הישגים לימודיים של תלמידים ללא צרכי חינוך מיוחד בכיתות מכילות: מטה-אנליזה

Szumski, G., Smogorzewska, J., & Karwowski, M. (2017). Academic achievement of students without special educational needs in inclusive classrooms: A meta-analysis. Educational Research Review, 21, 33-54.

למאמר המלא ראו:: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1747938X17300131

סיכום המאמר נכתב על-ידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

מאמר זה מציג מטה-אנליזה של 47 מחקרים כדי לבחון את השאלה כיצד נוכחותם של תלמידים עם צרכי חינוך מיוחד משפיעה על תלמידים, שאינם עם צרכים כאלה הלומדים איתם בכיתה. שאלה זו משמשת בבסיס הדיון על אודות מדיניות ההכלה (Ainscow, Dyson, Goldrick, & West, 2012; Hornby, 2011; שפרלינג, רייטר ויוספסברג בן-יהושע, צפוי להתפרסם). אף שישנו דיון מסוים בשאלה זו בספרות (Kalambouka, Farrell, Dyson, & Kaplan, 2007; Ruijs & Peetsmam, 2009), זוהי המטה-אנליזה הראשונה המתייחסת למדגם רחב ביותר של תלמידים (4,800,000) במחקרים, שבוצעו במדינות שונות.

לקריאה נוספת ראו:

הכלה והישגים בחינוך: יעדים סותרים או משלימים?

מה בין הכלה למצוינות?

ארבעה פרופילים של מורים מכילים תומכים: תפיסות של הסטאטוס והתפקיד ביישום הכלה של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות רגילות

בחינת השפעתה של מדיניות הכלה ושילובם של ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך ה"רגילה" מתווכת וממותנת על-ידי מספר גורמים. במחקר זה נדונים ונבחנים שישה גורמים כאלה: המדינה שבה נערך המחקר; יישום המדיניות המכילה; הרכב הצוות החינוכי; רמת התלמידים עם הצרכים המיוחדים וסוגיהם והשלב החינוכי בו הם נמצאים.

המתודולוגיה במטה-אנליזה זו כללה חיפוש של מחקרים בשפה האנגלית והגרמנית, שפורסמו בין 1985-2015 ושעסקו באפקטיביות של מדיניות הכלה. חיפוש זה הניב 94 מחקרים. כדי להיכלל בניתוח המטה-אנליזה המחקרים צריכים להיות כמותיים; ההישגים הלימודיים המפורטים בהם מצוינים בהתאם למבחנים סטנדרטיים; מדידת ההישגים מתייחסת ליכולות בשפה, מתמטיקה, מדעים, ביולוגיה או שפה זרה; משתתפי המחקר הם תלמידים בכיתות א'-י"ב; המחקר כולל השוואה בין קבוצות או להוות חלק ממחקר אורך; על המחקר לדווח גודל השפעה או נתונים, שיכולים לחשב אותו. הוצאו מהניתוח מחקרים, שהתייחסו להישגים לפי ממוצע ציונים או מחקרים, שדיווחו על ממצאים, שפורסמו כבר במקומות אחרים. בסופו של דבר, לאחר המיון נותרו 47 מחקרים – 18 מהם שפורסמו בכתבי עת שפיטים והיתר בפרקים, בספרים, בדוחות ובעבודות דוקטורט. 36 מחקרים היו מארה"ב וקנדה ויתר המחקרים מאירופה (בריטניה, הולנד, אוסטריה, גרמניה ושוויץ).    

אותרו 143 מדדי השפעה. בחישוב לפי מודל בשלוש רמות של ניתוח מטה-אנליזה (Cheung, 2014) נמצא גודל השפעה ממוצע חיובי d=-0.12. משמעות ממצא זה היא שיפור קל בהישגי התלמידים ללא צרכי חינוך מיוחד בשתי נקודות בסולם עד 100 עם סטיית תקן של 15 נקודות בהשוואה להישגים של תלמידים בכיתה שבה לא משולבים תלמידים עם צרכי חינוך מיוחד. ממצא זה מראה, כי מדיניות ההכלה מועילה לא רק לתלמידים עם צרכי החינוך המיוחד אלא גם לתלמידים האחרים, עמיתיהם לכיתה. בבחינת הגורמים המתווכים נמצא, שרק במחקרים שנעשו בארה"ב ובקנדה אותרו גדלי השפעה מובהקים. לעומת זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין גדלי ההשפעה במחקרים שתיארו תוכניות התערבות של מדיניות מכילה לעומת אלה שתיארו מציאות בית ספרית, שבה מדיניות כזו מיושמת. לא נמצאו הבדלים גם בהשוואה בין מחקרים שבהם היקף ההעסקה של המורה בחינוך המיוחד היה חלקי בהשוואה להיקף מלא ובהשוואה בין מחקרים שבהם נכללו ילדים עם מוגבלויות חברתיות-רגשיות לבין אלה, שלא נכללו בהם ילדים כאלה. אותרו הבדלים מינוריים בגדלי ההשפעה במחקרים שעסקו בתלמידים עם לקויות חמורות בהשוואה למחקרים, שבהם השתתפו ילדים עם לקויות מתונות יותר.

החוקרים מסבירים את הבדלי ההשפעה של מחקרים מארה"ב וקנדה לעומת מחקרים מאירופה ביישום מדיניות ההכלה ובתפיסות הנלוות אליה. בעוד שבארה"ב ובקנדה רואים במדיניות ההכלה חלק מתפקידו הטרנספורמטיבי של החינוך, במדינות האירופאיות שמחקריהן נכללו בניתוח זה עיקר החינוך הינו מופרד, ניתן דגש רב להישגים על-חשבון ערכים אחרים למשל שיוויון או קהילתנות ושיקול הדעת המופעל בנוגע לצרכי החינוך המיוחד מתייחס יותר לשיח הרפואי מאשר החברתי.

לסיכום, מטה-אנליזה זו לא רק שמפריכה את הטענה כאילו מדיניות ההכלה פוגעת בזכות הילדים ללא צרכי החינוך המיוחד לקדם הישגים עצמיים, אלא היא מבססת במחקר את מדיניות ההכלה ומצביעה על התועלת, שקשורה עם מדיניות זו לכלל התלמידים – אף שתועלת זו אינה גדולה מדי.

למטה-אנליזה זו מספר מגבלות. ראשית, רק חלק קטן מהמחקרים שנותחו כללו מתודה של מחקר-אורך עם השוואה לקבוצת ביקורת. שנית, מטה-אנליזה זו לא בחנה את השפעתה של מדיניות מכילה על הישגים במקצועות מסוימים. לבסוף, לא נכללו במטה-אנליזה מחקרים ממזרח אירופה, אפריקה, אסיה או דרום אמריקה אף שבחלק ממקומות אלה מדיניות מכילה מבוססת. כן לא נבחנה על-ידה השפעתה של מדיניות מכילה על תלמידים ללא צרכי חינוך מיוחד אך עם יכולות שונות. בנוסף, ניתן דגש על השפעת המדיניות המכילה על הישגי התלמידים ללא צרכים מיוחדים ולא על השלכות נוספות, למשל יכולות חברתיות-רגשיות של תלמידים אלה או תרבות ואקלים בית ספרי.      

רשימה ביבליוגרפית

שפרלינג, ד', רייטר, ש' ויוספסברג בן-יהושע, ל' (2019). מדיניות בנושא זכאות לשירותי חינוך מיוחד. ת"א: הוצאת מכון מופ"ת.

Ainscow, M., Dyson, A., Goldrick, S., & West, M. (2012). Making schools effective for all: Rethinking the task. School Leadership & Management: Formerly School Organisation, 32, 197-213

Cheung, M.W.L. (2014). Modeling dependent effect sizes with three-level meta-analyses: A structural equation modeling approach. Psychological Methods, 2, 211-229

Hornby, G. (2011). Inclusive education for children with special educational needs: A critique. International Journal of Disability, Development and Education, 58, 321-329

Kalambouka, A., Farrell, P., Dyson, A., & Kaplan, I. (2007). The impact of placing pupils with special educational needs in mainstream schools on the achievement of their peers. Educational Research, 49, 365-382

Ruijs, N.M., & Peetsma, T.T.D. (2009). Effects of inclusion on students with and without special educational needs reviewed. Educational Research Review, 4, 67-79