective practitioner, San Francisco: Jossey-Bass.
White, R. T., & Gunstone, R. F.,(1992). Probing understanding, London: Falmer Press.
עדיין אין תגובות לפריט זה
ביבליוגרפיה
Berry, A. 2004) ).Self-study in teaching about teaching, In: J.J. Loughran et al (Eds.), International handbook of self-study of teacher and teacher education practices, Dordrecht: Kluwer.
Berry, A.2005) ).Teaching about teaching, learning about teaching: A self-study of my practice as a teacher educator. Unpublished doctoral dissertation, Monash Univ. Australia.
Brookfield, S. D. (1995) Becoming a critically reflective teacher, San Francisco: Jossey-Bass.
Bullough, R. V.(1997). Practicing theory and theorizing practice in teacher education, In: J.J. Loughran & T. Russell (Eds.), Teaching about teaching: Purpose, passion and pedagogy in teacher education, London: Falmer Press.
Grossman, P. (2005) Research on pedagogical approaches in teacher education, in M. Cochran-Smith & K. Zeichner (Eds.), Studying teacher education: The report of the AERA panel on research and teacher education, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates.
Korthagen, F. A. J. & Kessels, J.P.A.M.,(1999). Linking theory and practice: Changing the pedagogy of teacher education, Educational Researcher, 28(4), pp. 4-17.
Korthagen,F. A. J. et al.(2001). Linking practice and theory: The pedagogy of realistic teacher education, Mahwah, NJ: Erlbaum.
Loughran, J. J., Hamilton, M.L., LaBoskey, V.K.,& Russell, T. (Eds.)(2004). International handbook of self-study of teacher and teacher education practices, Dordrecht: Kluwer.
Richards, J. C.(1998). Turning to the artistic: Developing an enlightened eye by creating teaching self-portraits. In: M. L. Hamilton (Ed.), Reconceptualizing teaching practice: Self-study in teacher education, London: Falmer Press.
Schon, D. (1987). Educating the reflective practitioner, San Francisco: Jossey-Bass.
White, R. T., & Gunstone, R. F.,(1992). Probing understanding, London: Falmer Press.
yyya