הכשרה להוראה הנענית לשונות תרבותית

לאה קוזמינסקי. הכשרה להוראה הנענית לשונות תרבותית. ביטאון מכון מופ"ת, גיליון 60, מאי 2017.

הגיוון והשוני של התלמידים בישראל מתבטא בהיבטים כמו: "לאום, דת, מוצא אתני ועדתי, מיקום גיאוגרפי, השתייכות מגדרית, ותק בישראל, צרכים לימודיים ייחודיים ועוד".
לשוני הזה מתווספים גם ההישגים הלימודיים הנמוכים של תלמידים הבאים מאוכלוסיות מודרות כמו ערבים, תושבי הפריפריה או ילדים ממשפחות עניות. בנוסף, קיימות במערכת החינוך גם "גזענות, דעות קדומות מפלות והיעדר סובלנות לאחר בקרב ילדים ובני נוער".
המחברת טוענת כי התפקיד של התכניות להכשרת מורים במאה ה-21 הוא להעניק לסטודנטים שלהן מיומנויות ותפיסות הדרושות להוראה במערכות רב-תרבותיות הכוללות תלמידים ממוצא אתני, דתי, חברתי וכלכלי שונה. על כן, התכניות להכשרת מורים צריכות להתייחס לשונות בין הלומדים ולספק למורים לעתיד מיומנויות שיאפשרו להם לטפח "למידה משמעותית ומערבת" עבור כל התלמידים.

המחברת מכנה זאת "הכשרה להוראה הנענית לשונות", שתכלול התייחסות לסוגיות של ההיסטוריה ושל התרבות של המגזרים השונים באוכלוסייה, יישום של סגנונות למידה שונים שיאפשרו לכל הסטודנטים/תלמידים להצליח, "ובחינה ביקורתית" של מדיניות החינוך לגבי צדק חברתי ושוויון חינוכי.

מטרתה העיקרית של הוראה הנענית לשונות תרבותית היא לספק לתלמידים/סטודנטים אפשרות להצליח בלימודיהם ועדיין להזדהות עם התרבות שלהם.
להוראה כזו יש ששה מאפיינים מרכזיים:
1. תוקף הבא לידי ביטוי בשימוש שההוראה עושה "בידע התרבותי, בניסיונות הקודמים ובסגנונות הלמידה של הלומדים" כדי למידה המשתמשת ביתרונות של הלומדים.
2. הוראה הנענית לשונות תרבותית פונה ללומד כאדם שלם, ומתייחסת לא רק להישגים האקדמיים שלו אלא גם לערכים התרבותיים שלו.
3. הרב-ממדיות של ההוראה באה לידי ביטוי בשילוב של התרבות בתכנית הלימודים, במערכת היחסים בין המורה ללומד, ב"דרכי ההוראה" ובהערכה של ההישגים של התלמיד.
4. הוראה הנענית לשונות תרבותית היא "הוראה מעצימה" המתמקדת בתלמיד ובחברה ומאפשרת ללומד להעצים את יכולתו האקדמית ולחזק את תחושת המסוגלות העצמית והקבוצתית.
5. זוהי הוראה המובילה לשינוי באמצעות תמיכה "בפיתוח הידע, הכישורים והערכים" כדי לטפח "לומד ביקורתי ומנהיג חברתי".
6. הוראה הנענית לשונות תרבותית היא "הוראה משחררת מבחינה פסיכולוגית ואינטלקטואלית".
הוראה כזו מאפשרת לשפר את החשיבה, את ההישגים האקדמיים, את "הקשרים הבינאישיים ואת האכפתיות לאחר".