הכשרת מורים גלובלית במאה ה-21

Loomis, S., Rodriguez, J., & Tillman, R. (2008). Developing into similarity: global teacher education in the 21st century, European Journal of Teacher Education, 31(3), 233-245.

מילות מפתח: השכלה גבוהה, הכשרת מורים, גלובליזציה, מוסדות.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

המאמר בוחן את התהליך הגורם למערכות הכשרת מורים בעולם להתכנס לצורה שבה ההבחנות האיכותיות ביניהן מצטמצמות והולכות. לטענת הכותבים , הרחבה שהובאה ע"י תהליכים של הגלובליזציה יוצרת הבדלים רחבים בעלות המידע, הבדלים המעודדים שימוש בדפוסים סטנדרטיים להכשרת מורים. ההיגיון שבהרחבה מוסדית, כמו ההיגיון שבגלובליזציה, פועל ככוח מאחד בין מה שהיה עד כה בעל גבולות מדיניים ותרבותיים מובחנים. המחקר שלהלן מזהה סולם מוסדי וחלוקה של מידע כמרכיבים מרכזיים הקושרים את האינטראקציה של מוסדות לאורך שווקים ומוסיף תובנה לנושאים חשובים הסובבים את ההכשרה של מורים איכותיים.

גלובליזציה וכלכלת המידע

הטיעון המרכזי של הכותבים הוא שבסביבה של גלובליזציה מוסדות חברתיים מכוונים את משאביהם לכיוון של מערכות מידע אוניברסאליות זולות יותר ולא לרכישת מידע יקר (פרטיקולרי(, שיש בו נטייה לפתח ממדים איכותניים של התפתחות המורה. בפועל מדובר בדגש על סטנדרטיזציה ביצירת חוקים נוהליים ושיטות טכניות של הכשרת מורים, במטרה להכשיר מורה שהוא interchangeable ובעל מיומנות טכנית גבוהה. תהליך זה גורם בין היתר להגדלת ההתערבות הממשלתית הפוגעת באפשרויות לתת ביטוי לצורות מגוונות, חיוניות ובעלות ערך של הכשרת מורים. אך ראוי להניף דגל של אזהרה ולומר שלקיזוז בין יעילות ואיכות ובין סדר וחופש יש השפעה שלילית על מה שחשוב להכשרת מורים(Welch, 1998 ). כותבי המאמר מראים כיצד המסגרת המוסדית של הכשרת המורים פועלת למחיקת הייחודי לטובת האחיד והזול יותר.

מידע פרטיקולרי מתבטא בעצמאות, אלתור, שיפוט ערכי, חשיבה משתנה, עקרונות מוסריים ששורשיהם בתרבויות ובמנהגים מקומיים; כל ההיבטים החיוניים וההעדפות המקומיות המובחנות המשפיעים על אישיות האדם ועל מורכבות האינטראקציות וההתפתחות שלו. במידע אוניברסאלי ניתן למצוא כלכלת מידע המתייחסת לסטנדרטיזציה, לגיבוש( (consolidation ולשילוב ומיזוג.

 זהו מידע המתמודד עם היכולות ליצירת סדר ויציבות, מגביר חילופין(trade ) וניבוי, דפוסים מקובעים של מבנים לוגיים ותכנון ופיקוח מדויקים (Scott,1998). הכשרת מורים במכללות / באוניברסיטאות פועלת ברשתות מידע אלה ואינה מחוסנת מהכוחות המוסדיים הללו. מצב זה סוטה מראיית החינוך כעבודה אינטלקטואלית ומוסרית והולך לקראת חינוך כ- techne.

בעולם הכלכלי אינטגרציה נתפשת כמצב המוזיל עלויות, במיוחד לגבי סחורות ושירותים פחות מורכבים. המציאות היא שהשינויים מבטלים את השפעת הגיאוגרפיה על הסחר והתקשורת, ובאמצעות ההתלכדות החלה נוצרים בעולם דגמים פוליטיים, חברתיים וכלכליים חדשים (למשל, האיחוד האירופאי, ארגון ארצות אפריקה וכדו'). המידע נגיש באותה מידע לכל אחד, גם אם הוא בעל דרישות טכנולוגיות מינימאליות וללא הבדל ברמת החינוך שקיבל. שיתופי הפעולה המבוססים על מידע נגיש וגדל הופכים להיות אופקיים ואינם מבחינים בין מציאויות וגבולות גיאוגרפיים, פוליטיים, חברתיים וחינוכיים. ההתרחבות המוסדית מאפשרת הפחתה במנגנונים ביורוקרטים ללא איבוד של שליטה מרכזית. השאלה העולה היא: האם הגלובליזציה /ההידמות הזו יכולה לשמר התפתחות של דבר מורכב כמו חינוך?

אחדות וייחודיות בהכשרת מורים- הדגם הטכני

כיום, בכלכלה הגלובלית, גם חוקי החינוך חוצים גבולות באמצעות חברות בארגונים פוליטיים ומסחריים. חוקים אלה מקלים על קשרים בינלאומיים בהשכלה הגבוהה ומצביעים על כך שהפצת המידע מתרחבת. בתהליך ההתרחבות צץ מעבר סמוי מהקצוות הנמוכים/הייחודיים של ההיררכיה החינוכית (בתי ספר עצמאיים, מחוזות מקומיים, אוניברסיטאות מקומיות) אל הקצוות הגבוהים/הכלליים (משרדי חינוך, מחלקות פדרליות וארגונים בינלאומיים) שבהם עקרונות של פיקוח מרכזי יוצרים אוניברסאליות של זכויות יוצרים. נוצרת גם אחידות בנושאי אקרדיטציה ומתרחבים המבנים המתמרצים, דבר שלאורך זמן יהפוך מוסדות חינוכיים להיות דומים זה לזה.

הדגם הטכני של חינוך שהוא רציונליזציה של תהליכים ושל מבנים חינוכיים בעולם מאפשר: מצד אחד, שיתופי פעולה ויעילות גדולים יותר מתוך הבנה של חוקים ואיחוד של מדידת היצור (למשל בארה"ב ה-NCATE בארה"ב שב-2007 39 מדינות אימצו את הסטנדרטים שלו לאקרדיטציה של הכשרת המורים, באירופה ה-EUROPA,2007). במקביל עולות גם שאלות על מקומם של תפישות פדרליות, של מירכוז ושל אחידות האמצעים והמטרות בהכשרת מורים. מצד שני רציונאליות קולקטיבית בתחום זה מתעלמת ממידע חיוני, שאיבודו מעמיד בסכנה עקרונות מסוימים, חופש העדפות ואמונות שמכללות ואוניברסיטאות כאלה ואחרות ומורי המורים בהן רואים כחשובים. הנגישות לדגם הטכני נוצרת ע"י חוקים מרכזיים המסייעים להקטין עלויות בחינוך.

מהו הטוב בחינוך? – תוכניות הכשרה עצמאיות רבות מאמינות שהחינוך הטוב מתרחש בחילופי שיח מורכבים, ייחודיים והקשריים בין מורה ללומד. הדבר מקבל צורות שונות בתרבויות ובחברות שונות(Hilberg & Tharp, 2002). המשותף לתוכניות ההכשרה האיכותיות היא שמורים המתכשרים בגישה ליברלית מתמודדים בהצלחה בשדה הנוקשה של הוראה ע"י פיתוח מערכת של כשירויות תכנון שהן מעבר לטכני(ר' לדוגמה,ת2005 Wiggins & McTighe, ,Rodriguez et al., 2007). תוכניות הכשרה איכותיות מדגישות נושאים או תחומים במדעי הרוח (liberal arts) בהכשרה שיחד יוצרים את השליטה בהוראה. מתכשרים להוראה המתנסים בתחומים אלה בבתי הספר תורמים להתפתחות אנושית ולחיים אזרחיים ע"י שימור העדפות המידע היקר של שיח מוצלח מורה-לומד ומניעת איבוד מידע והתוודעות למורכבות ולגוונים של ההתפתחות האנושית(Rodriguez & Loomis, 2007 ). המטרה היא ליצור עבור סטודנטים מוכשרים סביבת למידה שבה גישה אינטלקטואלית ופעלתנית לחיים מכוונת לטובת האדם עצמו ולטובת אחרים. השגת מטרה זו תלויה במרחב היצירתיות הניתן ובסיכון הנלווה לכך (Collins, 1998). התקדמות, כישלון, צמיחה וחופש הם הבסיס לחינוך, והדפוסים המוסדיים יכולים וחייבים להיות מאופיינים במשא ומתן, בהנחיה והדרכה, בשינויים ואף בהתנגדויות של מורים ולומדים כמו גם של קבוצות מאורגנות כהורים ואחרים.

המשכנעים הסמויים של גלובליזציה והשכלה גבוהה - התכנסות/אחידות דורשת שינוי כיוון משווקים פחות מווסתים לשווקים מווסתים יותר. צמיחה מוסדית מראה שסוגים מסוימים של מידע קלים יותר לשיווק, בעיקר ניכרת הערכת יתר של מידע אוניברסלי, ובו בזמן הפחתת ערך של מידע פרטיקולרי. הסכנה בכך היא שחינוך גבוה עלול להפוך לעוד מצרך( commodity), שלאורך זמן משנה את החזון ואת האופי של החינוך מתפישה של מורכבות לפשטנות.

הרחבת בסיס המידע להכשרת מורים – החוקיות בהתנהגות מוסדית מצטברת משנה את סוג המידע הניתן לשימוש בהשכלה הגבוהה. אתגר אינטלקטואלי חשוב בזמנים כאלה היא כיצד לשמר שונות במערכות השכלה גבוהה, ובעיקר בפיתוח איכות המורים. שאלות מרכזיות הן: אם תימשך המגמה לכיוון של אחידות כיצד יוכל תהליך שימור זה להימשך? כיצד יכולה מדינה או ישות מקומית להתנגד לכוחות המחלישים של הגלובליזציה ולהגן על שוק ההשכלה הגבוהה שלה? תשובות עיוניות ומעשיות לשאלות אלה ייקחו בחשבון את התפקיד, החשיבות והמחיר של ידע פרטיקולרי של החינוך.

חינוך גבוה עצמאי עומד בפני שתי שאלות המתייחסות לזהותו וליצירתיותו אל מול המודל הטכני הדומיננטי: א) כיצד מוגדר הטוב החינוכי, האם הגדרה זו תימשך לאורך זמן, ב) כיצד לטפל בהבדלים במידע המאיימים בהשגת טוב זה?

ראוי לקיים מחקר לאור הטיעון שהכשרת מורים משתבחת כאשר היא מבוצעת בהקשר של מוסדות הכשרה עצמאיים. כגישה כללית על המחקר ועל קובעי המדיניות להכיר במגבלות הקיצוניות של המודל הטכני, ובכך שרפורמה מהותית לא תהייה אפשרית כל עוד המאמצים נשארים במסגרת זו.

קיימים כמה כיוונים לפתרונות ברגע שהחינוך יפנה עורך לאחידות של הדגם הטכני. כיוונים אלה יכולים לכלול: עבודה עיונית נוספת על המבנה וההיגיון של המודל הטכני, למשל, מהן ההשפעות של התרחבות מוסדית על התפתחות של ידע, מידע, הון אנושי וחברתי? עבודה פילוסופית על אופי החינוך, למשל, מהם התנאים ההכרחיים למימוש הטוב בחינוך?

עבודה אמפירית בהשכלה הגבוהה, למשל, מה היה תפקיד מערכת השכלה גבוהה חופשית ובלתי-תלויה במשטרים דמוקרטיים?
עבודה של מדיניות על אחידות הציבורי לעומת הפרטי, המדינה ונושאים של שוק חופשי, למשל, האם צמיחת השוק ואחידות מוסדית עולים בקנה אחד עם התפתחות של מציאות חברתית מורכבת?

עבודה כלכלית וסוציולוגית ביחס להתפתחות המורה, איכות ההוראה ותרבות מקומית, למשל, האם תרבות מקומית והידע הייחודי שלה מוחלפת(מוותרים עליה) במהלך תהליכי הגלובליזציה? כיצד הדבר משפיע על איכות המורה?
הן המחקר והן המדיניות צריכים להיות מעוגנים בשדה אינפורמטיבי רחב יותר, זאת כדי לראות ולהבין את הדינמיקה של המידע וההכשרה של מורים בסביה הגלובלית של ימינו.

ביבליוגרפיה

Collins, R. (1998). The sociology of philosophies: a global theory of intellectual change, Cambridge: The Belknap Press of Harvard University.
Hilberg, R.S., & Tharp, R.G. (2002). Theoretical perspectives, research findings and classroom implications of the learning styles of Native American and Alaska Native students, ERIC Digest EDO-RC-o2-3.
Rodriguez, J., & Loomis, S. (2007). A new view of institutions, human capital, and market standardization, Education, Knowledge and Economy 1, (1), 93-106.
Rodriguez, J., Loomis, S. & Weeres, J. (2007). The cost of institutions: information and freedom in expanding economics, NY: Palgrave Macmillan.
Welch, A. (1998). The cult of efficiency in education: comparative reflections on the reality and the rhetoric, Comparative Education, 34(2), 157-175.
Wiggins, G., & McTighe, J. (2005). Understanding by design Alexandria, VA: ASCD.