היווצרות תעשיות חדשות: המקרה של תעשיית הטכנולוגיה החינוכית בישראל

Amit, A. (2020). The emergence of new industries: The case of the Israeli Ed-tech industry, A Dissertation for the Degree of Doctor of Philosophy, The Hebrew University of Jerusalem, Jerusalem

תחום הטכנולוגיה החינוכית נחקר רבות ובעיקר בהיבטים של אפקטיביות הטכנולוגיה ללמידה, תפיסות של מורים ותלמידים, חסמים בהטמעת הטכנולוגיה וביקורת על השימוש בטכנולוגיה. עם זאת, תעשיית הטכנולוגיה החינוכית כשדה ארגוני או כתעשייה כלכלית קיבלה תשומת לב פחותה בהרבה. דיסרטציה זאת, שנכתבה על ידי ד"ר אסף עמית בחוג לסוציולוגיה של האוניברסיטה העברית, מתארת את תהליך היווצרות התעשיה בשנים 2016-1977 ואת הפעילות היזמית, מקורותיה והשפעותיה על התפתחות התעשיה והתעצבותה לאורך השנים.

לקריאה נוספת

 

מבוא

תעשיות חדשות הן בעלות חשיבות רבה לכלכלה ולחברה. הן מייצרות חדשנות טכנולוגית, מספקות מוצרים ושירותים חדשים, מרחיבות אפשרויות תעסוקה ותורמות לצמיחה כלכלית. על אף חשיבותן של תעשיות חדשות, קיימים עדיין לא מעט סימני שאלה לגבי האופן בו הן נוצרות ומתהוות (Agarwal, Moeen & Shah, 2017; Forbes & Kirsch, 2011; Gustafsson, Jääskeläinen, Maula & Uotila, 2016).

למרות ההבנה המבוטאת בפתגם "דרוש כפר כדי לגדל ילד", המחקר בתחום היזמות עסק עד היום בעיקר ברמת היזם הבודד או החברה העסקית (company), וכמעט שלא התמקד ברמת התעשייה (Forbes & Kirsch, 2011) ובהקשר החברתי הכולל (society) (Autio, Kenney, Mustar, Siegel, & Wright, 2014). ההזנחה המסוימת של הממד הסטרוקטורלי והסוציולוגי המכריע בצמיחתן של תעשיות חדשות היא החסר המרכזי שעבודת דוקטורט זו מנסה למלא.

לצורך כך, בוחנת העבודה את השילוב בין תנאים סביבתיים לבין מוטיבציות, תפיסות ופעילות יזמית, וכיצד שילוב זה הביא להיווצרות תעשיית הטכנולוגיה החינוכית (Ed-tech) בישראל בשנים 2016-1977. לעבודה זו שלושה מוקדים מרכזיים:

  1. הדינמיקה המתפתחת לאורך זמן בין התנאים הסביבתיים לבין פעילות יזמית (Autio et al., 2014; Forbes & Kirsch, 2011).
  2. ההשפעות ההיסטוריות ארוכות הטווח של התפתחויות טכנולוגיות של תעשייה חיצונית על פעילותן של חברות בתעשייה אחרת.
  3. הפעילות היזמית הלא מסחרית בתקופת הדגירה (incubation period), הזמן שלפני השקת המוצר המסחרי הראשון של התעשייה, ותרומתה של פעילות זו להיווצרות התעשייה (Agarwal et al., 2017; Forbes & Kirsch, 2011; Shah, Agarwal, & Sonka, 2017).

 

היווצרות תעשיית הטכנולוגיה החינוכית בישראל

המאמר הראשון בעבודה עוסק בתהליך ההיווצרות ארוך הטווח של תעשיית הטכנולוגיה החינוכית בישראל, החל משנות הפעילות הראשונות בסוף שנות ה-70 ועד לשנת 2014. המאמר מתבסס על מאגר מידע של החברות בתחום, אשר הוכן במיוחד לצורך עבודה זו, ועל 24 ראיונות מובנים למחצה עם השחקנים המובילים בתחום.

ההצלבה בין שני מקורות הנתונים אפשרו ניתוח מלא של תהליך היווצרות התעשייה, והבנה של דפוסי התנהגות חוזרים בתהליך היווצרות התעשייה. המאמר מצא שהתפתחויות טכנולוגיות של תעשיית טכנולוגיית המידע (IT) היוו טריגרים לשלוש תקופות שונות בתהליך ההיווצרות של תעשיית הטכנולוגיה החינוכית. כל אחת מתקופות אלה הצטיינה בשיעורי צמיחה שונים (של מספר החברות בתעשייה), סוגים שונים של מוצרים וקהלי יעד שונים.

 

המבנה והמאפיינים הנוכחיים של תעשיית הטכנולוגיה החינוכית

המאמר השני בוחן את ההשפעות ארוכות הטווח של תהליך ההיווצרות של תעשיית הטכנולוגיה החברתית על המבנה והמאפיינים הנוכחיים של תעשיית הטכנולוגיה החינוכית. המאמר מראה את הקשר ההדוק בין תקופות ההקמה של החברות לבין סוגי הלקוחות, סוגי המוצרים והטכנולוגיה המובילה של חברות הטכנולוגיה הנוכחית בשנת 2016. לאור זאת, המאמר מציע מונח תיאורטי חדש של "הטבעה בין תעשייתית" (Inter-industry imprinting) שלפיו תעשייה חיצונית מטביעה מאפיינים הנשארים לאורך זמן בחברות של תעשייה אחרת, ובכך משפיעה על פעילות ומבנה התעשייה.

 

תקופת הדגירה של תעשיית הטכנולוגיה החינוכית בישראל

המאמר השלישי עוסק בתקופת הדגירה של תעשיית הטכנולוגיה החינוכית בישראל: מהמצאת המחשבים האישיים הראשונים בשנת 1977 ועד להשקת המוצר המסחרי הראשון על-ידי חברת אדיונטיקס ב-1983.

מאמר זה בוחן ברמת המיקרו כיצד התפתחה פעילות לא מסחרית של אינדיבידואלים וארגונים לכדי פעילות מורכבת של פיתוח תוכנה והפצה לאומית נרחבת של מוצרי טכנולוגיה חינוכית. המאמר מנתח פעילות לא שגרתית שבמסגרתה יזמים טכנולוגיים הביאו להקמת תעשייה מסחרית מתוך חזון למהפכה חינוכית באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדשות וזאת ללא מוטיבציה מסחרית, מודל עסקי או משאבים פיננסיים (Hiatt, Sine, & Tolbert, 2009; Lounsbury, Ventresca, & Hirsch, 2003; Sine and Lee, 2009; Tolbert, David, & Sine, 2011; Shah et al., 2017; Wadhwani, 2011).

ממצאים

  • בשנים 1983-1977 החלה פעילות יזמית, ללא כוונות מסחריות ומטרות רווח של מספר יזמים בודדים וארגונים שפעלו במטרה לנצל את ההתפתחויות הטכנולוגיות בכלל, והמחשב האישי בפרט ליצירת מהפכה בעולם החינוך והלמידה.
  • תעשיית הטכנולוגיה החינוכית נוצרה והתפתחה בשלושה גלים מרכזיים, לאורך השנים 2014-1977.
  • כל גל התפתחות החל בטריגר טכנולוגי חיצוני שהגיע מתעשיית ה-IT (המחשב האישי, האינטרנט, והטלפון הנייד), ומבטא תקופה חדשה בתעשיה (1997-1977, 2008-1998, 2014-2009).
  • כל תקופה הינה בעלת מאפיינים ייחודיים כגון שיעורי צמיחה שונים (של מספר החברות בתעשיה), סוגים שונים של מוצרים וקהלי יעד שונים.
  • בכל אחת מהתקופות התאפיינו החברות בתפיסות אחרות, המתאימות לתקופה, לגבי מהות הפעילות שלהן.
  • תפיסות אלו, שהושפעו מההתפתחויות הטכנלוגיות של תעשיית ה-IT היתרגמו למאפיינים עסקיים של סוגי המוצרים והלקוחות.
  • מאפיינים אלו נטו להשתמר עד היום, גם לאחר השינויים הטכנולוגיים שהגיעו לאחר תקופת ההקמה של החברות.

סיכום

מחקר זה בוחן תהליך ארוך טווח של היווצרות תעשייה טכנולוגית. לאור הפוטנציאל של תעשיות חדשות לתרום לרווחת הציבור ולאיכות החיים, יש בכך כדי לתרום לבסיס הידע על היווצרות תעשיות חדשות. בנוסף לכך מספק המחקר גם ניתוח ארגוני רחב היקף של תעשיית הטכנולוגיה החינוכית.

באופן מפתיע, תעשייה זו כמעט שלא נחקרה כשדה ארגוני או כתעשייה כלכלית. לאור הפוטנציאל של התעשייה לקדם למידה בקרב מיליוני תלמידי בית ספר, סטודנטים ולומדים חופשיים ברחבי העולם, עשוי המחקר לתרום להבנה ראשונית טובה יותר של הגורמים למבנה התעשייה הנוכחי ולפעילותה.

 

ביבליוגרפיה

Agarwal, R., Moeen, M., & Shah, S. (2017). Athena's birth: Triggers, actors, and actions preceding industry inception. Strategic Entrepreneurship Journal. 11: 287–305.

Autio, E., Kenney, M., Mustar, P., Siegel, D., & Wright, M. (2014). Entrepreneurial innovation: The importance of context. Research Policy43(7), 1097-1108.

Forbes, D. P., & Kirsch, D. A. (2011). The study of emerging industries: Recognizing and responding to some central problems. Journal of Business Venturing, 26(5), 589-602.

Gustafsson, R., Jääskeläinen, M., Maula, M., & Uotila, J. (2016). Emergence of industries: a review and future directions. International Journal of Management Reviews, 18(1), 28-50.

Hiatt, S. R., Sine, W. D., & Tolbert, P. S. (2009). From Pabst to Pepsi: The deinstitutionalization of social practices and the creation of entrepreneurial opportunities. Administrative Science Quarterly, 54(4), 635-667.

Lounsbury, M., Ventresca, M., & Hirsch, P. M. (2003). Social movements, field frames and industry emergence: A cultural–political perspective on US recycling. Socio-economic Review, 1(1), 71-104.

Marquis, C., & Tilcsik, A. (2013). Imprinting: Toward a multilevel theory. Academy of Management Annals, 7(1), 195-245.

Sine, W. D., & Lee, B. H. (2009). Tilting at windmills? The environmental movement and the emergence of the US wind energy sector. Administrative Science Quarterly, 54(1), 123-155.

Shah, S., Agarwal, R., & Sonka, S. (2017). A time and a place: Non-profit engagement in creation of markets and industry emergence (Working paper). Champaign, IL: University of Illinois.

Tolbert, P. S., David, R. J., & Sine, W. D. (2011). Studying choice and change: The intersection of institutional theory and entrepreneurship research. Organization Science22(5), 1332-1344.

Wadhwani, R. D. (2011). Organisational form and industry emergence: Nonprofit and mutual firms in the development of the US personal finance industry. Business History53(7), 1152-1177.

 

 

מה דעתך?

 

Agarwal, R., Moeen, M., & Shah, S. (2017). Athena's birth: Triggers, actors, and actions preceding industry inception. Strategic Entrepreneurship Journal. 11: 287–305.

Autio, E., Kenney, M., Mustar, P., Siegel, D., & Wright, M. (2014). Entrepreneurial innovation: The importance of context. Research Policy43(7), 1097-1108.

Forbes, D. P., & Kirsch, D. A. (2011). The study of emerging industries: Recognizing and responding to some central problems. Journal of Business Venturing, 26(5), 589-602.

Gustafsson, R., Jääskeläinen, M., Maula, M., & Uotila, J. (2016). Emergence of industries: a review and future directions. International Journal of Management Reviews, 18(1), 28-50.

Hiatt, S. R., Sine, W. D., & Tolbert, P. S. (2009). From Pabst to Pepsi: The deinstitutionalization of social practices and the creation of entrepreneurial opportunities. Administrative Science Quarterly, 54(4), 635-667.

Lounsbury, M., Ventresca, M., & Hirsch, P. M. (2003). Social movements, field frames and industry emergence: A cultural–political perspective on US recycling. Socio-economic Review, 1(1), 71-104.

Marquis, C., & Tilcsik, A. (2013). Imprinting: Toward a multilevel theory. Academy of Management Annals, 7(1), 195-245.

Sine, W. D., & Lee, B. H. (2009). Tilting at windmills? The environmental movement and the emergence of the US wind energy sector. Administrative Science Quarterly, 54(1), 123-155.

Shah, S., Agarwal, R., & Sonka, S. (2017). A time and a place: Non-profit engagement in creation of markets and industry emergence (Working paper). Champaign, IL: University of Illinois.

Tolbert, P. S., David, R. J., & Sine, W. D. (2011). Studying choice and change: The intersection of institutional theory and entrepreneurship research. Organization Science22(5), 1332-1344.

Wadhwani, R. D. (2011). Organisational form and industry emergence: Nonprofit and mutual firms in the development of the US personal finance industry. Business History53(7), 1152-1177.

 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?