הכנסת תוכנה לניהול כיתה ובית ספר במשקפי הסגל החינוכי – חקר מקרה
מאת: נירית רייכל , נירית סימון
מילות מפתח:
בתי ספר
מאפיינים קהילתיים
מורים
עמדות מורים
שילוב מחשב בהוראה
תהליכי שינוי
תוכנה לניהול כיתה
תוכנות
מקור וקרדיט:
נירית רייכל, נירית סימון. " הכנסת תוכנה לניהול כיתה ובית ספר במשקפי הסגל החינוכי – חקר מקרה", דפים, כתב עת לעיון ומחקר בחינוך (מכון מופ"ת), תשס"ט 2009, מספר 48, ע"ע 105-133.
תקציר
מחקר זה בוחן את האופן שבו סגל חינוכי בבית ספר חווה ומתאר שינויים שחלו בעבודתו בעקבות שילוב תוכנה לניהול כיתה ובית ספר. מתוך ממצאי המחקר עולה כי הסגל החינוכי חש שחלו שינויים בעבודתו בעקבות הכנסת התוכנה ככלי עבודה לבית הספר. יחסו אל השינויים מורכב ולעתים אמביוולנטי. השינויים באים לידי ביטוי ביכולת של התוכנה להגביר את התיעוד, את הדיוק ולכן את הנוחות בעבודה, באפשרות הטמונה בה לשיפור התקשורת, בתחושה כי חל שיפור באכיפת משמעת בבית הספר ובאפשרות להגביר את הבקרה על התהליכים המתקיימים בו. לצד אלו עולים חששות מפגיעה בחופש הפרט של המורה ושל התלמיד, מדרישות נוספות מהמורים על חשבון זמנם, ולעתים על חשבון זמן השיח עם התלמידים ועם העמיתים.
מסקנות המחקר המרכזיות הן שהסגל החינוכי תופס את התוכנה ככלי בעל פוטנציאל להועיל לבית הספר ולעבודת המורה, ובה בעת מזהה בה פוטנציאל לפגוע ולגרום נזק. הדברים נכונים בתחום ההישגים הלימודיים, בנושא אכיפת המשמעת ובעיקר בתחום התקשורת הבית ספרית.
מתיאורי הסגל ניתן להסיק כי כדי למצות את הפוטנציאל של התוכנה ולהקטין את הנזקים שהיא עלולה לגרום, יש לדון בדרכים לשמור ולחיזוק הקשר האישי בין הסגל החינוכי לבין התלמידים ובין חברי הסגל החינוכי לבין עצמם, ההנהלה ובעלי תפקידים, ולממש את העולה בדיון. במקביל ראוי לשפר את יעילות התוכנה בהיבטים טכניים שונים.
מידע על התוכנה
התוכנה העומדת במרכז המחקר פותחה בידי קבוצה בידי קבוצה מהסגל החינוכי של בית הספר בראשות המנהלת במטרה להציע פתרונות לצורכי הסגל החינוכי של בית הספר.
תשומות התוכנה: המורה מקליד את אירועי המשמעת של כל שיעור (כפי שהוגדרו על ידי בית הספר) ואת ציוני המטלות (מבחנים, עבודות) בכל קבוצת לימוד בעת ביצוען. בכך המחשב הופך למעיין יומן אישי ממוחשב של המורה. מורים המלמדים במרחק מהמחשב (חינוך גופני, סדנאות, חינוך ימי) יכולים להקליד את הנתונים באמצעות הטלפון הסללורי. ברגע שהנתונים מוקלדים הם עוברים מיון והפקת דוחות חתך. את כל הדוחות ניתן לראות על המסך, להדפיס במדפסת, וכן ניתן להעבירם לגיליון אלקטרוני "אקסל" לעיבוד נוסף. מנהל ביה"ס קובע הרשאות לצפייה בכל דוח ולעריכה.
תפוקות התוכנה: המורה המקצועי יכול להפיק מיידית "דפי יומן" ממוחשבים, "כרטיסי תלמיד" אישיים לכל אחד מתלמידיו, טבלאות ציונים לקבוצות הלימוד שלו במיונים שונים, טבלאות משמעת של קבוצות הלימוד שלו במיונים שונים, כרטיס מעקב שיחות שבוצעו, התראות לכל תלמיד ורשימות של קבוצות הלימוד.
מחנך הכיתה יכול להפיק באמצעות התוכנה דוחות משמעת וציונים של תלמידי כיתתו ממוינים בחתכים שונים, הערות מעקב של מורים מקצועיים, כרטיסי תלמיד ובהם נתונים מכל המורים המקצועיים, להציב יעדים אישיים לתלמידיו ולעקוב אחריהם, להציב יעדים קבוצתיים לכיתתו ולבחון אותם.
בעלי תפקידים – מנהלים, רכזים וסגנים – יכולים לראות את תמונת המצב של קבוצות הלימוד ושל התלמידים שבאחריותם, לעקוב אחר מגמות שיפור ונסיגה ולקבל החלטות המבוססות על נתוני אמת מעודכנים.
כמה אבחנות מעניינות נוספות במאמר:
השוואה בין הראיונות עם בעלי התפקידים לבין הראיונות עם המורים שאינם בעלי תפקיד נוסף העלתה שביעות רצון רבה יותר מהתוכנה ומתרומתה לאיכות עבודתם בקרב בעלי התפקידים מאשר בקרב המורים. כמו כן, בעלי התפקידים הביעו תקווה שימומש פוטנציאל רב יותר של התוכנה.
מתוך הממצאים עולה כי לא ניתן לחלק את הסגל החינוכי לקבוצות של מתנגדים לעומת קבוצות של מחייבים לגבי שילוב התוכנה והשינויים שחלו בעבודתם בעקבותיה.
שיפור המקצועיות – השיפור שהמורים מתארים באיכות המקצועית נובע, לתפיסתם מהאפשרויות שהתוכנה מעמידה בפניהם לתיעוד ולדיווח שוטף על כל המתרחש בבית הספר, לקבלת תמונה מדויקת על כל תלמיד, לזיהוי בעיות ולטיפול בהן בזמן אמת וכן לאפשרות נוחה לביצוע של הערכה מעצבת ושל הערכה מסכמת בתחום הלימודים והמשמעת.
תיאורים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקרם של שופילד ודוידסון ( Schofield & Davidson , 2000) שעל פיהם מורים שהשתמשו בתוכנות ניהול ובאינטרנט הגבירו הזדמנויות להתפתחות מקצועית וחיזקו את תדמיתם המקצועית.
פגיעה במקצועיות - התחושה הבולטת ביותר המתוארת לגבי הנזק של התוכנה ופגיעתה בעבודת המורה היא הזמן הרב המושקע בעבודה הטכנית של הזנת נתונים במחשב והידיעה כי הדבר נעשה על חשבון השקעה בעשייה פדגוגית, המוערכת בעיניהם כמשמעותית וחשובה יותר. תיאור זה מעורר ספק בנוגע לשיפור איכות העבודה החינוכית בעקבות התוכנה. הרהורים דומים עולים במחקר של ווימן וסטרינגפלד (Wayman & Stringfield , 2006).
שיפור לצד הגבלה בתקשורת – שני שלישים מהמורים המתארים שיפור בתקשורת ציינו כי הם מעדיפים ליצור קשר דרך הדואר האלקטרוני הרגיל ולא באמצעות התוכנה בשל יתרונותיו הטכניים של הדואר האלקטרוני.
הערכת חברי הסגל והמורים בביה"ס את השינויים בעקבות הכנסת התוכנה חושפת בלבול, אמביוולנטיות ותיאורים סותרים. כך למשל, מתוארת אצל אותו מרואיין תחושה של הגברת היעילות והנוחות בעבודה ולצדה תחושה הפוכה של השקעת זמן בעיסוקים טכניים, תחושת מקצועיות ופגיעה בה מפאת צמצום הזמן המוקדש למפגשים אישיים עם לתלמידים, שיפור התקשורת המיידית באמצעות הטכנולוגיה על חשבון צמצום השיח האישי.
המרואיינים מצהירים כי מורה מתוקשב נחשב בעיניהם מורה מקצוען שנוספו לו כלים המאפשרים לו לשפר את איכויות ההוראה, ובו בזמן הם טוענים כי כדי שתגבר מקצוענותם, יש להקצות להם זמן נוסף, כך שהעיסוק בתוכנה לא יהיה על חשבון היבטים אחרים וחשובים של העבודה החינוכית.
yyya
מאמר מחקרי מעניין נעזרתי בו כדי לפנות לכתב העת כי אני מעונינת לעשות עבודה על הכנסת משו"ב לבית הספר. אשמח למצוא חומר נוסף בנושא.
מעוניין לקבל פרטים לתוכנה לניהול בעיות משמעת וציוניםמעקב טיפול בבעיות ושיחות עם הורים וכד' הכוללת רמות הרשאה