הכשרת מורים הנענים למאפיינים תרבותיים בהוראתם
מאת: Ana Maria Villegas , T. Lucas
מקור וקרדיט:
Villegas, A.M., & Lucas, T. (2002). Preparing culturally responsive teachers, Journal of Teacher Education, 53(1), 20-32.
מילות מפתח: רב-תרבותיות, הכשרת מורים, סובלנות, שונות
המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
כדי להניע בהצלחה את הכשרת המורים אל מעבר לטיפול המקוטע והשטחי בשונות וברב-תרבותיות הקיימים כיום, על מורי מורים ליצור חזון של הוראה ולמידה בחברה הטרוגנית, ולהשתמש בחזון זה כדי לשלב לימודים רב-תרבותיים בתוכניות הכשרה. החזון המוצע כאן של מורים הנענים למאפיינים תרבותיים יכול להוות נקודת מוצא לשיחות בין מורי מורים בתהליך כזה.
לפי תוכנית ההכשרה המוצעת יש לשאוף לכך שהמורים יהיו:
בעלי מודעות להיבטים חברתיים-תרבותיים –על מתכשרים להוראה להבין קודם כל את עצמם ואת הזהויות הסוציו-תרבותיות שלהם (Zeichner & Hoeft, 1996 ), ולהכיר את הקשר המורכב בין בתי הספר לבין החברה. עליהם להכיר בכך שבתי הספר מסייעים לשמר מצבי אי-שוויון חברתיים מסורתיים תוך יצירת מצגי שווא של שוויון הזדמנויות (Banks, 1996). יש לסייע להם להכיר כיצד רעיונות הנתפשים כמובנים מאליהם ביחס ללגיטימציה של הסדר החברתי הם רעיונות שגויים.
בעלי דעות חיוביות על תלמידים מרקעים שונים - חשוב שמתכשרים להוראה יפתחו אוריינטציה חיובית ומקבלת לשונות בין תלמידים. מורי המורים יכולים לסייע להם להבין את התוצאות של עמדות/אמונות מורים לגבי למידת תלמידים. המטלה העיקרית היא להניע את המתכשרים לבחון את האמונות שלהם על תלמידים מקבוצות חלשות ולהתעמת עם עמדות שליליות שייתכן שיש להם כלפי ילדים אלה.
מחויבים ומוכשרים לפעול כסוכני שינוי - על מתכשרים להוראה להאמין שבתי ספר יכולים להיות מקומות של שינוי חברתי גם אם הם נתפשים לרוב כמשרתים מצב של אי-שוויון חברתי. מורי מורים צריכים לקדם מודעות לדרכים שבהם בתי הספר משמרים תרבות ולסייע למתכשרים לראות שניתן להכניס שינויים ולתת לכל התלמידים הזדמנויות ללמוד בדרכים אקדמיות מעניינות. מורי מורים יכולים ללמד מתכשרים על תהליך שינוי ולעזור להם להבין את המכשולים להכנסת שינוי ואת הצורך באורך רוח בתהליך זה.
בעלי הבנה כיצד תלמידים בונים ידע ומסוגלים לקדם בניית ידע בעצמם - על מתכשרים להוראה להתנסות בבניית ידע כלומדים כדי שיוכלו לאמץ גישות קונסטרוקטיביסטיות בחינוך ולהשתמש באסטרטגיות כאלה בעבודתם כמורים (Feiman-Nemser & Melnick, 1992). על מורי המורים להדגים פרקטיקות קונסטרוקטיביסטיות במסגרת ההכשרה וליצור למתכשרים הזדמנויות רבות שבהן יפרשו רעיונות, יפתרו בעיות, יסבירו פתרונות, יגנו על פרשנויות ויפריכו טיעונים, כדי שבבוא הזמן הם יוכלו לערב את תלמידיהם בפעילויות מסוגים אלה.
בעלי ידע תלמידים - כדי לסייע לתלמידים לגשר בין הידע וההתנסויות הקיימים שלהם לבין חומר חדש הנלמד בבית הספר על המורים להכיר את תלמידיהם. מורים מגיבים שואפים לדעת ככל היותר על הילדים שהם מלמדים, גם בהקשרים חוץ בית-ספריים, כדי לאפשר להם ללמוד(Ladson-Billings, 1994 ). מסגרות מושגיות המאפשרות הבנה ופרשנות של ידע זה צומחות מלימודים של תחומי דעת שונים כמו היסטוריה, לשון, אנתרופולוגיה ואחרים. כדי לחשוף את ידע התלמידים ולהכירם יש לצייד את מורי המורים באסטרטגיות מתאימות להשגת מטרות אלה, ובהן: קיום דיון בכיתה, חשיפת ההבנות של התלמידים, שאילת שאלות וצפייה כיצד התלמידים מגיעים לפתרונות ומפרשים את חשיבתם.
דרכי הוראה הנענות למאפיינים תרבותיים – זוהי מטלה תובענית ומורכבת, שקשה להכשיר לקראתה במסגרת תוכניות ההכשרה, שכן היא מתפתחת עם הניסיון. עם זאת ניתן לצפות שתוכניות הכשרה בעלות חזון לגבי סוג הוראה זה יכללו בירור והבנה של הוראה מגיבה למאפייני החברה. ניתן גם לצפות שהתכניות יבנו יכולות להתאמת ההוראה לתלמידים ייחודיים בהקשרים ייחודיים, עיקרון שהוא מאפיין מרכזי בגישה הוראתית זו. כדי לפתח זאת צריך לחשוף את המתכשרים למורים המקיימים הוראה –נענית-תרבותית((culturally responsive teachers באמצעות קריאה על כך, ע"י ניתוח מקרים ובקיום תצפיות במורים אלה בכיתות. כדאי גם שההתנסות תתבצע בכיתות המשקפות שונות על גווניה הרבים.
שינוי אינו מתרחש בחלל. ראוי שמורי מורים יקיימו דיון ושיח על הכשרה להוראה בקונטכסט החברתי והפוליטי הקיים. מאפיין מרכזי של קונטכסט זה היא הדאגה לאחריותיות הניכר בדגש הקיים על סטנדרטים למורים ולהכשרה. חיוניות ההצעה שהוצגה במאמר זה תלויה בשאלה אם הסטנדרטים ימשיכו להתקיים ובעיקר מה הם כוללים. ההצעה כאן מתבססת על האמונה שתפקיד בולט של בתי הספר הוא לקדם חברה יותר שוויונית וצודקת ושראוי להכיר ולקבל את קיומה של שונות. בכך היא הולמת שיטות של אחריותיות המפנות תשומת לב רבה לעקרונות של נגישות, שוויון ושונות בחינוך. המאמר מבקש לבחון אם אותם סטנדרטים הנוהגים כך אכן ניתנים גם למימוש.
ביבליוגרפיה
Banks, J. (1996). The historical reconstruction of knowledge about race: implications for transformative teaching, in: J.A. Banks (Ed.), Multicultural education, transformative knowledge and action: historical and contemporary perspectives, NY: Teachers College Press, 64-87.
Feiman-Nemser, S., & Melnick, S. (1992). Introducing teaching, in: S. Feiman-Nemser, & H. Featherstone (Eds.), Exploring teaching: reinventing an introductory course, NY: Teachers College Press, 1-17.
Ladson-Billings, G. (1994). The dreamkeepers: successful teachers of African American children, San Francisco: Jossey Bass.
Zeichner, K., & Hoeft, K. (1996). Teacher socialization for cultural diversity, in: J. Sikula, T. Buttery & E. Guyton (Eds.), Handbook on research of teacher education (2nd edition), NY: McMillan, 525-547.
עדיין אין תגובות לפריט זה
ביבליוגרפיה
Banks, J. (1996). The historical reconstruction of knowledge about race: implications for transformative teaching, in: J.A. Banks (Ed.), Multicultural education, transformative knowledge and action: historical and contemporary perspectives, NY: Teachers College Press, 64-87.
Feiman-Nemser, S., & Melnick, S. (1992). Introducing teaching, in: S. Feiman-Nemser, & H. Featherstone (Eds.), Exploring teaching: reinventing an introductory course, NY: Teachers College Press, 1-17.
Ladson-Billings, G. (1994). The dreamkeepers: successful teachers of African American children, San Francisco: Jossey Bass.
Zeichner, K., & Hoeft, K. (1996). Teacher socialization for cultural diversity, in: J. Sikula, T. Buttery & E. Guyton (Eds.), Handbook on research of teacher education (2nd edition), NY: McMillan, 525-547.
yyya