הילדים מצפים לאתגרים, בית הספר חייב להיענות

איתי גודר, "הילדים מצפים לאתגרים, בית הספר חייב להיענות", הד החינוך ,אפריל 2013 , כרך פ"ז, גיליון מס' 05 , עמודים 58-59.

בית ספר יסודי ברמת החייל עובר להוראה וללמידה אחרות. מה גורם לבית ספר טוב ויציב לעשות קפיצה נחשונית כזאת אל הלא נודע? מנהלת בית הספר, יעל אילון: "נוצרה תחושה מבוססת שהלמידה הרגילה לא מספיק מעניינת את התלמידים. משעמם להם"

השכונה רמת החייל שבצפון מזרח תל אביב הפכה בשנים האחרונות מפרבר פועלים פשוט המשיק בצניעות לעיר הגדולה למפלצת נדל"ן מרשימה מוקפת משרדי היי־טק נוצצים. רמת החייל הנוכחית היא מותג המושך אליו מצליחנים צעירים ש"עשו את זה".
בשכונה שני בתי ספר יסודיים. שניהם עושים מאמץ לשדרג את עצמם ולהתאים את ההוראה והלמידה לרוח הזמן. רוח הזמן – ישות לא לגמרי ברורה אך מורגשת מאוד – לוחצת על בתי הספר היסודיים בכל רחבי הארץ. ביקרנו בבית הספר "רמת החייל".

בית הספר "רמת החייל" – 460 תלמידים ו־45 מורים; בית ספר מוצלח לדעת תושבי השכונה – החליט להפוך לבית ספר ניסויי. הכיוון הכללי הוא למידת חקר. בית הספר נכנס השנה לשנתו הראשונה מתוך חמש לסטטוס "ניסויי", והוא מתלבט תוך כדי תנועה. דפוסי ההוראה והלמידה מתחילים להשתנות לאטם תוך כדי התגברות על הססנותן של המורות.

זה תהליך ארוך ולא פשוט, כפי שאומרות בניסוחים שונים המנהלת, סגניתה ומורות אחדות, והוא נעשה בשלבים: בשלב ראשון פעילות דו־גילית לשכבות א'־ב', הניכרת בעיקר בלימודי המדעים. את החוברות והספרים המשמימים מחליפה פעילות מרעננת: "טבע בצילום". בתקופת חילופי העונות נשלחו תלמידי כיתות א'־ב' לסיור מצולם בשכונה. את התוצרים הציגו בתערוכה בבית הספר.

תלמידי כיתות ד' יצאו במסגרת הלימודים על תל אביב לניווט רגלי בעיר. הם עשו זאת בעזרת כלים דיגיטליים: התקדמו מנקודה לנקודה בעזרת טלפונים חכמים וכתבי חידה שהניעו אותם לאתרים היסטוריים בעיר. והייתה גם סדרת פעילויות בעקבות לימודי איכות הסביבה. למשל, כדי להמחיש את היתרונות והחשיבות שבהתייעלות אנרגטית הילדים כתבו שירים, בנו מצגות והכינו סרטונים.

איך קורה שבית ספר יסודי מחליט פתאום לשבור כיוון, לדחוק את ההוראה המסורתית לפינה ולקדם הוראה מסוג חדש שיעילותה עדיין לא הוכחה? מה גורם לבית ספר טוב ויציב לעשות קפיצה נחשונית כזאת אל הלא נודע?

סגנית המנהלת, גילה ארד: "פשוט לא הייתה בררה אחרת. כשהגעתי לבית הספר, לפני 27 שנים, רמת החייל הייתה שכונה של מעמד הפועלים. אנשים חיו בדירות של חמישים מטר. בית הספר מילא את תפקידו השמרני ללא בעיות מיוחדות. המחנכות לימדו את מקצועות הליבה, שעתיים שבועיות של שיעורי ספורט, מועדים וטקסים; בית הספר תפקד. פעם, בגלל שינוי דמוגרפי, הילדים התמעטו ובית הספר עמד על סף סגירה. אחר כך הוא התאושש. אבל היום החברה והשכונה השתנו ואי אפשר לקיים שגרה בית ספרית רגילה. ביחס לגירויים הרבים מחוץ לבית הספר, בית הספר הפך למקום משעמם. הילדים מצפים לאתגרים, למעורבות, לפעילות, ובית הספר חייב להיענות לציפייה הזאת".

מנהלת בית הספר, יעל אילון, מסכימה: "זו השנה השישית שלי בבית הספר, ולאורך השנים נוצרה תחושה מבוססת שהלמידה הרגילה לא מספיק מעניינת את התלמידים. משעמם להם, ותכנית הלימודים קצת מיושנת. במקביל בית הספר התחיל לקלוט מורים צעירים שספגו רעיונות חינוכיים חדשים וביקשו שינוי. הם חשו שהם לא מצליחים לבטא את עצמם בשיטות ההוראה הסטנדרטיות".
***
אך למרות השעמום שההוראה הפרונטלית כופה על הילדים ולמרות הנכונות של המנהלת, סגניתה וכמה מורות לנסות הוראה אחרת, בחדר המורים אפשר להרגיש בחרדה הנובעת מאי־ודאות ומהקשיים שההוראה החדשה כרוכה בהם.

גפן וינרוב, מורה צעירה למדעים בבית הספר, מודה שהקשיים הנובעים מן המעבר ללמידת חקר רבים ושעדיין לא ברור כיצד מתגברים עליהם: "זה מאוד קשה. ואני אומרת את זה בתור בוגרת של תיכון ניסויי. אנחנו המורות מדברות בינינו והתכנים בכל שיחה די זהים: בעיות התנהגות של התלמידים, השקעה מעל ומעבר להשקעה בהוראה הרגילה, אתגר פדגוגי חדש. ולא רק לנו קשה. גם הילדים צריכים להסתגל ללמידה אחרת. הלמידה החדשה מעניינת יותר, אבל צריך להפנים אותה".

המנהלת מודעת לכך. "התובנה הראשונה שלנו היא שהשינוי קשה, קשה יותר משחשבנו. הוא קשה משום שתנאי העבודה אינם תומכים בו. אנחנו רוצים שמורה יעבור ממצב של הוראה פרונטלית לליווי והנחיה, אבל הכיתות שלו גדולות מאוד. אנחנו רוצים שהתלמידים יהיו פעילים וחקרנים ושייהנו מהלמידה, אבל התנאים מגבילים אותנו. גם התלמידים עצמם התרגלו להוראה פרונטלית שמחזיקה אותם קצר ונוטים לעתים להתייחס לשיעורי החקר כמו לשיעור חופשי".

אז לאן הולכים מכאן?

אילון: "הניסוי אמור להניע את הילדים לחקור, ליזום, לגלות, לעשות דברים. במקביל גם המורות צריכות להפוך לכאלה – למורות יוזמות. אנחנו מנסות להציע למורות לבחור ללמד נושאים שמעניינים אותן ולפתח אותם בכוחות עצמן; שלא יהיו משועבדות לחוברות ולספרים אלא ייצרו בעצמן תכנים ודרכים ללמד אותם".

וינרוב: "שינוי כזה דורש זמן, ובעיקר הרגלים. זה מאוד נכון ליישם את למידת החקר דווקא בבית ספר יסודי. זה מעורר את הילדים לחבר את התכנים הנלמדים לחיים שלהם. יהיה מעניין לשמוע את הילדים שיהיו בכיתה ו' בעוד ארבע שנים. מעניין מה יהיה להם לספר. יהיה מעניין גם לשמוע אותנו, המורות, בעוד כמה שנים".

ארד: "יש הרבה עבודה. העיקר זה לא להיבהל ולא להרפות. למה? מאוד פשוט: אין דרך אחרת. בעוד כמה שנים כולם יְלמדו ויִלמדו ככה. מהפכת הידע תכריע גם את ההוראה הפרונטלית".