הכוונה עצמית בלמידה – אתגר לצמיחה בית-ספרית

מקור: תל-אביב הוצאת רמות - אוניברסיטת ת"א, תשס"ג 2003

על הספר:

הכוונה עצמית ואחריות, הינם בבחינת יעדים נוספים שהוצבו בעשור האחרון לקידום במוסדות רבים במערכת החינוך הישראלית. צוותי חינוך, מחקר והדרכה מצהירים על חשיבותם של יעדים אלה, אך מתקשים לעתים לממשם. הספר של דליה עמנואל מהווה מאפשר לנו לחדור לנבכי ההתרחשויות בבית ספר יסודי-ממלכתי "צופה שרון". סגלו החינוכי פתח את דלתו כדי ללמוד על המתרחש בקרבו באמצעות מחקר פעולה ארוך טווח, שבוצע בשיתוף פעולה ייחודי ומרתק בין צוות מחקר מהיחידה לתכנון לימודים שבאוניברסיטת תל אביב ובין בית הספר על פועליו – תלמידים, מורים מנהלת ובעלי תפקידים.

בספר מוצג תיאור עשיר ואוטנטי של ההתרחשויות בבית הספר המתקיימות במרחבי למידה הפיזיים ובמסגרת הרעיוניות והארגוניות שבאמצעותן הצוות המוסדי והאקדמי מציד דיונים, דילמות והתלבטויות אמיתיות על משמעות ההכוונה העצמית והדרכים האפשריות לקידומה.
התיאור המחקרי- המונוגרפי המוצג בספר הינו בבחינת דוגמא חשובה למעצבי מדיניות חינוכית, מפקחים, מנהלים, מנחים, מורים ופרחי הוראה, היכולים ללמוד על העוצמה הטמונה בספרות מקרים והמתארת מארג אקולוגי חי ונושם של סביבת חיים טבעית המתפתחת מאחורי כותלי הכיתה ובית הספר. בסביבה זו מצטבר ידע פרקטי –רפלקטיבי רב, הנוצר כתוצאה מפעילות גומלין רבת-פנים בין הגורמים הפועלים בבית הספר והשואפים לשפר ולהשביח את תהליכי ההוראה והלמידה.

פרקי הספר

בפרק השני מוצגים המצע והתפיסה החינוכית של בית הספר "צופה שרון" (נכתב בשיתוף עם פרופסור משה זילברשטיין).

הפרק השלישי (בשיתוף עם איריס ברקוביץ ופרופסור משה זילברשטיין) יש תיאור תהליך ליצירת בהירות ארגונית בבית הספר הנחקר. הפעלת התהליך ליצירת בהירות ארגונית ב"צופה שרון" צמחה על רקע של תחושות של אי-שביעות רצון מ"הדברים שאינם זורמים כמו שצריך", וממודעות לבעיות הקשורות לתלמידים שאינן זוכות בטיפול. תחושות אלה הוליכו לבחינה מעמיקה של האקלים הארגוני בבית הספר ולחשיפת חולשות, כגון היעדר יחסי ידידות והעדר תמיכה הדדית בקרב צוות המורים. בחינה של שורשי התופעה הוליכה למסקנה שהיא קשורה לחוסר הבהירות הארגונית במבנה בית הספר. בעקבות מסקנה זו החלה פעילות להגדרה מחודשת של התפקידים שהמורים ושאר אנשי הסגל ממלאים. בהמשך הוצעו חלופות מספר ליצירת מערכות תקשורת בין מסגרות הפעולה שנקבעו בצוות בית הספר.

הפרק הרביעי שנכתב יחד עם כרמלה גינת, מתאר ודן בעיצוב הסביבה הלימודית הפיזית של בית הספר, תוך הבלטת המאפיינים המעודדים טיפוח לומד בעל הכוונה עצמית. מוצגות בפרק ארבע תכונות המאפיינות את הסביבה הלימודית הפיזית בבית הספר "צופה שרון", והן: גמישות, עושר פתיחות והגדלת ההיקף של הסביבה הלימודית על ידי פריצת גבולות הכיתה. בהמשך מוצגים שני עקרונות המתייחסים לארגון הסביבה הלימודית תוך תיאור ש דרך התמודדות גמישה ואינטראקטיבית של המורים עם מספר רב של תלמידים בכיתה. ניתוח שיטתי שנערך בפעילויות ובמרכזי הלמידה מעלה יתרונות וחסרונות בארגונם של מרחבי הפעילות, ואף חושף את בעיית המידור בין המתרחש בכיתה לבין המתרחש במרחבים הפתוחים שלצידה.

נושאו של הפרק החמישי, המהווה המשך טבעי לפרק הקודם, הוא הסביבה הלימודית האנושית – מאפיינים המעודדים טיפוח לומד בעל הכוונה עצמית. פרק זה מתמקד במאפייני האינטראקציה והתיווך ביחסי מורה-תלמיד. בפרק מועלית השאלה: האם די לשנות את הסביבה הפיזית כדי לחולל שינויים ממשיים בתהליכים ובתוצרי הלמידה? האם הפירוק הכיתה הלומדת לקבוצות למידה קטנות, הפועלות במרכזי למידה המעוצבים ומאורגנים היטב –די בו כדי להבטיח הבנה מעמיקה של נושאי הלימוד.

בפרק השישי, קליטת מורות חדשות, שנכתב בשיתופו של פרופסור משה זילברשטיין, הקורא מוזמן להציץ לתהליכי ההסתגלות ההדדית שמורות חדשות עוברות עם קליטתן בצוות בית הספר. במהלך המעקב אחר המורות למדו עורכי הפרק כי יציבותו של ארגון בהמשך התפתחותו בכיוון שבחר מותנית במידה רבה ביכולתו לקלוט חברים חדשים מבלי לזעזע את הרכב הצוות הקיים ומבלי להפר את הלכידות הפנימית הקיימת סביב אותם יעדים חינוכיים שבית הספר חותר לקראתם. אכן, סיפוריהן של שלוש המורות החדשות המתארות את קליטתן בבית הספר יש בהם עדות לתהליכי החברות החיוביים המתקיימים ב"צופה שרון", ושבאמצעותן המורות החדשות משתלבות בתרבות בית הספר. שלושת הסיפורים שונים, כי הביוגרפיות של המורות שונות והמניעים לבואן ולהצטרפותן לצוות בית הספר אף הם שונים. בסיום הפרק החוקרים מעוררים סוגיות-מפתח לגבי קליטתם והתמודדותם הקשה של מורים חדשים בבתי הספר שזה מכבר מיסד וקבע לו נורמות ואורחות חיים ששינוייהם על ידי אחרים אינם פשוטים.

הפרק השביעי דן בהטמעת תוכנית חיצונית באתוס הבית ספרי. בכתיבת הפרק היה שותף פרופסור משה זילברשטיין. בפרק זה מוצגת התנסות חיובית שב שולבה תכנית חיצונית באתוס הבית ספרי. על בית הספר לבחון היטב אילו רעיונות ואילו תוכניות התערבות עשויים להשתלב באתוס בית הספר ועשויים לחזק את התפתחותו בכיוון שנקבע ככיוון הרצוי. תוכניות שיש בהן מסרים הסותרים את אתוס בית הספר והעלולות להפר את האוריינטציה החינוכית שבית הספר אימץ לעצמו מוטב שיישארו מחוץ לגבולותיו. אימוץ הרעיונות ותוכניות ההתערבות בנושא האוריינות ב"צופה שרון" השתלב יפה במגמה הכללית של טיפוח לומד בעל הכוונה עצמית, והוא מהווה עדות להשפעה של המורה כפרט היוזם ומטמיע שינויים בדרכו ועל פי העדפותיו, תוך התבססות על צרכנות נבונה של תוכניות לימודים וחומרי למידה המובאים מבחוץ.

הפרק השמיני: הערכה מוסדית – דיון בהכנסת שינויים בתעודה (בשיתוף אייל טלמור), מוצג דיון בהכנסת שינויים בתעודה וההתייחסות לנושאי ההערכה שהצוות מתלבט בהם. מבנה התעודה ותוכנה עוברים שינויים תכופים ב"צופה שרון" משום שהעשייה החינוכית בבית הספר עוברת אף היא שינויים, והשאלה כיצד להעריך את הישגי התלמידים חוזרת ונידונה מחדש., כי היא שאלה מורכבת שאין עליה תשובה חד-משמעית. מכאן חוסר הנחת המתמיד וההתלבטויות והשינויים התכופים במבנה התעודה ובתוכנה. בסיום הפרק מועלית מחדש השאלה: האם יש הכרח בתעודה, ולמי היא מיועדת?

הפרק התשיעי, שהוא שונה באופיו וחריג במבנהו, עוסק בלקחים לעצמם ולקחים לאחרים – ביקורה של מנהלת המחוז ב"צופה שרון". הפרק, שלכתיבתו חבר פרופסור משה זילברשטיין, מתאר כיצד הפיק בית הספר תועלת מביקורה של מנהלת המחוז. לצצות ביה"ס יש הזדמנות לא רק להראות את הישגי בית הספר כלפי חוץ, אלא גם ללמוד דברים חדשים ולהפיק לקחים.

על המחברת: ד"ר דליה עמנואל, היא מרצה לתכנון לימודים בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב ובמכללת בית ברל. היא בעלת רקע וניסיון עשיר בפיתוח הדרכה וייעוץ קוריקולרי למערכות חינוך מגוונות ברחבי הארץ. היא צברה ידע וניסיון קוריקולרי למערכות חינוך מגוונות ברחבי הארץ.