היהודיה שלהם: מותר ואסור בעדויות על השואה

ניישטט בורנשטיין, ל' (2016). היהודיה שלהם: מותר ואסור בעדויות על השואה. ירושלים: מרכז מלטון; תל אביב: מכון מופ"ת.

אחרי שכל משפחתה נרצחה בשואה, עזבה קרלה רווה את גרמניה ובנתה את חייה בישראל. במשך ארבעים שנה נצרה את עדותה – עד שמכתב הגיע לביתה בטבעון ושינה את חייה. בשלושים השנים האחרונות חיה קרלה בין שני עולמות: בגרמניה היא אשת עדות המתגוררת כמה חודשים בשנה בבית ילדותה שהפך למוזאון. בישראל היא ממשיכה לשמור על שתיקה. מדוע שותקת קרלה דווקא בעברית? מה הם הכוחות המייצרים את המציאות המורכבת הזו? מה הם אומרים על החברה הישראלית?

הספר חושף את סיפורה חוצה הגבולות של אישה אחת שאיבדה הכול, והעזה – אחרי ארבעים שנות שתיקה – לשאת עדות. המחברת לוקחת את הקוראים למסע אינטימי של שתי נשים בעקבות שלל נרטיבים סותרים. סיפור עדותה שוברת המוסכמות של קרלה רווה מעלה שאלות בוערות, לפני היעלם אחרון ניצולי השואה. מתוכו עולים מבט ביקורתי על ההתניות של החברה הישראלית בתפיסת מותר ואסור בעדויות על השואה והצעה חדשנית ללימוד זכר השואה בישראל.

"באמצעות כתיבה אתנוגרפית ואוטו-אתנוגרפית פורשת המחברת את סיפורה המדהים של קרלה רווה, על שלל גווניו ותצרפיו המיוחדים. הספר נוגע ברבות מסוגיות היסוד הקשורות לזיכרון השואה בישראל ובגרמניה ולקשר הכמעט-סימביוטי ביניהם. סיפורה של רווה מצליח לפרוץ את מעגל הקלישאות החבוטות והאידאולוגיות ומאפשר לקיים דיון רענן בשאלות יסוד של זיכרון השואה ושל מעמד העד. זהו ספר שפותח את מה שהתרבות ההגמונית מבקשת לסגור".
ד"ר עמוס גולדברג, האוניברסיטה העברית בירושלים

"העדות המסופרת כאן היא בוודאי מן האחרונות שאפשר עוד לספר אותן כך. דמות המספרת היא סוד הסיפור – 'הקפיץ' שלו, כפי ששלגל כותב על דמותה של מיניון ב'וילהלם מייסטר'. בספרות היהודית היא מכונה בשם "בת מלך": נערה שיצאה מביתה ואי-אפשר להשיבה ולהושיבה כראוי, כי לבה בדרך. אך העדות המדוברת כאן היא בראש ובראשונה עדות על החיים. קרלה משיבה אמנם בשורות מן המתים, אך היא שבה להיות עדה בקרב עדתה. ואולי היא קצת חיה-מתה בלכתה מעבר לנהרות. וכשאנו מדברים מן העדות ונוטלים בה חלק, אנחנו חיים יותר – – במו מוות!"
פרופ' גלילי שחר, אוניברסיטת תל אביב

ד"ר לילך ניישטט בורנשטיין מלמדת במכללת סמינר הקיבוצים ועמיתת פוסט-דוקטורט במכון מופ"ת. בספר מוצג מחקר בן שבע שנים, שכולל גם סרט תיעודי (בין מולדת לבית, 2012). ניישטט בורנשטיין היא חוקרת שירה, אמנות והיסטוריה. מלמדת במכללת סמינר הקיבוצים. המכנה המשותף ליצירתה, מחקריה ומיזמיה הוא השאיפה לקשור בין ידע אקדמי לידע חוץ-אקדמי, בין יצירת ידע לבין פעולה בעולם. פרסמה מחקרים ותרגום לפואמה הרומנטית 'קריסטבל' מאת ס"ט קולרידג' (אבן חושן, 2010). ספרה 'מי מפחד מספרות אנגלית? סיפורה של קבוצות קריאה' (הוצאת גמא והקיבוץ המאוחד) עומד לראות אור ב-2017.

"הספריה לחינוך יהודי ע"ש מיכאל רוזנק" הוא פרי יוזמה של המרכז לחינוך יהודי ע"ש מלטון באוניברסיטה העברית בירושלים, ומכון מופ"ת – בית הספר למחקר ופיתוח תכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות. סדרת הספרים מתמקדת בסוגיית החינוך היהודי, ומוקדשת לזכרו ולמורשתו של פרופ' מיכאל רוזנק, מחנך ופילוסוף של החינוך היהודי.

לקטלוג הספרים במכון מופ"ת

פתח דבר ומבוא

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya